את השבועיים האחרונים עשיתי באירופה.
במשך 24 שעות ביממה הוצפתי בדיווחים על הפליטים מסוריה - בנאומים, בפרשנויות, בסיפורים - בכללם בכלי התקשורת המקומיים. אין ספק שזאת הבעיה מספר אחת של האיחוד האירופי. על קצה המזלג אביא כמה הבחנות בנושא.
ראשית, התקשורת מתמקדת בדרך הטבע בילדים הבוכים ובאמהות הסובלות, אך ברור כי הרוב המכריע של הפליטים הם צעירים. זה כוח עבודה שלא יעבוד יותר בסוריה, ופירושו של דבר הוא שלא משנה מה יהיה גורל הטריטוריה הקרויה סוריה, ההון האנושי שלה ספג מהלומה איומה.
מהבחינה הזאת (בצד הממד הפוליטי והאסטרטגי), סוריה למעשה נמחקת מהמפה. עבור אירופה זהו כוח עבודה טרי, אך הוא זר, מוסלמי. ואולי החשוב מכל: זהו רק חיל החלוץ המזרח־תיכוני שיבוא בגלים לאירופה. הצעירים שבאים עכשיו אומרים במפורש שכעבור זמן קצר הם יביאו אליהם לאירופה את משפחותיהם. ולאחריהם יבואו צעירים נוספים.
כמובן שזאת התוצאה המיידית של "האביב הערבי", אך למעשה מדובר בתהליך היסטורי עמוק יותר: הכישלון המהדהד של העולם הערבי לבנות את עצמו לאחר השחרור מהשלטון הקולוניאליסטי, כחברה מודרנית, משגשגת, דמוקרטית, בעלת זהות משלה. רק חברה אחת הצליחה בזאת במזרח התיכון, והיא החברה של העם היהודי במדינת ישראל.
שנית, האם התהליך הזה של "הפלישה המוסלמית" לאירופה הוא בלתי נמנע, ואירופה איחרה את הרכבת? הדעות חלוקות. שרת החוץ של האיחוד האירופי חושבת בכלל ש"קליטת המהגרים היא השקעה טובה בביטחון אירופה" (?!). מה שברור הוא שלפתע מופיעות גדרות ומוקמות חומות באירופה, ומופרים הסכמי גבולות חופשיים. בימים אלו האיחוד האירופי מנסה להטיל מכסות קליטה של 120 אלף פליטים על המדינות החברות באיחוד (כמובן בלי לשאול את המהגרים באיזו ארץ הם רוצים להיקלט, וכמעט כולם רוצים להיקלט בגרמניה). מה יהיה לגבי 120 אלף נוספים שיבואו, ובתוכם אנשי טרור? ומה לגבי אולי מיליונים נוספים בשנים הבאות?
תופעה היסטורית מעניינת נוספת: הונגריה היא השער לאירופה המרכזית, ודרכה מגיעה "הפלישה" הנוכחית. היא זאת שנועלת את גבולותיה בגדרות. לפני 500 שנים האימפריה העותמאנית, בשיא כוחה, הביסה את הצבא ההונגרי החזק, כבשה את הונגריה למשך כ־150 שנים, ומשם היוותה את האיום המפחיד על מרכז אירופה הנוצרית.
שלישית, לפי ההיגיון הישר, אירופה הייתה צריכה להניח עכשיו לנושא הישראלי־פלסטיני, שאין בו "תרומה לביטחון אירופה" ולא צפויה בגינו להתחיל תנועת הגירה פלסטינית מוסלמית לאירופה. אבל, להערכתי, ככל שהבעיות האירופיות הפנימיות יחריפו, ככה יפעלו האירופים ביתר מרץ בנושא
הישראלי־פלסטיני ובכל מה שנוגע לפעולות החורמה נגד ישראל. למה? כי זה לא פוגע בהם, זה הכי קל, והיהודים תמיד היו קורבן לאסונות ולמצבים קשים באירופה. זאת ועוד, אני צופה שהאירופים יפתחו ביוזמות מדיניות שונות על מנת למצוא כביכול פתרון שורשי לבעיית הפליטים מסוריה. איך? על ידי הגעה להסדר מדיני שלפיו הרוצח, בשאר אסד, יישאר בשלטון. רעיון עיוועים שאין לו סיכוי.
ורביעית, עוד רעיון עיוועים הוא לקרוא לקליטת פליטים סורים בישראל. ממש מסיפורי חכמי חלם איך להכניס ראש יהודי בריא למיטה סורית חולה. ובכלל, טרם ראיתי פליטים מתדפקים בתחינה נואשת על שערי המדינה.