יצרנית הרכב הגרמנית, בעלת מוניטין של עשרות שנים, לא האמינה שזה קורה לה.
כשנחשפה העובדה שפולקסווגן זייפה את נתוני הזיהום, המכה הייתה קשה וכואבת. החברה הודיעה שתפריש מחצית מרווחיה השנתיים לכיסוי התיקונים, מניותיה צנחו, החקירה הפלילית בדרך, והקנס הענק בצדה, ועדיין לא דיברנו על התביעות הייצוגיות שבדרך.
אין זאת הפעם הראשונה שספקים בינלאומיים נדרשים לשלם בענק עבור מה שנתפס בעיני האמריקאים כהפרת כללי הסחר ההוגן, פעולות מרמה או הפרת החוק. כך היה לפני חמש שנים, בניסיון של יצרנית הרכב היפנית טויוטה להסתיר תקלה בדוושת הגז. ראשי החברה עמדו בפני שימוע בקונגרס, והקנסות שהוטלו עליה עמדו על למעלה ממיליארד דולר.
בשנים האחרונות גופים מסחריים נוספים למדו היטב על בשרם מדוע לא משתלם להסתבך עם האמריקאים, ובראשם הבנקים הבינלאומיים והבנקאות השווייצרית בפרט. האמריקאים דרשו מהבנקאים הזרים לשתף פעולה בחשיפת שמותיהם של לקוחות שנחשדו בהעלמת מס בפעילות הבנקאות הפרטית.
מבחינת הבנקאות השווייצרית, הדרישה לחשיפת שמות הלקוחות הייתה לא פחות מחילול קודש הקודשים של הסודיות הבנקאית המהוללת. אבל השווייצרים נאלצו להתקפל, כי מי שלא שיתף פעולה לא יכול היה להמשיך לפעול בארצות הברית. אחד הבנקים שהתעקש ועמד בסירובו פשט את הרגל.
גם בנקים ישראליים, ובעיקר בנק לאומי, נאלצו לשלם את מחיר השינוי החד במדיניות האמריקאית. הם נדרשו לקנסות של מאות מיליוני דולרים, כשמעליהם מרחפת עדיין האפשרות להגשת כתבי אישום פליליים.
ארצות הברית היא האימפריה הרומית המודרנית. כיאה למנהיגת העולם הדמוקרטי, היא דורשת מהיצרנים בכל העולם לפעול על פי כללי המשחק שלה, כי היא יכולה. השוק הצרכני האמריקאי הוא שוק ענק, ומי שמצליח לחדור אליו יכול להרגיש את משמעות הביטוי "השמיים הם הגבול".
כללי המשחק בארצות הברית פשוטים: האמריקאים נותנים אמון, וכל עוד לא יוכח אחרת הכול בסדר. ואולם אם התברר שחברה או פרט עברו על החוק והפרו את הכללים, הענישה תהיה חסרת פרופורציה לחלוטין ביחס לנורמות המקובלות במדינות אחרות. בדרך זאת נוהגים האמריקאים גם ביחס לאזרחים שלהם. במדינת ענק כמו ארצות הברית אין אפשרות מעשית לבדוק לפרטי פרטים כל מקרה לגופו. השלטונות סומכים על הנתונים המוצגים בפניהם, אלא אם כן התגלה אחרת.
התנהגות זאת אופיינית לא רק בתחומי הכלכלה, אלא גם בתחומי החוץ והביטחון. האמריקאים נתנו אמון בג'ונתן פולארד, אבל מרגע שפרצופו האמיתי נחשף, הוא נענש בחומרה רבה, והיחס שקיבל היה במידה מסוימת נקמני. כך היה גם בעקבות פיגוע ה־11 בספטמבר 2001. כללי הביטחון בשדות התעופה האמריקאים, שעד לאירועים הללו היו דומים לאלה המקובלים בתחנות אוטובוס, שונו בקיצוניות, וכל מי שטס לארצות הברית מרגיש זאת היטב.
הענישה המחמירה פוגעת קשות באלה שניסו לרמות והפרו את החוק, ואולם באותה הזדמנות האמריקאים מלמדים את העולם את חשיבותה של הגינות, לפחות בכל מה שקשור להתנהגות צרכנית. מומלץ בכל מקרה שלא לרמות, עם או בלי האמריקאים. לאורך זמן השיטה אינה עובדת.