ישנן סיבות רבות המצדיקות בניית קזינו באילת – התחרות העזה עם עקבה על תיירות חורף אירופית; ההכנסות הגדולות ממסים על ההימורים; העובדה שבכך מאמצת אילת סטנדרטים תיירותיים מקובלים בעולם; התעסוקה הרבה שקזינו כזה יביא לאילת; האמונה (המפוקפקת) כי במקום שבו מתנהלים הימורים חוקיים ישנה הפחתה משמעותית של הימורים לא חוקיים; האפשרות כי כספי ההימורים יושקעו באילת, ויהפכו אותה למקום אטרקטיבי יותר; הדרך להתמודדות עם הסכנות הביטחוניות הגוברות ועוד ועוד.
רשימת ההצדקות ארוכה מאוד, וככל שמדובר בכסף גדול יותר, תימצאנה סיבות נוספות לעשות זאת.
ואף על פי כן, צריך לעצור את הקמת הקזינו באילת כשהתוכנית עדיין בחיתוליה. ניתן להתווכח עם כל נימוק ונימוק המצדיק את הקמת הקזינו (כגון: ההנחה שהציבור ייהנה מרווחי הקזינו, שאמיתותה נכונה בדיוק כפי שהציבור נהנה מרצועות הקרקע ליד החופים במדינת ישראל וכדומה), אולם לא זו הדרך, ויהיה זה נכון לומר שתהיינה מעט תוצאות חיוביות להקמתו. ברם בסוגיות אתיות מספר הנימוקים לכיוון מסוים אינו מדד לבחינת טיב העניין, ופעמים רבות סיבה אחת חזקה ועוצמתית עומדת מול כל האחרות ומביאה להכרעה הנובעת דווקא ממנה. בסוגיית הקזינו ישנה סיבה אחת עקרונית שצריכה לאגד את כולם למאבק נגדו: קזינו אינו מוסד; קזינו הוא תרבות. מסביב לקזינו נוצרת בכל מקום בעולם תרבות שלמה: היא מתחילה בעצם העובדה שמדובר בתרבות הימורים, שהיא מגונה ופסולה מצד עצמה, אך היא לא נעצרת שם. היא מתפתחת לסביבה שלמה של רעידות משנה: תרבות של הלוואות בשוק האפור; תרבות בילוי המעצימה את הזנות ואת הניצול המיני; תרבות של פיתוי והבטחות שווא, ורווחים המבוססים על התמכרות לרווחים קלים; תרבות סמים המתפתחת סביב הקזינו; הרבה פשיעה, בין שמדובר בפשיעה כלכלית ובין שמדובר בפשיעה חמורה בהרבה. ההנחה כי פיקוח חוקי יצליח להתמודד עם כל אלה נשמעת כל כך מפוקפקת, עד שקשה להבין כיצד ממשיכים לטעון אותה.
ההלכה היהודית פסלה לעדות את כשרותם של אנשים החיים על הימורים. אחד הנימוקים המרכזיים לפסול זה הוא “מפני שאינם עסוקים ביישוב העולם”. חוכמתה הגדולה של ההלכה טמונה בהקשר זה בהתבוננות על דמות האדם שחי בתרבות ההימורים, ובהבנת המשמעות החמורה של הדבר. לא זו בלבד, אלא שאילת תינזק מהעובדה שלא מחפשים את הפתרונות לאתגרי התיירות בין בשיפור דרמטי של התשתיות הקיימות, בין בהתבססות על ערכים ייחודיים שיש בה בצורה משמעותית מכוח היותה שוכנת בשמורת טבע מדהימה, ובין במחשבות מחוץ לקופסה על חיפוש תיירות ייחודית המתאימה הרבה יותר לדמות האדם העוסק ביישובו של עולם.
הכותב הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני “צהר"