רב בריח: האם הנציבה החדשה עופרה קלינגר תשנה את המצב?

סנקר טוען, במידה רבה של צדק, כי חוקרי המשטרה הבטיחו לו מעמד של עד מדינה ולכן התוודה על פשעים חמורים שביצע עם אחרים, אלא שעקב סירוב הפרקליטות הופרה הבטחת החוקרים, מה שהביא לשתיקתו על דוכן העדים ולמאסרו חסר התקווה.
 

למעלה מעשר שנים, מרומה וממורמר בתנאי בידוד קשים ביותר, הוא מבקש מהאפוטרופוסים בשב"ס רק לתווך בינו לבין הפרקליטות, כדי שיפעלו למימוש הבטחות המשטרה. לשווא. לכל הפחות, מבקש סנקר משב"ס, אפשרו לי להתראיין לסרט תעודה שבו אסגור מעגל ואציג לציבור את הסיפור המלא על חלקי במלחמות ארגוני הפשיעה, סיפור שנמנעתי מלספרו על דוכן העדים. אפילו לבקשה זו שלטונות שב"ס מנועים מלהיענות, כמו גם לבקשות בת זוגו לבקר אותו בבית החולים ולבקשות “מעריב־סופהשבוע" לצלם אותו שם.
 

בשנים האחרונות המשטרה והפרקליטות, שני גופי האכיפה אשר שולחים עבריינים לכלא, הן גם אלה שמכתיבות לשב"ס את תנאי הכליאה שלהם, לעתים רבות מדי תוך פגיעה בוטה בזכויותיהם. למעשה, שירות בתי הסוהר אינו מתקיים עוד כגוף עצמאי אשר מכתיב מדיניות מקצועית, כפי שהיה נהוג בשנים עברו. 
 

בחסות המאבק בפשיעה הגואה הוצנחו לפיקוד על שב"ס שלושה ניצבי משטרה אשר שינו את פני הארגון - לטוב ולרע. בפיקודם של יעקב גנות, בני קניאק ואהרון פרנקו הפך שירות בתי הסוהר למחוז המשטרה הגדול והקשוח ביותר בישראל.
 

הניצבים שהפכו לנציבים השתלטו על הארגון באמצעות הזרמת מרבית תקציבי הענק (תקציב 2014 היה 2.7 מיליארד שקל) למטלות ביטחון ומודיעין, על חשבון ההקצאות לטיפול באסירים. מלבד הוצאות עתק על ביצור מתקני הכליאה בטונות של בטון, ברזל וטכנולוגיה מתקדמת, אגף המודיעין הפך לחוד החנית של מדיניות הארגון. מפקדי ימ"רים מתל אביב וירושלים שמונו לפקד על האגף הביאו לארגון עשרות בלשים ורכזי מודיעין מהרחובות, ואפילו סוכנים סמויים לשעבר. כולם נרתמו לפעילות יזומה מאחורי הסורגים, בשיתוף פעולה הדוק של יחידות המשטרה המובחרות - האזנות סתר בהיקפים חסרי תקדים, הפעלת סוכנים סמויים בחוץ ובפנים וגיוס אין ספור מודיעים מקרב האסירים.
 

האג'נדה המודיעינית מקבלת ביטוי אינטרסנטי מובהק במיון למתקני כליאה ולאגפים, בשלילת ביקורים וחופשות, בשיבוץ לתוכניות טיפול ושיקום ובמניעת שחרורים מוקדמים, והכל בחסות בתי משפט שנאלמים דום למקרא דוחות מודיעיניים גדושים במידע, ששום שופט אינו מסוגל להתמודד עם אמיתות תוכניהם.
 

הכרסום במאזן שבין זכויות אסירים לשלום הציבור לעולם יהיה על חשבון האסירים, שהרוויחו ביושר את המשטריזציה. מה גם שהוא מהווה מענה לדרישת הציבור, שנחרד מהחיסולים ברחובות ומאס באסירים המנהלים מהכלא ארגוני פשיעה ותחנות סמים, או מבצעים בחופשות עבירות מין ורכוש, שלא לומר חיסולים. בהקשר של עמדות הציבור, די לקרוא את הטוקבקים כדי להבין שהמסר השולט כיום בהמון הוא: “להכניס לכלא ולזרוק את המפתח".
 

עופרה זה שב"ס
 

אל תוך הכאוס הזה נכנסת נציבת שב"ס החדשה, עופרה קלינגר, בוגרת הארגון שמינויה זוכה לתמיכה נלהבת משני עברי הסורגים בפרוזדורים נוטפי הליזול המודרני; אבל מטבע הדברים גם לחשדנות באג'נדת הביטחון והמודיעין. הנציב היוצא פרנקו היה מעדיף להוריש את לשכתו לאחד הניצבים, אלא שדווקא בהקשר זה יש לקלינגר יתרון - כאישה מוכרת מתוך הארגון אין חשש שיצוצו בעניינה פרשיות אלה או אחרות.

עופרה קלינגר. צילום: שב"ס

המסלול שלה בשב"ס החל כעורכת דין צעירה יחסית, שהגיעה מהפרקליטות בירושלים לתפקיד סגנית היועץ המשפטי של שב"ס, עם יעד מוצהר לכהן כיועצת המשפטית הראשית. בינתיים היא התמזגה בארגון וקיבלה על עצמה את תפקיד ראש מחלקת הסגל, מוקד כוח שהעמיק את שייכותה. היא עוד התמודדה מול עו"ד רן נזרי על תפקיד היועץ המשפטי, אבל כאשר השר הקודם יצחק אהרונוביץ העדיף תחתיהם משפטן משב"כ, עו"ד אודי הלוי, היא זנחה את חלום תפקיד היועמ"שית לטובת תפקידה הנוכחי כראש אגף האסיר.
 

מדובר בתפקיד המנוגד במהותו לאג'נדה המודיעינית־ביטחונית השלטת, שכן הוא מוביל את ייעול מערך הכליאה במקביל לפיתוח תוכניות טיפול ושיקום אסירים. “ניתן להקנות לאסירים כלים מתקנים ולחולל שינוי בהתנהגותם - שב"ס רואה חובה לנצל את המאסר להנעה של תהליך זה וקיומו", נכתב באתר האינטרנט של שב"ס על האגף של קלינגר.
 

“עופרה תתחיל להראות שהיא לא פחות קשוחה מהגברים במערכת ויודעת מה זה ביטחון", אומר בכיר מאוד בשירות הציבורי המקורב לקלינגר, “אבל מרגע שהיא תתייצב בתפקידה היא תביא ראייה רחבה של כל תפיסת התיקון - טיפול, שיקום, שחרור מוקדם. זה הולך להיות שב"ס חברתי וביטחוני ולא רק ביטחוני. אין לי ספק שהיא תטביע חותם. ב־20 השנים האחרונות היא עסקה בכל תחומי החקיקה של הארגון, והיא יודעת היטב מה זה טיפול וזכויות. במשרד המשפטים יהיו קרובים לאוזן שלה בניגוד לריחוק שהיה מול הנציבים האחרונים".
 

הבכיר, שעבד לצד קלינגר שנים לא מעטות, מתאר אותה כ"בן אדם אמין ויעיל, עופרה זה שב"ס, ושב"ס יהיה עופרה. היא ראש גדול, ובעולם בירוקרטי של כסת"חים צריך אנשים כמוה, שיודעים לקחת אחריות. אומנם היא טום בוי כזו שיודעת להיות קשוחה וסיגלה לעצמה את החיים במדים, ועדיין היא נותרה אישה חכמה, פרקליטה מקצועית, חריפה שמתנסחת נפלא, בכמה רמות מעל הגונדר הממוצע בשירות, שהחומר האנושי שבו לא משהו. היא נבחרה למרות שצמחה מתוך הייעוץ המשפטי והניהול ולא מתוך האגפים. החיסרון היחיד שנטען נגדה הוא שאין לה ניסיון מקצועי בניהול בתי סוהר. סליחה, אבל גם פרנקו וקניאק לא ניהלו בית סוהר מימיהם".
 

אחרי הדברים הברורים האלה אפשר לוותר על ציטוטים ממכתב עמוס מטלות חברתיות לביצוע שמיהרו להוציא לנציבה הנכנסת האסיר הדעתן אבנר הררי ופרקליטו, עו"ד איתן סבג. המחסל מספר אחת צפוי להשתחרר בעוד כמה חודשים וכבר לא יספיק ליהנות מהאג'נדה החדשה שתביא קלינגר. אבל נשאלת השאלה אם שובת הרעב סנקר ישרוד עד כניסתה לתפקיד, עם שובה מכנס סוהרים באוסטרליה, שאליו טסה השבוע.