האם סלקום תקנה בסופו של דבר את השליטה בגולן טלקום תמורת 1.2 מיליארד שקל (באמצעות הנפקת מניות ו־750 מיליון שקל במזומן)? על פי כל הפרסומים מאתמול, הסיכוי שהעסקה תאושר הוא אפסי. זו עמדת שר האוצר משה כחלון, שפנה אתמול לרשות ההגבלים בדרישה למנוע את העסקה, כי הוא רואה בה פגיעה אנושה בצרכנים. הרפורמה בשוק הסלולר היא הרי הבייבי של כחלון. היא סייעה לו להתרומם מדרגת איש ליכוד ופוליטיקאי אפור לדרגת הרפורמטור הגדול שמונה לשר האוצר. הוא לא ייתן לאיש לקלקל לו את החגיגה.



הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, גיבה כמובן את עמדת כחלון. אפילו שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן (שיש לו משקל ציבורי) הודיע שהוא מתנגד בתוקף. דווקא במשרד התקשורת סירבו לומר אם יאשרו את העסקה, שכן נכון לאתמול הם לא קיבלו את הנתונים. את כל זה חייבים היו לדעת בהנהלת סלקום וגולן טלקום, אבל למרות זאת החליטו ללכת על העסקה כנגד כל הסיכויים.

שני אינטרסים לא לגיטימיים ציבורית
 
אז מה קורה פה? סלקום הציעה עבור גולן טלקום מחיר הגבוה בעשרות אחוזים מהמחיר שהציעה פלאפון עבור אותה חברה, הנאמד על פי הערכות ב־600 מיליון שקל. האם לאדוארדו אלשטיין, הבעלים של אי.די.בי, יש כסף מיותר? נזכיר שגולן היא חברה ינוקא בעלת מחזור מכירות של 500 מיליון שקל, מחיר ממוצע למינוי של 53 שקל לחודש (כ־900 אלף לקוחות) ורווחיות אפסית. זו לא בדיוק החברה שגוף עסקי נורמלי מוכן להיפרד בעבורה מיותר ממיליארד שקל.

אז ככה. לסלקום יש שני אינטרסים מרכזיים בעסקה - ושניהם לא לגיטימיים ציבורית. הראשון הוא הוצאת מתחרה יעיל משוק הסלולר, מהלך שייטיב עם החברות בשוק, אבל מבחינת הצרכנים מדובר בפיגוע. לכן, כאמור, יש סבירות גבוהה מאוד לכך שהעסקה לא תאושר.
 
הסיבה השנייה, הנסתרת יותר, נוגעת להתחשבנות בין גולן טלקום לבין סלקום – והיא גובלת בסחטנות. גולן חייבת לסלקום 450 מיליון שקל (או סכום משוערך של 600 מיליון שקל) עבור אירוחה ברשת. גולן ביקשה לשדרג את מערכת היחסים עם סלקום באמצעות הסכם לשיתוף רשתות. ההסכם נתקע לאחר שאישור משרד התקשורת והממונה על ההגבלים לא התקבל.

צעד מכוער
 
כאן מתגלה הצעד המכוער של גולן טלקום. מיכאל גולן, שמיתג את עצמו כמי שטובת הצרכן לנגד עיניו וקרא לנו להפסיק להיות פראיירים, משתמש בנו ללא היסוס לקידום האינטרסים שלו. זה קורה לאחר שלא עמד בהתחייבויותיו להשקעות ברשת. הוא חתם על עסקה שלא תאושר עם סלקום אולי כדי לבוא ולומר: אם אתם מעוניינים שלא איעלם מהשוק ולא תאשרו את העסקה, בואו נדבר על התנאים. אם אתם מעוניינים שאמשיך לתרום לתחרות בשוק, נא אשרו את ההסכם לשיתוף הרשתות עם סלקום, אף על פי שהדבר סותר את תנאי הרישיון שקיבלתי. רק כך אוכל לשרוד ואהיה מתחרה אפקטיבי.

אם גם סלקום שיתפה פעולה עם המהלך הזה, אזי מדובר בעסקה מסריחה. לכן אסור לאשר גם את ההצעה הזאת אם וכאשר תגיע לשולחן הדיונים. אז איך יוצאים מהפלונטר? ברור שאסור לאשר את מכירת גולן לסלקום, כי כבר ראינו מה קרה לתחרות בשוק הקמעונאות כששופרסל קנתה את קלאבמרקט הקורסת. עם כל הכבוד לתחרות ולחשיבותה של גולן, אסור להיות סלחניים כלפי איש העסקים הצרפתי. אם הוא אינו עומד בהתחייבויותיו, יתכבד משרד התקשורת ויפעל במלוא המרץ נגדו, וידרוש את החזרת התדר שקיבל.
 
הלקח מהסיפור של גולן הוא שגם בענף הסלולר אין ארוחות חינם. כשמתחרה חדש נכנס לשוק עם רוח גבית עצומה של הרגולציה, הוא אינו רובין הוד. השיקולים בסוף הדרך הם עסקיים, גם אם הדבר בא על חשבון הצרכן.