פגישת אובמה־נתניהו אתמול בבית הלבן תיזכר לא כל כך בגלל התוצאות המעשיות שהניבה ושבחלקן הגדול היו צפויות. הביקור הנוכחי של ראש הממשלה יירשם בזיכרון בעיקר בגלל שטף הדיווחים, הפרשנויות, ההערכות והניחושים שקדמו לבואו לוושינגטון ושפורסמו באמצעי התקשורת בארה"ב ובישראל. גורמים מדיניים בכירים בוושינגטון ובמטה הראשי של האו"ם בניו יורק אינם זוכרים התעניינות כה גורפת ועיסוק כה אובססיבי מצד התקשורת בביקור מדיני של מנהיג מדינה בבית הלבן, כפי שהיה כעת לקראת ביקור נתניהו.
הדברים הללו אינם מהווים מחמאה לתקשורת משום שהדיווחים והפרשנויות וההערכות נשאו אופי פרסונלי והתרכזו בניסיון לנתח ולפרשן את הפגישה בהקשר של היחסים המעורערים בין הנשיא לראש הממשלה, והתמקדו בהערכות עד כמה תשפיע, או לא תשפיע, על משבר האמון ההדדי המאפיין את היחסים בין אובמה לנתניהו.
כמו בסיקור התקשורת האמריקאית את המרוץ הרפובליקני לנשיאות, עיתונאים ופרשנים ממלאים כאן את התפקיד של פסיכולוגים המנתחים את התנהלותם הצפויה של אובמה ושל נתניהו בפגישה. בכל הנוגע למישור היחסים בין שני המנהיגים, השיחה אתמול בלשכה הסגלגלה הניבה מעט מאוד, אם בכלל.
הפרוצדורה של שיחות שמקיים הנשיא בבית הלבן עם אורחים רמי מעלה, ראשי מדינות וממשלות חייבה את אובמה להתנהג יפה כלפי נתניהו, לחייך ולהפגין גינוני קרבה. אבל שני המנהיגים אינם אוהבים איש את רעהו ואינם מאמינים זה לזה. הם לא נפרדו כידידים ואין להם שום כוונה להיפגש שוב.
החדשות הטובות הן שבכל הנוגע לסיוע הצבאי, לשדרוג היכולות הצבאיות של ישראל ולהגדלת הסיוע הכספי במסגרת מה שמוגדר "חבילת הפיצוי" בעקבות הסכם הגרעין עם איראן, ראש הממשלה נתניהו יצא מהבית הלבן כשיותר מחצי תאוותו בידו. גורמים בוושינגטון אמרו אתמול כי נתניהו לא קיבל הכל, אבל קיבל הרבה. עיקר היקף ותוכן הסיוע המוגדל סוכם כבר בפגישות שקיים שר הביטחון יעלון בוושינגטון ובשיחה ארוכה שהתקיימה בסוף השבוע שעבר בין היועצת לענייני ביטחון של אובמה, סוזן רייס, ליועץ לענייני ביטחון יוסי כהן. מבחינת הבטחת עליונותה הצבאית של ישראל הפגישה אתמול הייתה חשובה ומכרעת עבור ראש הממשלה, ורצויה ונחוצה לנשיא ארה"ב. חשובה לנתניהו כהוכחה לתועלת הביטחונית שהניב מאבקו הממושך והאובססיבי נגד הסכם הגרעין עם איראן.
דיפלומטים מערביים בניו יורק אומרים כי גם אם היה נתניהו מנהל את המאבק נגד ההסכם באופן דיסקרטי ומאחורי הקלעים, ישראל הייתה מקבלת חבילת פיצוי, ואולי אפילו נדיבה יותר. עבור אובמה הפגישה אתמול עם נתניהו הייתה רצויה משום שהיא שימשה לו הזדמנות, אולי האחרונה עד סוף כהונתו, להוכיח את דאגתו הכנה לביטחונה של ישראל ואת איתנות מחויבותו לשמירת עליונותה הצבאית. הפגישה שירתה את הנשיא גם כשעת כושר להוכיח את הטיעון הנשמע תכופות מהצד האמריקאי, שלפיו הנשיא אובמה סייע לישראל בתחום הצבאי והביטחוני בהיקף ובאיכות יותר מכל נשיא לפניו.
וכמובן, חשוב היה לאובמה להפגין רצון טוב ונדיבות לצרכיה הצבאיים־ביטחוניים של ישראל בשנת בחירות בארה"ב ובעת שהמירוץ לבית הלבן צובר תאוצה. אובמה לא כל כך אוהב את הילרי קלינטון, ואין זה סוד שהיה מעדיף לראות את סגנו, ג'ו ביידן מתמודד על הנשיאות. אבל בחודשים האחרונים לכהונתו, לאובמה חשוב לצרוב בתודעת הבוחר האמריקאי שנשיא דמוקרטי הוא טוב ומועיל לישראל כסיוע לסיכוייה של קלינטון.
בשיחה אתמול הועלו ונדונו נושאים מדיניים, ובמיוחד הקיפאון המתמשך בהידברות בין ישראל לפלסטינים, גורלו של רעיון שתי המדינות לשני העמים וההתנחלויות. אבל לפי הערכות שרווחו אמש בקרב דיפלומטים בניו יורק המקיימים קשרי עבודה הדוקים עם גורמים אמריקאים בכירים, בכל הנושאים המדיניים שנדונו, כולל הצעה של ראש הממשלה לצעדים יוצרי אמון מול הפלסטינים, לא הושגה שום תוצאה מעשית משמעותית. "בבית הלבן כבר התייאשו מזמן מפריצת דרך או אפילו תזוזה משמעותית בתהליך השלום", אמר אתמול דיפלומט מערבי בכיר בניו יורק.
היבט אחד בביקורו הנוכחי של נתניהו, שאמצעי התקשורת בארה"ב ובישראל לא הקדישו לו את תשומת הלב הראויה, הוא הופעתו של ראש הממשלה בכנס ראשי ועסקני הפדרציות היהודיות. ההופעה מצטיירת כמאמץ של נתניהו לפייס את הקהילה היהודית שאותה סיבך כצד נכשל ומבויש במאבק נגד ההסכם עם איראן.
רבים מקרב הקהילה, במיוחד אלה הנמנים עם האגף הליברלי הגדול, כועסים על ראש הממשלה ושומרים לו טינה משום שניסה לרתום אותם למאבק נגד נשיאם אובמה בסוגיית ההסכם עם איראן. "הקהילה היהודית ברובה הגדול אינה תומכת בראש הממשלה", אמר לי אתמול סימור רייך, בעבר יו"ר ועידת הנשיאים. "נתניהו יצטרך לעשות הרבה יותר מאשר לנאום בכנס הפדרציות כדי לרכוש את לבם של יהודי אמריקה".