היום ייערך בשדה בוקר טקס האזכרה הרשמי לראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, כשזה שנים המשפחה מקפידה לקיים במקביל טקס נוסף משלה. מדובר בטקס משעשע הרבה יותר, שבמסגרתו הנכד יריב בן אליעזר, סופר, מונה ומחשב מי בא ומי נפקד, ולמחרת בבוקר מתייצב אל קו השידור כדי ללמד את כולנו ציונות מהי והתנהגות מהי וכבוד סבא מהו. כשהוא נותן בראש לימין, השמאל מחכך ידיים בהנאה. כשהוא מחטיף לשמאל, התענוג עובר אל הצד השני.
השנה, כיוון שלא היה ברור מי יגיע והאם לממשלה יהיה בכלל ייצוג, זכינו מוקדם מהרגיל למטר הקללות השנתי של הנכד. "ממשלת ישראל בראשות נתניהו מבזה את זכרו של סבי בהתנהלותה", אמר לניב רסקין בגלי צה"ל, "מדובר בחבורה פרועה...היעדרותם היא אות כבוד לסבי". השנה נוסף לנזיפה גם איום מבהיל במיוחד. "אם יתברר לי שבנימין נתניהו ושריו מגיעים לטקס האזכרה, אני שוקל להחרים את הטקס". רסקין עוד הספיק להפטיר כלפי בן אליעזר "לא שמעתי אותך ככה מעולם", אבל זה רק בגלל שזיכרונו שלו בגד בו. כמעט כל שנה, כמו שעון שווייצרי, אנחנו שומעים אותו ככה. אגב, גם זיכרונה של ח"כ מרב מיכאלי - שמיהרה לגזור קופון פוליטי והכריזה ש"בשביל נתניהו בן־גוריון זה רק נתב"ג", וש"האזכרה של הזקן פחות מעניינת את ראש הממשלה" – כבר לא מה שהיה, אחרת ודאי הייתה זוכרת שלפני כמה שנים זו הייתה המפלגה שלה שקיבלה מהנכד את סדרת החינוך המגיעה לה. זה קרה ב־2009, כשבפנקס של בן אליעזר היה רשום ששלי יחימוביץ', איתן כבל, אופיר פינס ודניאל בן סימון לא הגיעו לשדה בוקר. "מפלגה מרוסקת מקומבינות ותככים ואובדן ערכים", קבע הנכד של המדינה.
אבל הכי מצחיק היה ח"כ עמיר פרץ, שאמר אתמול שמפלגת העבודה חייבת לשלוח נציגות לאזכרה וש"אנחנו חייבים להציל את כבודם של נבחרי הציבור אל מול ההתנהגות המבזה והאנטי־ממלכתית של הממשלה", כשהוא שוכח שלפני שנים ספורות הוא עצמו היה הקורבן של בן אליעזר, שנכנס בו בלי מעצורים לאחר שנעדר בלי פתק מההורים מטקס רישום השמות המסורתי. "כשעמיר פרץ נבחר לתפקיד שר הביטחון הוא לא עלה לקבר בן־גוריון כי הוא דרומי, אלא לקבר רבין כי זה מצטלם טוב יותר", אמר אז בן אליעזר. לבן אליעזר, כפי שאפשר להבין, יש חשבון גם עם רבין שמאז שנרצח גונב לסבא שלו את תשומת הלב הציבורית. "את התמונות של סבא שלי, מחולל המדינה והמפלגה, שמים במפלגת העבודה בבוידעם ואת רבין בפרונט".
אתמול, רק כדי שנהיה בטוחים שהוא כאן כדי לשמור על כבודו של הסבא, הצטלם יריב בן אליעזר לעוד סיבוב קצר ב"רשת" ואמר שם ללוסי אהריש ש"המדינה מחורבנת" וש"אם בן־גוריון היה חי, זה מה שהוא היה אומר היום: "לכו תנשקו את המזוזות שלכם, ותנשקו לי בתחת".
אומנם דוד בן־גוריון הוא סבא של יריב, אבל הוא איננו רכושו הפרטי. הוא ראש הממשלה הראשון של כולנו. לכן, ממשלת ישראל צריכה לכבד את טקס האזכרה שלו, בין אם נכדתו הייתה חנה בבלי ובין אם זה בעל הפה המטונף הנוכחי. מכיוון שאנחנו לא חיים בממשל מלוכני ולבן אליעזר הנכד אין שום משקל עודף על כל אזרח ישראלי אחר, אפשר גם לשקול להפסיק להעלות אותו בעתיד לשידור כדי להזדעזע מכל הערה שלו.
באחד מכתבי הנזיפה שלו, לאחר עוד אזכרה שלא כולם התייצבו אליה בשלשות, כתב בן אליעזר שאם סבא שלו היה יודע, היה אומר לו "יריב, חבל להשקיע בהם אנרגיה". בן אליעזר לא הקשיב לסבא שלו והוא ממשיך מאז להשקיע בכולנו המון, המון אנרגיה. למרבה הצער גם אנחנו ממשיכים להשקיע בו.