לא זו בלבד שמתקפת הטרור בפריז לא הגבירה את נכונות המעצמות להילחם בדאעש אלא שהרחיקה את הסיכוי שהן יתלכדו ויאחדו כוחות כדי למגר את הטרור האסלאמי.



ההערכה העגומה הזאת עולה שוב בשיחות של גורמים מדיניים ודיפלומטיים בכירים בארה"ב. שבועיים לאחר הפיגועים בבירה הצרפתית ההערכה הרווחת היא שאין לצפות להתגברות משמעותית של המאבק בדאעש בעתיד הנראה לעין - מלבד, וגם זה בספק, גידול בהיקף הגיחות וההפצצות האוויריות נגד יעדים בסוריה ובעיראק.



"מסתבר כי ההסתערות הרצחנית של דאעש על יעדים במרכז בירה אירופית מרכזית כפריז הבעיתה את מנהיגי המערב והחלישה את המוכנות שלהם להשתתף בעימות צבאי משותף ורחב היקף לבלימת כוחה הצבאי של 'המדינה האסלאמית'", אומרים גורמים בארה"ב, "הם (מנהיגי המערב) כאילו גילו פתאום כמה משאבים יידרשו למלחמת חורמה בדאעש, ונבהלו".



נשיא צרפת פרנסואה הולנד מצליח לפי שעה לשמור על אש קטנה את תחושות הזעם, הצער והאחווה בקרב אזרחי מדינתו בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית. בדיווח מפריז סיפר “הניו יורק טיימס" ביום שישי על "הלהט הפטריוטי שמציף את הצעירים בפריז", ונהירתם ללשכות הגיוס לצבא.



"כל זה יפה ומרשים", אמר גורם מדיני בכיר, "אבל זה ארעי. זה לא יימשך זמן רב", הוסיף בחיוך נוגה. ההערכה בארה"ב היא שנשיא צרפת נכשל במאמציו לשדל את עמיתיו, מנהיגי המעצמות, להתלכד ולהתייצב מאוחדים למלחמה בדאעש.



בביקוריו בוושינגטון ובמוסקבה ובשיחתו עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל זכה הולנד לאוזן קשבת, והמנהיגים אפילו הגיבו בהבנה לטיעוניו בדבר ההכרח להקים קואליציה, שתכלול את רוסיה, למלחמת חורמה בדאעש. "מבחינה מעשית הולנד יצא מכל השיחות האלה עם הבטחות והצהרות יפות שאין מאחוריהן שום כוונה ורצון אמיתיים לפעול ביחד ובעוצמה", אמר דיפלומט מערבי ותיק בשיחה עמו.



לדברי דיפלומטים בכירים ותיקים בניו יורק, ההידרדרות ביחסים בין מעצמה כרוסיה לטורקיה, החברה בנאט"ו, היא רק ביטוי אחד לעובדה שהמלחמה בדאעש אינה בראש סדר העדיפויות של המעצמות. להפך, כמה דיפלומטים התלוצצו השבוע שהרטוריקה שבה השתמשו פוטין וארדואן סביב יירוט המטוס הרוסי הייתה בוטה וחריפה יותר מהמילים שהשמיעו נגד דאעש.



ההערכות העגומות בדבר היעדר הרצון והיכולת של המערב להילחם בדאעש מתבססות בין היתר על היחסים העכורים בין ארה"ב לרוסיה. גורמים מדיניים המומחים ליחסי שתי המעצמות אומרים כי אפילו בימי השיא של המלחמה הקרה בשנות ה־50 וה־60 פעלו ערוצי הידברות בין וושינגטון ומוסקבה באופן יעיל ומסודר יותר מאשר בשנה האחרונה.



"כבר לא מדובר במשבר ביחסים בין ארה"ב לרוסיה אלא בעוינות גוברת והולכת בין הנשיא אובמה לנשיא פוטין", אמר בשיחה עמו גורם דיפלומטי בכיר. המסקנה היא, שבמציאות כזאת אין שום סיכוי להסכמה כלשהי או להבנה בין שתי המעצמות בנוגע למלחמה בדאעש.