הסיפור הוא בכלל לא אורן חזן. חזן הוא בחור בעייתי על סף פלילי שהגיע לכנסת באמצעות פריימריז, לא בכוח. אף אחד לא כפה את אורן חזן על הכנסת. אף אחד גם לא כפה אותו על תנועת הליכוד. לליכוד יש מנהיג, קוראים לו בנימין נתניהו. ובליכוד יש עוד 28 חברי כנסת שהם לא חזן, הם אנשים אחרים. וכולם, אבל כולם פוחדים מהאיש הזה, מדג הרקק. ולאף אחד מהם אין אומץ לדפוק על השולחן ולומר “עד כאן”, כולם רק מתפללים בסתר לבם שיימצא משהו פלילי נגדו, ומישהו אחר, המשטרה או הפרקליטות או מבקר המדינה, יעשו למענם את העבודה המלוכלכת.
ח”כ חזן התחיל את הקריירה שלו כבריון. ברגע שנכנס לכנסת הוא איים על ראש הממשלה וקיבל כל מה שרצה: סגן יו”ר הכנסת, חבר ועדת חוץ וביטחון. ללא ניסיון, ללא הבנה, רק כי היד שלו היא היד ה־61. ויד טובה, בכל משחק פוקר, היא לא משהו שהולך ברגל. ברגע שנתניהו נכנע בפעם הראשונה, היה ברור מה הולך לקרות. בפוליטיקה, כשהחזק מתקפל בפני החלש בקרב הראשון, זה אומר שהקרבות הבאים כבר הוכרעו. נתניהו, בהתרפסותו הראשונה בפני חזן, נתן את האות ופתח את הדלת. חזן הוא יציר כפיה של שיטה בעייתית, אבל גם יציר כפיו של האיש שבמקום להתנהג כמו מנצח ומנהיג התנהג כאחרון המפסידים. מי הוא אורן חזן ללא נתניהו? האם שמו הוסיף קול אחד לתנועת הליכוד בבחירות האחרונות? האם הוא קישוט שכל כך ראוי להתגאות בו? האם תפיסת עולמו, האידאולוגיה שלו, עשייתו, הן כל כך משמעותיות שהן שוות את הבושה?
התשובה היא כמובן לא. ללא תואר ח”כ, אורן חזן הוא סתם ליצן פוחז במקרה הטוב וסמי עבריין צעצוע במקרה הרע. לא תואר לו ולא הדר, אפילו לא חן. עוד ילד דאחקות שבטוח שהוא חצי אלוהים ומאוד מצחיק. יש המון כאלה. אבל ברגע שהוא נכנס לכנסת והפך להיות לשון המאזניים, התכונות הללו הפכו למטרד. החדר במשכן, העוזרים הפרלמנטריים, התעסקות התקשורת בתופעה, כל אלו האכילו את מפלצת האגו והיעדר המודעות העצמית. ומסתם בדיחה חביבה (ולא תמיד מוצלחת) חזן הפך לאישיות. זה לא האיש, זה המקום שבו הוא ניצב.
והבלון הנפוח הזה מרחף לו מעל ראשו של בנימין נתניהו כל הזמן, ואיתו האיום להפיל את הממשלה. כי בממשלת 61 כל אחד נחשב, בממשלת 61 כל ממזר הוא אורן חזן. ובמקום שראש הממשלה וחברי הליכוד יתייצבו כאיש אחד מאחורי כבודה של תנועתם, הם ממלאים פיהם מים. כולם מביטים בו, בבריון, עושה חראקות במרכז באמצע הלילה ומעיר את כל השכנים, ואף אחד לא עושה כלום. אף אחד לא יורד למטה, שולף אותו מהאוטו ואומר לו: “זו הפעם האחרונה שאתה עושה את זה, ורק תנסה לדרוס אותי, רק תנסה”. פשוט נוהג כלפי מי שנוהג בכוח ביותר כוח, כפי שמתנהגים עם בריונים.
“הם מפחדים”, אמר בזמנו נתניהו על אמצעי התקשורת בכנס בחירות. בינתיים העיתונאי עמית סגל התייצב מול חזן הרבה יותר באומץ מאשר כל חברי הכנסת ושרי הליכוד וראש הממשלה גם יחד. אז זהו, אדוני ראש הממשלה, זה לא שאנחנו מפחדים. אתה מפחד. ואלוהים ישמור ממי.