האם יושבתו מחר (רביעי) בשעה 6:00 בבוקר נמלי הים והאוויר, התחבורה הציבורית ומוסדות הממשלה ל־24 שעות לפחות? בהסתדרות בטוחים שאם לא תימצא ברגע האחרון פריצת דרך במחלוקת על הסכם השכר החדש במגזר הציבורי - השביתה המתוכננת אכן תצא לדרך. השאלה היא מי ימצמץ ראשון - שר האוצר משה כחלון, או יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.
על מה המחלוקת? 1,500 עובדים הפגינו אתמול מול משרד האוצר בירושלים תחת הכותרת "לא גומרים את החודש". האומנם? דוח הממונה על השכר במגזר הציבורי הראה כי מצב השכירים במגזר רחוק מלהיות מדאיג.אם אכן קיימת בעיה ברמות השכר הנמוכות אפשר לפתור אותה באמצעות תוספות שכר דיפרנציאליות. זו גם ההנחיה שהוציא אתמול כחלון לצוותי המו"מ מטעם האוצר: להיענות לחלק מדרישות השכר, אבל שהתוספות יהיו במתכונת FLAT. כלומר, להעניק תוספת בסכומים מוחלטים ולא באחוזים של השכר. כך החלק היחסי של התוספת ברמות השכר הנמוכות יהיה גדול יותר.
דרישת האוצר להגדלת ההפרשות לפנסיה לעובדי המגזר הציבורי ירדה בשלב זה מסדר היום. בהסתדרות לא מוכנים לשמוע על תוספות דיפרנציאליות או להיענות לדרישות בעניין הפנסיה. הם גם רחוקים מהסכמה על הגברת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי.
ניסנקורן הנחה את צוותי השטח של ההסתדרות להיערך לשביתה בהשתתפות הסתדרות המורים. יו"ר ההסתדרות רואה בדרישות אנשי המקצוע באוצר לשינוי מבנה ההסכם “ניסיון לשסות ציבורי עובדים זה בזה. השביתה אינה המטרה אלא האמצעי להשמיע את קולם של כמיליון שכירים שלא גומרים את החודש".
האם דרישות האוצר לשינויים תמורת חתימה על הסכם שכר חדש היא לגיטימית? בהחלט. אם בעידן של אינפלציה שלילית דרישת ההסתדרות היא לתוספות של כ־11 מיליארד שקל, שהם כ־2% לשנה, אפשר לדרוש מההסתדרות ויתורים כלשהם. לאחר שאושרו חוק ההסדרים והתקציב לא תהיה הזדמנות אחרת למקצה שיפורים לשינויים מבניים במגזר הציבורי. אלא שבארגון העובדים רואים לנגד עיניהם את תוספות השכר, ולא שום דבר אחר.
ייתכן שהקשיחות במו"מ נובעת גם ממניעים פוליטיים. ניסנקורן עומד לבחירה מחודשת במהלך 2016 וייתכן ששביתה אחת ברזומה לא תזיק למעמדו האלקטורלי. באופן לא מפתיע ובדיוק כפי שהיה במתווה הגז מקבל יו"ר ההסתדרות חיזוק מהאגף הקיצוני־שמאלי של המפה הפוליטית. וכך הוויכוח המקצועי והענייני נזנח לטובת התנגחות פוליטית של ימין ושמאל. במסגרת זאת זכה אתמול ניסנקורן לתמיכתו של ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני). יונה טען כי "כתוצאה מהמדיניות הניאו־ליברלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו הפכה השביתה לכלי הכרחי. שכר העובדים נשחק והפערים הולכים וגדלים. ההסתדרות היא המקלט היחיד". רוח גבית למאבק נתן גם ח"כ דב חנין, איש הרשימה המאוחדת. חנין טען שדרישות השכר לגיטימיות בגלל שחיקת שכר העובדים הסוציאליים, האחיות והמורים ולכן השביתה מוצדקת, ומדובר בצעד של "אין ברירה".
בעניין איומי השביתה שר האוצר צריך להחליט אם הוא נכנע הפעם או שלא. אם ללכת עד הסוף עם הדרישה שלו שתוספות השכר יהיו דיפרנציאליות או להתקפל ולהתיישר ברגע האחרון עם דרישות ההסתדרות. נזקי השביתה יהיו קשים ונאמדים ב־1־3 מיליארד שקל ביום. הנזקים אינם רק בסקטור הציבורי אלא גם בסקטור הפרטי. תעשיינים למשל לא יוכלו לייצא סחורה בימים האחרונים של השנה, שהם קריטיים מאוד עבורם. היבואנים ייתקעו עם סחורה ועל רקע זה הם עתרו אתמול נגד ההסתדרות לבית הדין הארצי לעבודה. אבל לפעמים כמו במקרה של השביתה שמתוכננת למחר חשוב שגם שר האוצר יידע לעמוד על שלו ולהגיד לא.