אם עדיין לא שמעתם את השם עדן אברג'יל, זה אומר עליכם אחד משני דברים: או שאתם לא בקיאים במתרחש בפייסבוק (אולי כי, חלילה, טיפחתם לעצמכם חיים ממשיים בעולם האמיתי) או שהחברים שלכם מספיק אינטליגנטיים כדי לא לשתף לכם לתוך הפיד את הסרטונים שלה, שאצלי לפחות צפו השבוע כמו מוקשים בכל פינה ברשת.
אברג'יל היא צעירה בת 20 שמעלה סרטונים של עצמה, כדרכן של רוב בנות ה־20 בימינו, שבהם היא בעיקר מלהגת על כמה היא סקסית ונחשקת ויפה גם בפיג'מה שלה. או משהו כזה. היא עוד אחת מהטיפוסים האלה שאת נתקלת בהם ברשת, אף על פי שהיה לך ממש נעים עד עכשיו להעמיד פנים שהם לא קיימים.
השבוע אברג'יל עשתה קפיצת מדרגה במעמדה כאושיית רשת, כשאחד הסרטונים שלה זלג ממחוזותיו הטבעיים גם אל אלה שאוהבים קצת אינטליגנציה בתוכן שהם צורכים, וכך טבעה את המושג “מי שלא טוב לו, יום טוב לו", שהפך למם באופן צפוי עד כאב. אחריו הגיע גם “אם אתם מרירים, תאכלו תמרים".
בסרטון אחר היא מציעה לכל הבנות הממורמרות להגיע אליה ללמוד איך להיות “כוסית אמיתית" ואז תוחבת לפיה בננה בשלה. כן, זה קסום כמו שזה נשמע.
אברג'יל כבר זכתה לראיונות ולחשיפה בימים האחרונים. יש שכבר הכתירו אותה ל"חן טל החדשה", תודות ללבוש המינימליסטי והאג'נדה הכללית, אם כי אלה מתעלמים מהעובדה שחן טל היא אומנם פרובוקטיבית (שזו זכותה המלאה, פרימיטיביים מתוקים שכמותכם), אבל גם אינטליגנטית.
ואל תגידו שההצלחה שלה היא דאחקה - העובדה שהבדיחה היא על חשבונה לא הופכת אותנו לאנשים טובים יותר, ובאופן כללי ממש לא ברור מי פה צוחק על מי.
מי יודע, אולי היא בכלל גאון שיווקי עם דופק. יש לה כבר אלפי עוקבים ומאות אלפי צפיות בסרטונים. מכאן היא יכולה להגיע רק לכנסת. עוד אישה הזויה מככבת בפיד שלכם בשבועות האחרונים, אבל לפחות כאן מדובר בדמות שהמציאה הקומיקאית המבריקה גיתית פישר, שטיפסה עכשיו למעמד של אושיית רשת. תותית היא תמהיל מוצלח של דיווה בלונדינית עם שפת אוחצ'ות תל אביבית משודרגת ואישיות גבולית על סף הפסיכוטית.
השורה התחתונה: היא מצחיקה עד דמעות, וסלחו לי על הביטוי המשומש - כובשת את הרשת. בהפקת “האח הגדול" כבר הטילו עליה לייצר סרטונים על המתרחש בבית, כולל אחד שבו היא כביכול נבחנת לשמש כמנחה החדשה של העונה (ואז מאיימת לנקום בארז טל על כך שלא בחר בה). בניגוד לאברג'יל, שמייצגת את כל מה שחולה ברשתות החברתיות בישראל, פישר מזכירה לנו איך מהרשת יכולות לצמוח גם אגדות חיות. ואתם עוד תראו שהיא תהפוך לאחת כזו.
אם עוד מישהו ישלח לי את סרטון הפדיחה מתחרות מיס יוניברס, אני ככל הנראה אצרח. ואז אחסום אותו: או־קיי, אז סטיב הארווי, מנחה הערב שללא כל ספק היה מעדיף לעשות משהו אחר באותו הערב, כמו לחפוף את הראש, עשה פאשלה גדולה. הוא הכריז על מיס קולומביה כעל מיס יוניברס החדשה, במקום על מיס הפיליפינים. ואז הוא חזר ותיקן את הטעות שלו, לשאגות הקהל ועיניהן ההמומות של המתמודדות.
כל זה נפרש על פני סרטון בן ארבע דקות שכולם מיהרו לשתף. יש שטוענים שהכל היה מבוים (אין סיכוי) ושהעניין הזה עשה יופי של יחסי ציבור לתחרות המיושנת שיש בה אפס עניין לציבור, ובכל זאת ממשיכה להתקיים מדי שנה ומתעקשת לחזור בקפדנות של הרפס.
ושוב אנחנו אלה שמשתפים בקלות רבה מדי בכל מה שנקלע לידינו, בלי לשאול את עצמנו אם לא ייתכן שמישהו פה משחק בנו. אבל לא זה העניין - נכון, נעשתה פדיחה, אבל הפדיחה האמיתית הייתה בכלל לגלות שהתחרות הזו עדיין קיימת.