התפוררות, שפיכות דמים וזיק של תקווה: השנה שעברה על המזה"ת

מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשנתה הרביעית, מבלבלת וכאוטית יותר מכל אלו שקדמו לה, מלחמת הדת בין הסונים לשיעים בעיראק המשיכה לגבות עוד ועוד קורבנות והסכסוך הפוליטי בין הכורדים לממשלה בטורקיה הפך מתקווה לשינוי דמוקרטי למלחמה אכזרית לאורך הגבול המזרחי של המדינה.

אך כשבאים לבחון את השינוי האדיר שחל במזרח התיכון בשנה החולפת, תהיה זו טעות להמשיך ולהתייחס למתרחש בחלוקה המסורתית של המזרח התיכון לישויות הלאומיות שאפיינו אותו בעשורים האחרונים. מוקדי ההשפעה והכוח השתנו ללא היכר כמעט ובמובנים רבים, המזרח התיכון היום הוא מרחב אח המחולק לפי קבוצות דתיות, אתניות ופוליטיות.

לפיכך אני מציע חלוקה שונה במקצת של המתרחש במזרח התיכון בשנה החולפת המבוססת על מוקדי הכוח והסכסוך החדשים, או החדש- ישנים וזאת מבלי להיכנס לנעלייהם הגדולות של מומחי הסכסוך הישראלי פלסטיני ולנסות להציג את החלקים שנעשו מוכרים לי במהלך השנה החולפת.

בשנת 2014 פרץ ארגון דאעש, המכנה את עצמו "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" לתודעה העולמית בדרה מדהימה של כיבושים צבאיים, סרטוני וידאו ערוכים היטב ומזעזעים ודגל שחור אחד שנראה כמו שיצא מסרט אימה.
 

שנת 2015 סיפקה לעולם הזדמנות להביט לרוע בעיניים ולראות איזה מין יצור הוא, הארגון המשונה הזה המדבר במונחים של ימי הביניים ומשתמש במערך הסברה של המאה ה-21. המפתיע הוא שבניגוד לקבוצות אסלמיסטיות קודמות או מקבילות ברחבי העולם, ארגון דאעש לא דחה את מימושה המוחלט של האידאולוגיה הפונדומנטליסטית הטוטאלית שלו ל"אחרי המלחמה" או "כשהמהפכה תתבסס".
 

אנשי הארגון  פנו למאלכת בניית המדינה החדשה שלהם בתשוקה ולהט שמזכירים את המהפכנים הבולשביקים ברוסיה ואת אנשי העלייה השנייה בארץ ישראל. הארגון החל לשנות את הסביבה אותה כבש ולעצב אותה בדמותו.  הארגון החל להוציא לוחיות רישוי חדשות לרכבים, לגבות מיסים בדגם המקובל בקוראן וחלק קיצבאות ללוחמיו על פי השיטה בה תוגמלו לוחמיו של הנביא.

 
 

דאעש הקים מערכת חינוך, מערכת רווחה, שירותים חשאיים שנמצאים בכל מקום ובכל זמן, ומערך של בתי משפט הכפופים לפרשנות המחמירה ביותר של חוקי השריעה. הארגון מיסד מחדש, בפעם הראשונה מאז מלחמת האזרחים האמריקאית, את סחר העבדים והקים משרד המפקח על מכירתם והובלתם של עבדים ושפחות ברחבי המדינה החדשה.
 

המדינה שהקים ארגון דאעש בסוריה ועיראק היא התגלמות הסיוט של  כל אדם נאור וליברלי. מעיין שילוב בין רוסיה הסובייטית בימיו של סטאלין לממלכה שהקים ארגון הטליבאן באפגניסטאן בשנות התשעים. עם פרוס השנה החדשה נראית המדינה החדשה פגיעה מאי פעם. אויביה מכרסמים בהישגים הטריטוריאליים שלה כשעוד ועוד מעצמות וכוחות מקומיים מצטרפים למלחמה נגדה, כל אחד מסיבותיו הצרות. 

 

אך האיום האמיתי שמציבה דאעש על המשך ההיסטוריה האנושית לא תלוי בשרידותה של המדינה שהקימו אלא בהפכיתה למודל מתפקד לחיקוי עבור קיצונים איסלמיסטים בחבי העולם. גם אם מדינת דאעש בעיראק ובסוריה תיפול באש ובתימרות עשן, המודל יכול לשמש קבוצות קיצוניות במקומות כמו ניגריה, אינדונזיה, סומליה, סיני ורצועת עזה. 

שנת 2015 הייתה שנה מלאה הישגים וטרגדיות עבור העם הכורדי,ששלושים מיליון בניו ובנותיו מאכלסים את צפון סוריה ועיראק, מערב איראן ומזרח טורקיה.  בעת כתיבת טור זה, טורים של שיריון וחיל רגלים טורקי נוהרים לתוך הערים, דיארבקיר, ג'יזרה, סילופי ומארדין במבצע הדיכוי הגדול ביותר של ממשלת טורקיה נגד הכורדים מאז שנות השמונים. 
 

הלחימה המחודשת בין ארגון ה-PKK  בטורקיה, ארגון מחתרת טורקי שמאלי שמעולם לא בחל במעשי טרור, וכחותיו של ארדואן ניצת מחדש במהלך השנה החולפת לאחר שמאות כורדים נרצחו במזרח המדינה ע"י איסלמיסטים שניצלו את המעבר החופשי של נשק וכוח אדם שאפשרה טורקיה לסוריה. 

לאחר שתי מערכות בחירות  בהן הצליחו הכורדים להכניס נציגות גדולה שלהם לפרלמנט באנקרה  ולאחר תקופה ארוכה של אופטימיות בעקבות המשא ומתן בין אנשי המחתרת הכורדית, בהם המנהיג הכלוא עבדוללה אוצ'לן, נראה כי מערכת היחסים בין 12 מיליון תושביה הכורדים של טורקיה והממשלה חזר לנתיב שפיכות הדמים והאלימות. 
 

אך בעוד ה-PKK  נאבק על הישרדותו מול הענק הטורקי, תנועת האחות הסורית שלו והמיליציה שלה, ה-YPG  הצליחה במהלך השנה החולפת לייצר מהפך צבאי מוחלט מול ארגון דאעש. בפרוס 2015, העיר הגדולה באזור הכורדי ש צפון סוריה, קובאני , עמדה במצור קשה וממושך של כוחות דאעש והחשש שתיפול נראה כאפשרות סבירה.

במהלך השנה הצליחו הכורדים, בסיוע חילות האוויר של הקואליציה האמריקאית, לא רק לשחרר את העיר ושבור את המצור אלא לכבוש מחדש מאות קילומטרים, כפרים, ערים ולתקוע טריז עמוק לתוך השטחים שבשליטת דאעש ולהגיע למרחק של שלושים קילומטר מבירתו של הארגון א-ראקה.

בדומה לארגון דאעש, גם ארגון הגג של הכורדים בצפון סוריה, המכונה בפיהם רוג'בה,  יצא להקים מדינה בדמותו, מדינה סוציאליסטית קיצונית ושיוויונית. נשים שובצו בכל התפקידים רמי הדרג ומועצות קהילתיות הוקמו בכל מקום ובאחריותן הופקדה חלוקת המשאבים במדינה החדשה.  אך על אף ההצלחה הצבאית, האיומים מצד טורקיה העוינת מצפון, דאעש הפצוע ממזרח והמשטר הסורי, שמתקדם בסיוע רוסי לעבר שליטה בצפון סוריה מותירים את הכורדים בצפון סוריה מצב שביר.

גם הכורדים בצפון עיראק ידעו מספר הצלחות צבאיות משמעותיות השנה. כוחות הפשמרגה, המיליציה של האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, הצליחו במהלך השנה לכבוש את רוב מחוז כירכוכ, עיר גדולה בה הכורדים רואים מרכז תרבותי חשוב ולאחרונה את מחוז סינג'אר, מולדתם של בני העדה היזידית. 

ההישגים הצבאיים של הכורדים בצפון עיראק הותירו את כל השטחים בהם גרים כורדים במדינה משוחררים מידי דאעש ובידי הממשלה  הכורדית היושבת באירביל. אך גם מצבם של הכורדים בעיראק שברירי להפתיע. כוחות הפשמרגה הפגינו אמנם יכולת צבאית מרשימה אך הם חסרים כל נשק כבד כמו ארטילריה יעילה או שריון.

בשיחה עמו סיפר מפקד החזית המרכזית של כוחות הפשמרגה, הגנרל סירוואן בראזאני כי ממשלתו ואנשיו מעוניינים בסיוע ישראלי בנשק. "אנו מוכנים לקבל כל סוג של נשק כבד מישראל באופן גלוי" הוא אמר לעיתונאי מעריב. עימותים צבאיים עם מליציות שיעיות הנאמנות לשלטון בבגדד רק מוסיף לרמת הסיכון לאוטונומיה הכורדית ומוסיף להם עוד יריב שמחומש ע"י ארה"ב וממומן על ידי איראן. 

 

אך המשברים באוטונומיה הכורדית אינם צבאיים בלבד. שיתוק פוליטי בעקבות סירובו של הנשיא מסעוד בראזאני, שכהונתו תמה, לפרוש מתפקידו ולהכריז על בחירות לנשיאות מקשה על תפקוד המדינה וירידת מחירי הנפט, יחד עם הגבלות על יכולתם של הכורדים לייצא את הנפט שבשטחם הביאו למשבר כלכלי מעמיק באוטונומיה.

נראה כי השנה האחרונה הייתה רצופת סכנות לעם הכורדי בפזורותיו השונות, אך גם מלאה בהזדמנויות. המלחמה הישירה והבלתי מתפשרת בארגון דאעש והניצחון המרהיב נגד כל הסיכויים הביאו את מלחמתם של הכורדים לחזית הבמה העולמית וקנו להם הכרה בין לאומית שעד כה חסרה להם. אך בכל החזיתות הישגיהם של הכורדים נמצאים בסכנה ויכולתם לצלוח את המשברים ולשמר את הישגיהם תהיה תלויה ביכולת תמרון פוליטית ולא רק בניצחונות בשדה הקרב.

נדבך נוסף שהפך במהלך השנה לחשוב ביותר בהתרחשות במזרח התיכון הוא התחשלותו של ציר דמשק-טהרן-מוסקבה. עבור משטרו של בשאר אל אסד הייתה תחילת שנת 2015 לא פחות מאסון גלוי. כוחותיו איבדו את השליטה במחוז הצפוני אידליב, הסמוך למעוז המשטר במחוז העלאווי של לטקיה.  המשטר אף איבד לחלוטין שליטה בגולן הסורי , בעיר תדמור שבמדבר המזרחי וברוב מחוז דרעה, סמוך לגבול הירדני. 

דיבורים על נסיגה של כוחות המשטר המתפורר מרוב שטחי סוריה על מנת להגן על דמשק ולטקיה נשמעו בפי מומחים רבים ונראה כי המשטר עצמו, שאיבד הרבה מבטחונו העצמי שוקל אפשרויות כאלו ברצינות.  לרגע קט אף היה נדמה שבת בריתו הוותיקה של מאסד, מוסקבה, שוקלת לנטוש אותו, כשרוסיה החלה בפינוי אזרחיה מסוריה.

היו אלו האיראנים, שהגיעו ראשונים למסקנה שאם משטרו של אסד יקרוב, כל השפעתם בעולם הערבי עשויה להעלם יחד איתו. אנשי משמרות המהפכה סיפקו זרם גדול של מתנדבים שיעים עיראקים במטרה להגן על דמשק ומשלוחים של אנשי משמרות המהפכה כדי לאמן ולסייע במודיעין לכוחותיו הקורסים של הנשיא.

ארגון חיזבאללה, שלוחה איראנית בלבנון, הגבירה יותר ויותר את מעורבותה בסוריה במהלך השנה החולפת והצליחה להביא לשינוי מסוים בזרם המפלות הגדול.  במהלך הקיץ הגבירה איראן את מעורבותה והחלה לשלוח אלפי חיילים של משמרות המהפכה, הכוח העילי של הצבא האיראני, לעזרתו של הנשיא אסד. 

 

במהלך חודשי הקיץ נראה כי הסיוע האיראני החל להאט את זרם המפלות הבלתי פוסק. ואז הגיע המהפך האמתי עבור משטרו של אסד כנשיא רוסיה החליט להעמיק את המעורבות בסוריה במטרה להבטיח את המשך שלטונו של אסד על המדינה.
 

מטוסי הקרב והכוחות המיוחדים הרוסיים שהוחשו מאוקראינה המדממת עשויים להיות התפנית הסופית במלחמת האזרחים הסורית, או עוד טוויסט מדמם שרק יעמיק את הטקו המדמם בין משטרו של אסד לארגוני המורדים השונים. אך עצם המצאותם של הכוחות הרוסים בסוריה כבר הוכיחה כי ביכולתה לעורר סערה בקרב השכנות כאשר חיל האוויר הטורקי הפיל מטוס רוסי מעל סוריה. 
 

קשה לחזות מה צופנת 2016 למזרח התיכון וכיצד הוא ישנה ת פניו לנוכח ההתערבות הגוברת והולכת מצד מעצמות העולם והאזור בסכסוכים השונים אך אם מישהו עדיין מצפה שהאיבות והסכסוכים שהתפרצו במהלך השנים האחרונות יחזרו למצב התרדמת בו היו שרויים בעשרות השנים בהם שלטה המדינה הערבית הכל יכולה במזרח התיכון, צפויה לו אכזבה קשה.