על טעויות צריך להתנצל. אולם, למן הרגע הראשון כל מה שקרה בפרשת ד"ר מאיה פורמן, שהעידה לטובת רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה, כלל לא היה טעות – אם כי התנהלות מודעת ומכוונת להסרת 'מכשול' מקצועי מעל דרכה של הפרקליטות. התנהלות שהיא הרבה מעבר לד"ר פורמן, למכון לרפואה משפטית או לנציבות הביקורת (נבת"ם) – התנהלות שצריכה להדיר שינה מעיני כולנו. התנהלות שהתחילה בהכפשה ורדיפה של רופאה מקצועית וישרה. רופאה אמיצה שפשוט כתבה חוות דעת רפואית, עצמאית ומקצועית, וזאת בהתאם להבנתה, כישוריה וניסיונה. חוות דעת שהיה בה כדי להפוך את הקערה על פיה, "ולסכן" את ההרשעה בתיק שלימים הפך להיות תיק הדגל של הפרקליטות, פרשת הרצח של הילדה תאיר ראדה.
וכמו מוצאים שלל רב עשתה הפרקליטות שימוש פסול באמירות שיפוטיות אומללות של בית המשפט המחוזי במטרה להטיל דופי בד"ר פורמן, ולסלק אותה מהשטח המקצועי. אמירות שבהמשך, גם לדעת בית המשפט העליון ראוי היה שלא יאמרו ולא יכתבו. אמירות שיפוטיות שהפכו כלי ניגוח בידי הפרקליטות, כחלק ממחול השדים שהופנה כלפי ד"ר פורמן. לרגעים היה נדמה כי מישהו מנסה לייצר מציאות כזו שמעבירה את ד"ר פורמן ממקומה הטבעי על דוכן העדים, תוך הושבתה על ספסל הנאשמים. אך מבחינת הפרקליטות לא היה די בכך. ההתנהלות המשיכה בניסיון לשכתב תצהיר עדות של ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, ומתורגמת כעת למהלכים אגרסיביים שמטרתם לפגוע בלגיטימיות של הנציבות לביקורת על גורמי האכיפה, ובעומדת בראשה, השופטת הילה גרסטל.
למותר לציין, כי יש בהתנהלות הפרקליטות, במפורש או במשתמע כדי להעביר מסר פסול וחמור ביותר, והוא: מומחה רפואי שלא יתאים את חוות דעתו המקצועית לעמדתה של המשפטית של המדינה, הוא עשוי למצוא עצמו תחת מתקפה. בעוד שרופא המיישר קו עם עמדת המדינה, הגם שחוות דעתו לא תמיד עומדת בסטנדרט המקצועי המקובל או אפילו עם המציאות העובדתית, דווקא הוא יזכה לחיבוק חם ולהגנה הדוקה. רופא שפעמים רבות "'זכה" ללא מעט ביקורת שיפוטית ומקצועית נוקבת על חוות דעת שנכתבו על ידו. ואולם הפלא ופלא, ביחס אליו דממה מוחלטת. חרף הביקורת השיפוטית והמקצועית הקשה אף פעם הפרקליטות לא הטילה דופי בדעותיו של הרופא, להפך. כאמור, יש בהתנהלות זו משום מסר שהוא לא פחות מסכנה אמיתית לעקרונות יסוד משפטיים, ולעשיית משפט של צדק.
בנוסף, ועל אף התמיכה הנחרצת של בית המשפט העליון במקצועיותה של ד"ר פורמן, לא מאוד מפתיע שעד כה טרם מצאו לנכון בפרקליטות להתנצל בפה מלא ובצורה כנה. התנצלות שראוי היה שתעשה בטח ברמה האישית למול ד"ר פורמן, אולם לא ההתנצלות היא הדבר החשוב. משום שאם כל הפרשה המטרידה הזו תסתיים רק בהתנצלות, יש בכך כדי להפחית מחומרתה. התנהלות הפרקליטות בפרשת זדורוב, היא הרבה מעבר לד"ר מאיה פורמן או לכל דמות אחרת בפרשה. וזאת כי מדובר בהתנהלות מטרידה שמאיימת על שלטון החוק ובעיקר פוגעת באמון הציבור בגורמי האכיפה. התנהלות שרק מחזקת את החשיבות העצומה של קיום מערך בקרה עצמאי על גורמי האכיפה. נוכח חומרת הפרשה ראוי היה שהפרקליטות תעשה בדק בית רציני ויסודי בכל הנוגע להתנהלותם. בדק בית שלא מן הנמנע שבסופו יהיה מי שצריך להסיק את המסקנות המתבקשות, ציבורית ומשפטית כאחד.
הכותב הוא מומחה למשפט רפואי; מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובפקולטות למשפטים, בעל משרד עורכי דין.