כל הכבוד למיקי מכלוף זוהר. חבר כנסת צעיר בסך הכל, והנה בזמן קצר הוא הצליח לעצבן המון אנשים ולהשיג כמות מרשימה של כותרות. נכון שכרגע לא צפוי עתיד מזהיר להצעת החוק שלו לאסור על מסחר בשבת בכל הארץ, תודה לאל. אבל את הכותרת שלו הוא השיג, את תמיכת חברי הכנסת החרדים בבחירתו ליו״ר הקואליציה הוא כנראה קיבל, והחקיקה עצמה היא כבר מזמן לא מדד לכלום בכנסת ישראל.
אולי הצעת החוק שבאמת דרושה פה היא חוק חיה ותן לחיות. מצחיק, אבל נדמה שקצת שכחנו את מהות האמירה הבסיסית הזאת. הצעת חוק שיש בה משום פגיעה באורח חייהם של רבים כל כך, גם אם לכאורה תשיג מטרה ראויה, היא פשוט לא לגיטימית. מכלוף זוהר ניסה לסבן אותנו עם אמירות מופרכות על חברתיות ושוויון, כאילו כפיית סגירת עסקים בשבת היא הדרך היחידה לתמוך בעסקים קטנים, והתעלם במפגין מכך שהצעת החוק שלו פוגעת באנשים רבים. אבל הבעיה האמיתית טמונה בכך שהוא לא עשה משהו חריג. למרבה הצער, התפיסה שהנחתה אותו היא חלק מתפיסה רווחת מדי של חברי כנסת רבים מדי מכל הקשת הפוליטית, שגורסת שהמיעוט שהם חפצים ביקרו הוא חשוב יותר מהרוב.
חברי הכנסת הדתיים לא מסתפקים בהטבות מפליגות למגזר שלהם; הם רוצים גם לכפות כשרות יקרה מדי לצד אורח חיים שפשוט אינו מקובל על הרוב. זה מרגיז, במיוחד את החילונים, אבל בואו נודה - הדתיים הם ממש לא היחידים.
גם נציגי המתנחלים דואגים לתקציבים מנופחים למצביעיהם, והם דואגים להעביר אותם בערוצים שונים ומשונים, כדי שלא נצליח לקבוע מהי רמת ההשקעה האמיתית בהתנחלויות על חשבון השקעה במרבית האוכלוסייה, כי קשה לדעת בדיוק כמה מכספינו מגיע לשם.
חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לעומתם, מחפשים כל דרך מופרכת להלבין את הטרור ולהכפיש את מי שממגר אותו, כי יותר חשובה להם זכותו של דוקר לנטרול הולם מאשר זכותו של הרוב לחיות בביטחון.
במרצ זועקים נגד כל התייחסות למורשת היהודית במערכת החינוך, ושוכחים שזה לא באמת אצילי שזכויות המיעוטים ללימוד המורשת שלהם יהיו חשובות יותר מזכות הרוב היהודי ללמד את המורשת שלו, כפי שנהוג בכל מדינת לאום.
ברור שאין הצדקה לפגוע בשום מיעוט, אבל מתישהו חצינו איזה קו. דאגה למיעוט מסוים לא צריכה לבוא על חשבון רווחת הרוב. נכון שרוב ההצעות ההזויות בסגנון הזה לא עוברות, אבל הן תורמות לשיח רדוד ומניפולטיבי, ולוויכוחים רוויי שנאה. כשבאים עם דרישות שפוגעות ברוב זה גורר התקוממות, אבל כך חבר הכנסת היוזם למעשה מקבל תשומת לב וכותרות, והרי זה כל מה שהוא רצה מלכתחילה.
הניסיון לארוז חוק שיפריע לרבים בעטיפה שקרית של קידום עסקים קטנים הוא עזות מצח. יש עוד כמה דרכים לעודד עסקים קטנים באופן פחות פוגעני, ואין שום טעם להוציא את האחריות מההחלטה אם לפתוח או לסגור עסקים בשבת מהרשות המקומית, שתקבל את ההחלטה על פי רצון הרוב באותו אזור. נקווה שנפרדנו לעד מהצעת החוק המקוממת הזאת, שנוגדת לגמרי את החוק הטבעי והבסיסי שצריך להנחות את כולנו כחברה שבטית ומגזרית - חיה ותן לחיות.