אני מניח שעופר כסיף, מרצה באוניברסיטה העברית, פשוט התפוצץ. לא בפיגוע טרור אלא בפיגוע דמוקרטי, שאותו הוא מתאר כ"חיסול השאריות של הדמוקרטיה בישראל בצורה של חקיקה והסתה גזענית".
המצב כיום מבחינתו של כסיף אינו שונה ממצבה של גרמניה הטרום־נאצית. הבעיה שלו היא שרת המשפטים איילת שקד. "בארץ בושתי", הוא כותב, "השקד צורח. החלאה הניאו־נאצית הזאת אחראית ושותפה לפאשיזציה של ישראל. כבר כלו המילים במילון שבאמצעותן ניתן להגדיר את הטינופת הזאת". שקד הגיבה ב"נחצה בבוטות הקו העדין בין חופש הביטוי לחופש השיסוי וזיהום השיח הציבורי", והתלוננה במשטרה.
ענבל היימן, גברת נוספת שסבורה (בפוסט שפרסמה) שיש בתפקוד הממשלה סממנים נאציים, תרגמה לעברית את עדותו של הרמן גרינג במשפטי נירנברג: "את העם, בין אם יש או אין לו זכות הצבעה, תמיד אפשר להכריח לציית למנהיגיו. זה קל למדי. צריך רק להודיע לעם שהמולדת נמצאת תחת מתקפה ולהאשים את כל שוחרי השלום בכך שהם שונאים ומסכנים את המדינה. זה פועל בכל מדינה באותה המידה". וכדי שנבין בדיוק במה מדובר הוסיפה הגב' היימן "אנחנו בדרך הנכונה". ותהום הארץ.
בכלל, אסוציאציות שמשיקות לנאציזם מגיחות כאן בזמן האחרון בתכיפות גדלה והולכת. את הפוסט של הגברת היימן אזכר שגריר ישראל בבלגיה, יגאל כספי. "אני רואה בחומרה רבה מאוד את שיתוף ההתבטאות האומללה הזאת בפייסבוק", אמרה בתגובה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, "יהיה כאן הליך משמעתי שבסופו יוסקו המסקנות כלפי ההתבטאות החמורה הזאת". מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, הנחה לפתוח מיד הליך משמעתי נגד השגריר, והנהלת משרד החוץ פתחה בחקירה. "הנהלת משרד החוץ רואה את המעשה בחומרה יתרה. בבדיקה שנערכה עם השגריר התנצל הלה והסיר מיד את הפוסט הפוגעני".
ציד המכשפות עבר מיד לחשודה נוספת. אין אדם חצי אינטליגנטי שפסילת ספרה של דורית רביניאן לא הייתה מעלה בו אסוציאציה פרועה של שריפת הספרים בגרמניה הנאצית. ובדרך לגמרי מקאברית האקט הפרוורטי של פסילת הספר אירע ביום שבו הובא הנאשם בשריפת התינוק לבית המשפט. בפרפראזה על דברי היינריך היינה, שאמר שבמקום שבו שורפים ספרים ישרפו בני אדם, אפשר לומר שבמקום שבו פוסלים ספרים יפסלו בני אדם. אופס. זה קורה כבר כיום ללא כל קשר לנאציות.
כמו תמיד נשמעים צקצוקי התחסדות ורעמי תוכחה על ההשוואות. אנחנו?! נאצים?! אומנם הנביא ישעיהו ליבוביץ' כינה את פורעי הימין שלנו "יודו־נאצים", אלא שבמקרה הזה ליבוביץ' נסחף. הנאציזם היה זוועה ייחודית. רק מי שאינו מבין שאין שום דמיון בין תעשיית המוות של המשטר הנאצי למדינת ישראל מסוגל לצאת מכליו כאשר משווים תופעות שהקדימו את מופע האימים של הנאציזם המדינתי. כן, גם לנו וגם לנאצים יש אוזניים, והלוואי שרכבת ישראל תפעל ברמת הדיוק של הרכבות הנאציות, לכן כדאי להרגיע.
המדרון החלקלק
האסוציאציות הללו צפות אינסטינקטיבית כאשר מפרקים את תעשיית המוות לזוועות ולנסיבות שנובעות מטבע האדם, אבל רק המפלצתיות הטוטאלית ברמת הקולקטיב המדינתי הייתה ייחודית לנאציזם. מבחינה זו דאעש הוא ארגון נאצי, ואין דומה לו בכל התרבות האנושית הקיימת. יש פה ושם תשתיות דתיות גזעניות מעוותות, יש דיקטטורות שפוגעות בזכויות אדם ואזרח, יש חברות שמונעות חופש ביטוי, אבל אף אחת מהן לא מגיעה למיצוי ארגוני ברמה קטלנית כמו זו של דאעש והנאציזם.
אין אדם שפוי שמבין ברמה החווייתית את שורשי הרוע שגרם לבני אדם, כאילו כמוני וכמוכם, להרוג בני אדם כפי שהרגו הנאצים. ולא בסערת רגשות כמו קנאה, פחד, הסתה או איום מתקתק. לא הקם להורגך או אקסטזה דתית, אפילו לא ברמה הסדיסטית. חנה ארנדט ראתה בנאציזם תופעה אנושית, והניסויים של סטנלי מילגרם הראו כי בני אדם אקראיים מסוגלים להכאיב לזולתם רק משום שצייתו לפקודה בחסות מוסכמה חברתית.
הנאציזם ביצע הרג תעשייתי מתוכנן ומתוכנת באמצעות מכניזם קהוי של סרט נע, והמדיניות הזאת וביצועה הם שהפכו את התכונות האנושיות לנאציזם. עניינה של חברה דמוקרטית הוא לזהות את אותם ניצנים שמהם פרחו והבשילו הדאעשיזם והנאציזם, ולהיאבק בהם, כדי שלא להידרדר במדרון החלקלק שבו פוסלים ספרים, סותמים פיות, מדכאים מחאות ומסמנים אויבים.
זה לא נאציזם, אבל ענידת תג זיהוי בכנסת לנציגי עמותות שמאל המתנגדות לעמדות הממשלה העלתה מיד אסוציאציה של הטלאי הצהוב. ברור שמי שחושש שמעשיו או תורותיו עשויים לשרשר אסוציאציות שמתכתבות עם תופעות נאציות, יהיה הראשון לקפוץ מעורו כדי להאשים בעלילת דם נוראה את מי שמעז לערוך השוואה שמעיקרה אמורה לומר "זהירות, מדרון חלקלק".
האם המשטר הנאצי לא העצים את הדמון היהודי כדי שיהיה נוח לחסלו פיזית? האם ממשלת ישראל לא מעצימה את הדמון הערבי כדי לבצע את מדיניותה? האם הנראטיב של גטו ורשה אצלנו לא מתכתב אסוציאטיבית עם הגטו בעזה? האם זה אומר שאנחנו נאצים? ממש לא. איש לא משווה לנאצים את זוועות הטיהור האתני בהיסטוריה האמריקאית, האירופית, האפריקאית והאסייתית. גם בגלל הריחוק ההיסטורי. כל אותם המטהרים נקטו טכניקה של הוצאת האחר מתחום האנושי ו/או השווה. הדי צעדיה של הטכניקה הזאת נשמעו בריקוד על הדם של נאום ראש הממשלה בדיזנגוף.
זה לא אומר שאנחנו מדינה נאצית, אבל זה דורש להילחם בתופעות כאלה עד חורמה, ויש ללמוד מן האופן והתהליך שבו החברה הגרמנית איבדה את זהותה ואת יכולת ההתמודדות שלה מול עריצות המפלגה הלאומית הנאצית, שכרסמה במוסדות השלטון והתקשורת באורח אגרסיבי יותר ויותר. תחילה בעורמה ובחשאי, אחר כך בחוצפה, ומשם כבר בגלוי ובברוטליות, והכל בשם רעיון ואידיאולוגיה שסחפו המונים.
לעם היהודי יש מערכת יחסים מורכבת עם הנאציזם. נרמול היחסים עם גרמניה הוריד את מפלס המתח בין העמים, אבל משקעי הזיכרון הפכו, בצדק וכראוי, את המושג "נאציזם" להיות סמל הרוע המפלצתי האולטימטיבי. וזה בדיוק המקום שדמגוגים חסרי אחריות ומצפון כמו ראש הממשלה מנפנפים בו בכל הזדמנות כדי לסחוט את בלוטת השואה לטובת תמיכה פוליטית.
יש ברכה אחת בתחתית עביט השופכין של זיהוי אויבים פנימיים כבוגדים: זוהי דרך ללא מוצא. אז רק שימשיכו. להסית על רקע פיגועים יומיים, לפסול ספרים, להילחם בעמותות זכויות אזרח, לשדוד את הקופה הציבורית לטובת מדינת ההלכה. ושיועלו חדשות לבקרים כל אותן הצעות חוק המיועדות לתיוג האחר כבוגד והוצאתו ממתחם הלגיטימיות.
מעולם לא היה המשפט "ככל שרע יותר עכשיו, ייטב בעתיד" נכון כמו בימינו אלה. עניין של גשר אחד יותר מדי. מי שהחל לנוע במדרון החלקלק הזה חייב להמשיך להחליק. זו דינמיקה של התמכרות שהופכת לפאניקה של שרידות. אז שימשיכו כך.