הוצאתו להורג של השייח' השיעי־סעודי נימר אל־נימר עוררה זעם בעולם השיעי והביאה את הקונפליקט הסוני־שיעי לשיא חדש של מתיחות. אולם, על אף התגובות החריפות, אין לראות את רצף האירועים כזרז להידרדרות נוספת ביחסים אלא כסימפטום למתחים קיימים. יתר על כן, אף שהתגובות בעולם השיעי, ובאיראן בפרט, היו חריפות, המניע העיקרי למהלך הסעודי הוא חששות בית המלוכה הסעודי באשר ליציבותה הפנימית של הממלכה.
הוצאתו להורג של השייח' נימר באה כחלק ממהלך נרחב, במסגרתו הוצאו להורג 46 מורשעים נוספים בעברות ביטחון ומעורבות בטרור. מלבד השייח', כל המוצאים להורג הם סונים, פעילי טרור שהורשעו ונידונו למוות לפני מספר שנים. יתר על כן, יש לזכור שהמחאה השיעית מעולם לא העמידה אתגר ממשי ליציבות הסעודית – בניגוד לחתרנותם של גורמים סוניים ג'יהאדיסטיים.
מכך ניתן להסיק שהמסר העיקרי במהלך הסעודי מכוון כלפי גורמים סוניים סלפיים הקוראים תיגר על הלגיטימיות של בית סעוד, ובראשם ארגון המדינה האסלאמית. האחרון, לצד הפיגועים שהוא מבצע בממלכה מאז נובמבר 2014, הגביר לאחרונה את תדירות ההתקפות נגד בית המלוכה הסעודי במסרים המועברים לתומכיו באינטרנט, והאשים את שליטי הממלכה בנקיטת מדיניות רופסת מול מה שהוא מצייר כ"איום שיעי" על המוסלמים. אחד ההסברים לנחישות הסעודית להילחם בארגון בממלכה ומחוצה לה קשור לפיכך לדמיון באידיאולוגיות של שני הצדדים ולתחרות שמציבה "החליפות" לממסד הוואהבי הסעודי.
מצד אחד, בית המלוכה מעוניין להפגין יד קשה נגד גורמים סוניים חתרניים. מצד אחר, הוצאתו להורג של השייח' נימר, אייקון בולט של המחאה השיעית במחוז המזרחי בסעודיה שהחלה ב־2011 ומנהיג שיעי שהפגין תעוזה באופן שבו התגרה בשלטונות, נועדה כקריצה לגורמים השמרניים וכהוכחה שבית המלוכה אינו מתרפס בפני השיעה ואינו פותח פתח להתערבות זרה.
השחיקה המתמשכת של מחירי הנפט, יחד עם הוצאה ממשלתית מנופחת מאז התסיסה של 2011 והעלויות הגוברות של מדיניות החוץ האסרטיבית, הביאה את סעודיה לשקול וליישם צעדי צנע חריגים. בין היתר, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הממלכה הוחל בצמצום הסובסידיות לדלק. צעדים אלו מנוגדים לרציונל הפוליטי שהנחה את הממלכה מאז היווסדה, ולפיו המדינה דואגת לכל צורכי האזרח, שבתמורה נמנע מלדרוש זכויות פוליטיות. היפוך המגמה וצמצום ההטבות לאזרחים עלולים לעורר כעס בקרב הציבור בתקופה רגישה ממילא. באופן כללי, מיעוט ההישגים במגוון תחומים לעומת היקף ההשקעה מאיימים לצייר את המשטר הסעודי כחלש, ועל כן אין זה מפתיע שבית המלוכה מוכן להעלות את גובה ההימור ולנקוט צעדים חריגים כדי להפנות את תשומת הלב לאתגרים "חיצוניים".
למרות האימפקט שעורר המהלך הסעודי, ההשפעות ארוכות הטווח שלו צפויות להיות מוגבלות. לניתוק היחסים יש מעט משמעות מעשית, משום שהיחסים הבילטראליים בין המדינות לא היו תקינים ממילא. גם בזירות העימות העקיף בין המדינות (סוריה, תימן) לא צפוי שינוי מהותי, שכן היקף המשאבים שמושקעים על ידי שני הצדדים בסכסוכים אלו הוא ממילא גדול, וספק אם ביכולתם להקדיש לכך משאבים נוספים. כמו כן, לשתי המדינות אינטרס להוריד את גובה הלהבות. עבור סעודיה, תשומת הלב המופנית למצב זכויות האדם בממלכה גורמת לה נזק תדמיתי. איראן מבחינתה אינה מעוניינת להגביר את המתיחות בתקופה שבה ההסכם בינה לבין המעצמות נכנס לשלב מכריע.
ד"ר גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר ראש תחום איראן במשרד ראש הממשלה. שטרים הוא עורך המגזין המקוון "המזרח הקרוב"