תגובה לטרור: ישראל חייבת לחשוף את הפנים האמיתיות של הפלסטינים

אם ישראל אכן תהרוס את הווילה של המשפחה, מן הסתם אביו ושאר קרוביו לא יהיו מחוסרי קורת גג. החברה המהללת את מעשה בנו תדאג להם כמו שהאמריקאים והאירופים דואגים לחברה הפלסטינית המעלה על ראש שמחתה רצח אם יהודייה בביתה לעיני ילדיה. ואותה תמיכה מערבית בחברה הפלסטינית צמאת הטרור היא אולי המכשול הגדול ביותר למיגור הטרור הפלסטיני.
 

בחודש נובמבר האחרון פרסם דן פוליסר ממכללת שלם מאמר בכתב העת האינטרנטי "Mosaic", שעסק בדעת הקהל הפלסטינית. פוליסר סיכם נתונים שעלו מסקרי דעת הקהל שערכו ארבעה מכוני מחקר עצמאיים ב־25 השנים האחרונות (את הנתונים הללו פרסם השבוע בעברית אריק גרינשטיין באתר "מידה"). 
 

הנתון הראשון הבולט לעין שעולה מהפרסומים הוא העובדה שכבר 25 שנה רוב הפלסטינים תומכים בטרור, וככל שהפיגוע רצחני יותר כך עולה מידת התמיכה. לצד זאת בולטת גם העובדה שרוב גדול של הפלסטינים שונאים את ישראל, את הישראלים ואת היהודים, וסוברים כי אין לנו שום זכות לקיים כאן מדינה יהודית.
 

המסקנה המתבקשת מנתונים אלה ברורה, ופוליסר מסיק אותה. השנאה היוקדת לישראל כמו גם התמיכה האיתנה והגורפת ברצח ישראלים, שבאות לידי ביטוי בסקרי דעת קהל שנערכו במהלך דור שלם, מלמדות אותנו כי לכנות מחבל כמו רוצח דפנה מאיר "מפגע בודד" הוא לפספס את מהות המאבק האלים המתנהל נגדנו. המאבק נגדנו אינו של בודדים מוסתים אלא של כלל החברה הפלסטינית. כל מי שלוקח סכין ורוצח יהודי פועל לא כלוחם בארגון טרור אלא כשליח של חברה שלמה.
 

לנוכח מציאות עגומה זאת, די ברור כי אין לישראל כל יכולת לשכנע את הפלסטינים שלהרוג אותנו זה דבר לא טוב, לא כל שכן לשכנע אותם בצדקת קיומנו. אז אם אין אפשרות להגיע למצב של שלום, האם יש אפשרות להרתיע אותם? האם נוכל לשכנע אותם כי לא כדאי להם לרצוח בנו?
 

על פי הנתונים של פוליסר, בדור האחרון יש רוב כמעט קבוע של בין 65% ל־85% מהפלסטינים שמאמינים כי הטרור משתלם. לדעת הרוב יש קשר ישיר בין ביצוע פיגועים למוכנות של ישראל לערוך ויתורים. ומן הסתם הם צודקים. כיום אמת זאת ברורה אולי יותר מאי פעם. לראיה - התנהלותו של שגריר ארה"ב דן שפירו השבוע.

התזמון ומהות המתקפה של שפירו על הממשלה ביום שני השבוע הם ההוכחה לכך שהפלסטינים צודקים בסברה כי הטרור מועיל להם. בדבריו בכנס הנוצץ של המכון למחקרי ביטחון לאומי האשים שפירו את ישראל בקיום מדיניות גזענית ביהודה ושומרון. 

 

בקביעתו חסרת השחר של שפירו - שלפיה ישראל אינה אוכפת את החוק כלפי הישראלים ביהודה ושומרון באופן אמין ובמקביל נוקטת יד קשה באופן בלתי מידתי ובלתי מוצדק כלפי הפלסטינים - נשמע הד חד וברור של דברי הדיבה שאמר ג'ון קרי לפני שנתיים, שלפיהם ישראל צועדת לעבר משטר אפרטהייד.

למעשה פירוט האישום ששפירו מסר ביום שני היווה הסלמה חדה של המתקפה המדינית של ממשל ברק אובמה נגד ישראל. אם קרי נתן את הכותרת לפני שנתיים, אז ביום שני שפירו פירט את כתב האישום. לפי דבריו, נכון להיום ממשל אובמה מאשים את ישראל בקיום משטר אפרטהייד. לא בעתיד, אלא היום.

תזמון דבריו של שפירו משמעותי בשל העובדה שהוא הסלים את המתקפה המדינית של ממשל אובמה נגדנו בזמן שהטרור הפלסטיני גואה. נכון, בפתח דבריו גינה שפירו את "מעשי הטרור הברבריים" שמתבצעים נגד ישראלים, אבל בבואו להטיף הבהיר השגריר האמריקאי כי מבחינת הממשל האמריקאי מי שאשם ברצח דפנה מאיר היא ישראל ולא הפלסטינים המסכנים הסובלים מעול הגזענות הישראלית. מבחינת הפלסטינים המסר ברור: ככל שיגבירו את מעשי הרצח שלהם כך תגבר עוינות הממשל כלפי ישראל.
 

אבל יש סיבה נוספת לכך שהתזמון של שפירו משמעותי. הרי דבריו נאמרו יום לפני פרסום מסקנות מועצת האיחוד האירופי לגבי משהו שמכונה "תהליך השלום במזרח התיכון". הודעת האיחוד הזאת הביאה לידי ביטוי את העוינות המוחלטת בגישת האיחוד האירופי כלפי ישראל. יומיים לאחר שדפנה מאיר נרצחה בביתה - המילה "טרור" כלל לא הופיעה במסמך. האשמה בכל היא אך ורק ישראל.
 

ברור כי כמו דבריו של השגריר שפירו גם האמירות של האיחוד האירופי מעודדות את הפלסטינים ומחזקות את סברתם שכדאי להם להמשיך את מתקפת הטרור נגד ישראל.
 

עצם העובדה ששפירו והאירופים השמיעו דברי נאצה נגד ישראל יום אחר יום אינה מקרית. צמידות הדברים חושפת לעיני כל שאנחנו נמצאים בתוך מערכה מדינית חדשה נגד ישראל. מחלקת המדינה האמריקאית הסלימה את המתח עוד יותר כאשר דובר המחלקה תקף בחריפות את מדיניות הקרקעות החוקית של ישראל בבקעת הירדן, ובכך סלל את הדרך לעוד החלטה אנטי־ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם. העובדה שמזכ"ל האו"ם באן קי־מון ובכיר אש"ף סאיב עריקאת עלו מיד על הגל מראה כי לכל הפחות כולם קוראים מאותו דף, ובמקרה היותר סביר הכל היה מתואם מראש בין הצדדים.

מערכה משולבת
 

איך ישראל אמורה לפעול לנוכח העובדה שמצד אחד מתנהלת נגדה מערכה, לא של זאבים בודדים אלא של חברה שלמה, ומצד שני החברה הזאת מקבלת רוח גבית מארה"ב ומאירופה? איך מייצרים הרתעה במצב כזה? מלבד המתקפות הנקודתיות נגד מחבלים על ישראל לפעול בשלושה מישורים: הסברה, בנייה והבלטת הצלחת ישראל מול כישלון אירופה. 
 

במישור ההסברתי על ישראל להגביר ולהרחיב את המתקפה נגד הפלסטינים ותומכיהם בשמאל הקיצוני. יש להבליט כי מדובר לא רק ברשות הפלסטינית המסיתה את הציבור שלה לרצוח ישראלים, אלא בחברה שלמה שמוסתת, שתומכת בטרור ושמחויבת להשמדת ישראל. כמו כן, יש להבליט את העובדה שהמבקרים החריפים ביותר של ישראל לא תומכים בשלום אלא ברצח כל פלסטיני המבקש לחיות בשלום ובדו־קיום עם ישראל.
 

ראיה לאפקטיביות הקו הזה היא הסערה שהתחוללה בפרלמנט הבריטי ביום רביעי השבוע עקב פרסום ממצאי תחקיר "עובדה" מלפני שבועיים, שבה נראו פעילי זכויות אדם מתעאיוש ומבצלם זוממים למסור אזרחים פלסטינים לידי הרשות משום שביקשו למכור קרקעות לישראלים. גם עיתון ה"סאן" שפרסם את דבר התחקיר וגם חברי הפרלמנט דרשו לדעת מדוע ממשלת בריטניה תורמת כסף לבצלם. ממשל אובמה יתקשה לקדם את המדיניות העוינת שלו מול קו ישראלי עקבי המראה את הפרצוף האמיתי של החברה הפלסטינית ושל תומכיה.
 

המישור השני שעל ישראל לפעול בו הוא ההתיישבותי. אין ספק שהלחץ המטורף של הממשל על ישראל לא לאפשר בנייה ליהודים ביהודה ושומרון מעיק ומקשה, אבל גם אם מאיטים את קצב הבנייה ביו"ש, יש לנצל את הזמן לפעול נגד בנייה בלתי חוקית של הפלסטינים בשטחי C לרבות סביב אתר המורשת סוסיא, בין היתר כדי להבליט את הגזענות הפלסטינית המתכחשת להיסטוריה היהודית בארץ ישראל.
 

במקביל יש להאיץ את הבנייה של יישובים חדשים בצפון הנגב, בשטחים שבנייה בלתי חוקית של הפזורה הבדואית מאיימת עליהם. מדיניות של הריסת המבנים הבלתי חוקיים סביב היישובים הישראליים בדרום הר חברון תוך בניית יישובים חדשים צפונית לערד תעביר מסר חד־משמעי שהטרור אינו משתלם. בין שהפלסטינים יקשיבו לו ובין שלא, השליטה הישראלית בשטח תגבר ועל כן הטרור ייחלש.
 

הדבר האחרון שעל ישראל לעשות במצב של טרור פיזי מהצד הפלסטיני וטרור מדיני מצד מדינות המערב הוא להבליט ולהוכיח את ההצלחה של ישראל מול הכישלון של אירופה. זה לא מספיק לדבר על עליית יהדות מערב אירופה לישראל. בחודשים האחרונים, מאז החל גל העלייה הגדול מצרפת, הולכים ומתרבים סיפורי הזוועה של בעלי מקצועות חופשיים הנתקלים בחומת הגילדות הישראלית עם הגעתם לארץ ומוצאים עצמם מנקים מדרגות או מידפקים על דלתות לשכות הרווחה או על דלתות משרדי אייר פרנס כדי לחזור לצרפת.
 

בזמן שהאירופים מראים כי לא רק שמדיניות החוץ שלהם עוינת את ישראל, אלא גם אינם מסוגלים לשמור על היהודים שבקרבם, על ישראל להוכיח כי היא הבית של יהודי העולם. כדי לעשות זאת על הממשלה לתקן את העוול הנגרם להם באמצעות ריסוק הסמכות של הגילדות להרוס את העלייה מארצות הרווחה.
 

בזמן שאביו של רוצחה של דפנה מאיר מראה לנו שנאה מהי, משפחתה של דפנה מאיר ז"ל מראה לנו אהבה מהי. עם אותה תושייה שגילתה רננה מאיר כשמסרה תיאור מפורט של רוצח אמה לכוחות הביטחון - כך אנחנו יכולים ליצור מערכת הגנה שגם תגן עלינו וגם תחזק אותנו.