חשבון נפש: הגיע הזמן להניע את המהלכים מול הפלסטינים

ה־BDS אשר מדווחים בתקשורת מצריך לקיחת אתנחתה כזו בפרקי זמן קצרים יחסית. למרות זאת, נכון גם לבחון את הנושאים שלא הגיעו לכותרות לשם ניטור מגמות בהתהוות שייתכן שטרם הבשילו ושעדיין ניתן לעצב אותן. 
 

בבחינת הזירה הדיפלומטית בהקשר הישראלי, ברבעון האחרון של 2015, ראוי לציין את נטרול היוזמה של החברה הלא קבועה במועצת הביטחון ניו זילנד, אשר ביקשה להניח בפני המועצה טיוטת החלטה באשר לסכסוך הישראלי־פלסטיני. מידת בעייתיות או תועלת ההחלטה המוצעת עבור ישראל נתונה לוויכוח, אך הנושא החשוב בפרשייה הוא עצם סיכולה על ידי התנגדותה העקרונית של ארצות הברית. זאת משום שארצות הברית - חברה קבועה במועצת הביטחון ובעלת זכות וטו על החלטותיה – נוקטת קו קבוע נגד אישור החלטות באשר הן בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני. הידיעה בלבד לגבי העדפה זו של ארצות הברית היא זו שבלמה את ניו זילנד מהגשת הטיוטה להצבעה. היוזמה של ניו זילנד, יחד עם יוזמות של מדינות אחרות שכלל אינן מובאות לידיעת הציבור בשל סבירותן הנמוכה לעבור בהצבעה, יקבלו תוקף ויכולת השפעה מרחיקת לכת, אם וכאשר ארצות הברית תשנה את גישתה זו. נכון לבחון גישה זו – אשר נותרה על כנה עשרות שנים – בשל התסכול האמריקאי הגובר מהמדיניות הישראלית. ביטויים לתסכול זה נראו בוושינגטון בנאומו של מזכיר המדינה ג’ון קרי בפורום סבן בתחילת דצמבר, ובתל אביב בדבריו של השגריר האמריקאי דן שפירו בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשבוע שעבר. 
 

עוד נושא שלא הגיע לכותרות הוא שברבעון המסכם של 2015 נרשמה הגשת מידע שלישית במספר על ידי הפלסטינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). כן התקיימה פגישה בין אבו מאזן לבין התובעת הראשית, פאטו בנסודה. משרד התובעת נמצא כעת בעיצומה של בדיקה מקדמית בהמשך לאירועי צוק איתן, שהחלה לפני שנה ושמטרתה לקבוע אם יש הצדקה לפתיחת חקירה רשמית באשר לפשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות שבוצעו בפלסטין, הלוא היא מדינה משקיפה באו”ם. בתום הבדיקה המקדמית התובעת תקבע אם יש בסיס להאמין שבוצעו פשעי מלחמה ואם התקיימו התנאים האחרים להפעלת סמכות, כולל היעדרן של חקירות כנות של פשעים אלה במדינות הרלוונטיות (ישראל ופלסטין). 
 

התפתחויות אלו מעידות על שתי מגמות חשובות ועקביות: האחת, תמיכה עיקשת ונמרצת של ארצות הברית בישראל: מגמה שמגנה ומחסנת את ישראל מתכתיבים בינלאומיים. האחרת, פעילות עיקשת ונמרצת של הפלסטינים לייצר מציאות בשטח אשר תעצב ותשפיע על גורלם תחת כיבוש ישראלי שנמשך עשרות שנים ושלא נראה לו פתרון באופק. חשש מפני היחלשות המגמה הראשונה והתחזקות המגמה השנייה אינו מופרך.

כדי לתחזק את תמיכת ארצות הברית בישראל, ולהבטיח את המשך קיומה כמדינה דמוקרטית שמהווה בית לאום לעם היהודי, נדרשת יוזמה ישראלית מדינית מקיפה להניע תהליכים משמעותיים להיפרדות מהפלסטינים באופן ששומר על ביטחונה של ישראל מחד ומאפשר הקמת מדינה פלסטינית מאידך. אחרי עשרות שנים של סכסוך מתמשך ועקוב מדם שום דבר פחות מזה לא יועיל – לא נגד אינתיפאדת הסכינים ולא נגד המגמות המבעבעות מתחת לפני השטח – בינתיים – בזירה הבינלאומית. 

הכותבת היא מלגאית במכון למחקרי ביטחון לאומי, דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב  וחברת ועד מנהל בפורום דבורה: נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי