השבוע היו בסין דפיקות לב למיליארד אנשים ומשהו. הודעות מייל עפו מפה לשם באותיות רבות קווקווים שהוקלדו במקלדת הסינית. השאלה החוזרת הייתה: האם שמעון פרס כבר בירך אותנו לשנת החדשה, שנת הקוף הבאה עלינו לטובה? התשובה הגיעה מהר: כן, שמעון פרס כבר בירך, ואז ניתן האות לתחילת החגיגות הרשמיות לראש השנה.
על פי מה שלמדתי מהאתר של המיסטיקנית מסאן פרנסיסקו סוזאן לוויט, השנה החדשה מתחילה בסין מחר, בשמונה בפברואר. לפי שמה, גברת לוויט היא יהודייה, אבל היא יודעת להסביר את השנה הסינית ואת משמעויותיה האסטרולוגיות. שנת הקוף, היא מסבירה, אידיאלית לקפיצה גדולה קדימה בחייך.
כל תושבי המדינה הנרדפת שלנו זקוקים מאוד מזה 2,000 ומשהו שנים לפריצה גדולה קדימה בחיינו, ואם שנת הקוף תביא זאת, אודה לכל סיני וסיני אישית.
כחלק מהאוכלוסייה הלא סינית שקיימת על כדור הארץ, יש לכל אחד מאיתנו קשר לסין וגם לקופים. אני לא מקבל את האמירה הפסקנית שהאדם התפתח מן הקוף. אם אנחנו מאמינים באבולוציה, עלינו לזכור שהאמת המדעית היא שהאדם הוא יצור שעדיין נמצא בתהליך התפתחות מן הקוף. התהליך לא הסתיים, ואין לדעת לאן יגיע. אנחנו, בכל אופן, נמצאים בשלב ההתפתחות שמשאיר הרבה דמיון בינינו לבין קופים, ולכן הרעיון הסיני לציין את השנה החדשה כשנת הקוף נראה לי.
מה לנו וללוח השנה הסיני? היום אתם שואלים זאת בתמיהה קלה וכקוריוז, אבל ביום שבו תקבלו מחברת ביטוח הפנסיה שלכם, שנרכשה על ידי הסינים, טופס שמסכם את התשלומים שלכם בשנת הקוף או בשנת הנחש או בשנת העכברוש החולפת, תבינו עד כמה אנחנו והסינים כבר קשורים. ביום שבו גבינת עמק של תנובה בתוך הטוסט שלכם תקבל טעם לוואי של במבוק, תבינו עד כמה עמוק סין כבר נמצאת בתוך החיים שלכם.
גם המטפיזיקאי הסיני הישראלי זוהר אהליאב מנתח את שנת הקוף הקרבה. אצלו היא מתחילה ב־4 בפברואר, ואגב, זו לא סתם שנת הקוף אלא שנת קוף האש. לא הצלחתי לברר מה הוא קוף אש. ככה כותב זוהר: “שנת קוף האש 2016 מסתמנת כשנה עם שינויים חיוביים בכלכלה המקומית והגלובלית". זאת אומרת, ייתכן שצעירה ישראלית שהגנה עלינו בחייה תוכל יום אחד לקנות דירה. משמח. השנה התחלנו לומר “ובמותן ציוו לנו את החיים" במקום “ובמותם ציוו לנו את החיים". האם נדע גם לתת להן חיים טובים?
על פי לוח השנה הסיני, כשהתחילה שנת הקוף תמה שנת הכבשה. תחל שנת הקוף וברכותיה, תכלה שנת הכבשה וקללותיה. בשנת הכבשה החולפת היפות והיפים ביותר אצלנו הותקפו בסכין ככבשים לשחיטה. התקפות שעוררו את התפעלות מזכיר האו"ם מן הטבע האנושי, ואף ישראלים אחדים מצאו לכך צידוק. מנכ"ל האו"ם ודומיו שכחו להתפעל מריסוק מטוס מלא נוסעים לתוך גורד שחקים, אבל אם לשחוט זה טבעו של האדם, מדוע איננו שומעים עידוד לשחיטת סינים על ידי עמים הכבושים על ידי הסינים? ומדוע לא שחיטת מי שאינו כורדי על ידי הכורדים בארצות שבהן אדמת הכורדים כבושה? העולם רק נותן לכורדים וללוחמות הכורדיות להיהרג במלחמה בדאע"ש למעננו. כשהם יגרשו את דאע"ש, לא מזכ"ל האו"ם ולא אחרים יחשבו לתת להם מדינה כורדית, אף על פי שהם עם מדוכא בעל שפה, היסטוריה ואפיון אתני שונים בבירור.