כמה מסקנות לא מרעישות: עזרא נאווי אינו זמביש. אל־וואטן אינה תעאיוש. הימין אינו השמאל. רביב דרוקר אינו אילנה דיין. 15 מיליון שקל אינם פלסטיני שכנראה מת מוות טבעי. שימוש בפלסטינים למניעת מכירת קרקעות ליהודים אינו שקול לשימוש בפלסטינים לזיוף מסמכים כדי לקנות במרמה קרקעות עבור יהודים. רדיפה אחרי פעילי שמאל בודדים איננה כהתעלמות מטענות חמורות כלפי קבוצת מתנחלים בכירים. חשדות נגד פעילי שמאל מייצרים תגובות שונות מאשר טענות נגד פעילי ימין. רשימה חלקית.
ההד הציבורי שיצר תחקיר “עובדה" עוד אפילו לפני שידור התוכנית, שלא לדבר על אחריה, בולט עוד יותר על רקע השקט הכמעט מוחלט שבו התקבל תחקיר “המקור". אומנם נכון, יום למחרת היה דיון על מתווה הגז וגם פיגוע קשה נוסף, ובכל זאת קשה לא לתהות איך פרשה בסדר גודל כזה חומקת מעיניהם של מחפשי הגינויים, ממחזרי ההשתקה ואוהבי ההשוואה בפוליטיקה הישראלית.
דרוקר פוצץ פרשה שכל הזמן הלכו סביבה, אך הציבור מתנהג כאילו זה היה ניסוי מעבדה מבוקר בארץ להד"מ. מכירת קרקעות תוך שימוש במסמכים מזויפים בשטחי יהודה ושומרון אינה דבר חדש, היא עולה תדיר בבתי המשפט. החידוש בתחקיר “המקור", מלבד שידורו, הוא שהטיעון הקבוע שהזיופים נעשו בצד הפלסטיני ולכן המתנחלים לא ידעו - מוטל בספק ויש יסוד סביר להניח שהוא שקרי. היינו מנגנון שלם, שבראשו האדם שמזוהה אבסולוטית עם הממסד המתנחלי, על פי הנטען בתחקיר לא רק שלכאורה ידע על הזיוף, אלא גם השתמש בו לטובתו. מנגנון שלם שעסוק ביודעין במרמה וזיוף. מתברר שטענות כאלה אינן נתפסות חשובות בציבוריות הישראלית לאור הדממה הציבורית שבה התקבלו, למעט מכתב ליועץ המשפטי לממשלה מח"כ סבטלובה (המחנה הציוני) שמבקש לפתוח בחקירה.
אגב, אם באיתור הזדמנויות עסקינן, מומלץ לעורכי הדין מתחום הנדל"ן שבינינו לפנות לציבור המתנחלים שמסתבר שהולך שולל אחרי תצהירים פלסטיניים שקריים ומפסיד מיליונים בעסקאות נדל"ן לא מפוקחות. ולענייננו, אם תחקיר “המקור" אינו נכון, ואל־וואטן (אגב, ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי צוין בעבר כדירקטור בה) לא מתנהלת כך, הרי שפעולות העוקץ הנדל"ניות על גב המתנחלים היו כבר מזמן צריכות לעורר חשש, אולם בפועל העסקאות נמשכות.
השקט הציבורי מטריד במיוחד על רקע ההרעשה שיצר תחקיר “עובדה", כאשר ההבדלים בין התחקירים אדירים. תחקיר “עובדה" הוא שולי גם בשמאל, בעוד בתחקיר “המקור" יש עניין ציבורי רחב. תחקיר “המקור" הוא תחקיר עיתונאי עצמאי בן מספר חודשים המתבסס גם על תוצאות חקירת משטרה, בעוד תחקיר “עובדה" נשען על תחקיר בן שנים של ארגון, שתרומותיו לא מדווחות, שעורר חשדות אפשריים על פעילים בודדים, וגם זה בספק. לראיה, המשטרה לא מצליחה לשכנע את בית המשפט. לאור כל זאת ייתכן שהתחקיר של “המקור" מעניין לא בגלל הממצאים שלו, אלא כי הוא מהווה הוכחה ניצחת שלא הפוליטיקה ולא התקשורת שמאלנים.
במסגרת כניסתו של היועץ המשפטי החדש לתפקידו ואחרי מכתבו הרשמי הראשון, שבו ציין כי “שלטון החוק הוא הערובה לכך שכולם יהיו שווים בפני החוק" והבטיח “מלחמה בלתי מתפשרת בשחיתות", אולי כדאי שדווקא יתפנה להתייחס לתחקיר “המקור". זה יכול לסייע ביצירת הרושם הראשוני ליועץ משפטי שמינויו גרר ביקורת, שעל שולחנו מונח תיק מעונות ראש הממשלה ושיצא מפרשת הרפז נקי אך לא בשל היעדר אשמה. הנה הזדמנות מצוינת להוכיח שאינו משרת אף אחד מלבד האינטרסים של מדינת ישראל.