במשך השנים האחרונות, מדי כמה חודשים אנו שומעים בתקשורת על מחאה כזו או אחרת של חקלאי ישראל נגד המדינה. פעם המחאה כללה שפיכת חלב על הכביש במחאה על הכוונה לפתוח את שוק מוצרי החלב ליבוא, פעם כללה המחאה שיירה של טרקטורים אטיים, נהוגים בידי חקלאים מכל המדינה, שחסמו את נתיבי התנועה הראשיים, שפיכת תוצרת חקלאית, חלוקתה בחינם ועוד.
אם היה למישהו ספק שהחקלאות בישראל נמצאת במצב גרוע, שימו לב לנתונים שעלו בוועידת ישראל לחקלאות השישית שהתקיימה לפני חודש – מספר החקלאים בישראל צנח מ־60,000 ל־12,000 בתוך שנים אחדות, הגיל הממוצע של החקלאים עלה ל־62, ובקצב הנוכחי רבים מהחקלאים ייאלצו לסגור את משקיהם בשנים הקרובות. אני זוכר תקופות שבהן להיות חקלאי היה סמל סטטוס, החקלאי נחשב למגן הגבולות, למפריח השממה, לדמות החזקה מהפרסומות ולהתגשמות הציונות בישראל. כיום, הדרך שבה נתפס החקלאי בקרב הציבור השתנתה, ומבחינתו החקלאי נתפס כ”בכיין” גדול שתמיד רוצה עוד ועוד תקציבים והקלות.
אף שהדרך שבה החקלאי נתפס בציבור השתנתה, המציאות נותרה בעינה. החקלאי הוא עדיין מגן הגבולות, החקלאים נמצאים מהשדות שבגבול הצפון ועד לשדות ולמשקים שבגבול רצועת עזה ובגבול עם מצרים, מקומות שבהם איש לא מעוניין לגור. מחקלאי עוטף עזה, לדוגמה, שמעבדים את השדות גם במהלך הקרבות כאילו היו אחרוני הלוחמים, דרך חקלאי הגבול בצפון שבעתות מלחמה מעבדים את שדות רמת הגולן ועד לחקלאי הערבה והגבול עם מצרים שעומדים כבר שנים בתנאים הקשים ביותר. החקלאי הוא לוחם ושומר על הגבולות, אבל יותר מהכל החקלאי נמצא בקו הראשון בהגנה על ביטחונה התזונתי של ישראל.
החקלאי הישראלי הוא שם דבר בכל העולם לתוצרת איכותית, לפיתוחים מיוחדים, להמצאות ולקדמה. אך למרות זאת הוא נמצא בתחרות קשה, למרות התוצרת האיכותית. בחלק גדול מהמקרים מעדיפות רשתות השיווק למכור סחורה מיובאת, לא מסומנת, לעתים פחות איכותית ובמחיר נמוך יותר.
פתיחת השוק ליבוא מחו"ל של תוצרת חקלאית שמשווקת במחירי רצפה פוגעת מאוד בחקלאים ובביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. החקלאי לא יכול לעמוד מול המחירים של המלפפונים המיובאים מירדן, מרצועת עזה וממקומות נוספים, וכך בעתות חירום ומשבר מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה לא מסוגלת לספק את התצרוכת של תושביה.
שימו לב שבכל המחאות שקיימו החקלאים בשנים האחרונות הם נותרו לבד בחזית, כאילו הבעיה שלהם היא לא הבעיה של המדינה כולה. לקראת חג הפורים שיחול בחודש הבא, אני קורא לכם, אזרחי ישראל, להצטרף למחאה בדרך מיוחדת שתעלה את בעיית החקלאות על סדר היום ותחזיר לחקלאות בישראל את גאוות היחידה. בפורים השנה אני קורא לכולם להתחפש לחקלאים. הדביקו שפמים, חבשו כובעי טמבל, קחו בידכם קלשונים ועזרו לנו להחזיר עטרה ליושנה. עתיד החקלאות כרוך בעתידה של מדינת ישראל, עזרו לנו לשמור עליו.
הכותב הוא יו"ר קבוצת "משוב" לחקלאות ומייסד ועידת ישראל לחקלאות