חשוב להסביר לילדים שברגע שתמונה צולמה היא מועדת להיות מופצת. גם אם קניתי חזייה חדשה ואני מצלמת, זה נמצא בסמארטפון שלי, וזה עלול להיות מופץ. התכנים יכולים להגיע לוואטסאפ, לפייסבוק, לאינסטגרם. כשנתת למישהו להשתמש בטלפון הנייד שלך, או שהוא נגנב, התוכן חשוף. יש עשרות מקרים כאלה בשנה.
אל הקו החם של איגוד האינטרנט, מגיעות כ־300 פניות בחודש, שמתוכן 10% הן בעלי תכנים מיניים. הנפגעות הן בעיקר בנות. כל ילד שלישי, על פי סקר שערך האיגוד בסוף 2015, נפגע ברשת.
כשמגיעים אלינו הורים הטוענים כי ילדיהם נפגעו בשיימינג מיני ברשת, אנו ראשית מסייעים בהסרת התוכן הפוגעני ברשת, ואחר כך יועצים אם כדאי לערב את משרד החינוך, כש־50% מההורים לא פונים למשרד, אולם אנחנו דווקא מייעצים כן לפנות אליו.
השנה הגיעה אלינו נערה בת 14 שחרב עליה עולמה כשהיא מצאה את עצמה מככבת באתרים פורנוגרפיים. הצלחנו להוריד את התוכן וגם דאגנו שהיא תדבר עם הוריה. עירבנו את משרד החינוך בנושא.
אני מבקשת, תהיו ערים לתנודות במצבי הרוח של הילדים. קיימו שיחות ישירות ונסו לשאול שאלות קונקרטיות את הילד. לא להרפות".
הכותבת היא מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי.
הביאה לדפוס: גלי מרקוביץ־סלוצקר