אם חשבתם ששטחי C הם בשליטה מדינית ואזרחית של ישראל, כדאי שתבדקו שוב. הנה העובדות בשטח: לרשות הפלסטינית יש אגף מיוחד לפיתוח אזורי C שעושה עבודות בשטח, ללא תיאום או אישור של מדינת ישראל אלא בתיאום ובמימון של מדינות זרות.
אז מי באמת שולט בשטח? בואו נעשה סדר. אחרי הסכמי אוסלו חולקו יהודה ושומרון לשלושה אזורים: אזור A שבשליטה ביטחונית ואזרחית פלסטינית (בעיקר בערים הגדולות כמו רמאללה, יריחו ובית לחם), אזור B שבשליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית (רוב הכפרים הפלסטיניים) ואזור C, שבו אמורה להיות שליטה ישראלית מלאה (בשטח שבו מתגוררים 350 אלף ישראלים וכ־100 אלף פלסטינים).
בפועל ישראל כנראה החליטה שהיא לא באמת מעוניינת בשליטה באזורי C. אכיפת שלטון החוק נעשית באופן מינימלי, ושירותי התשתיות הניתנים לפלסטינים באזור זה שואפים לאפס. מי שנכנסים לוואקום השלטוני הזה בהתלהבות רבה הם הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי, שמייצרים מציאות שלא יהיה אפשר להחזיר לאחור.
ניקח לדוגמה את אזור בקעת הירדן, שם ביקרתי השבוע. מאות משפחות של בדואים שהגיעו מאזור בית לחם ויטא בדרום הר חברון התיישבו צפונית ליריחו, באזור שפך נחל עוג'ה. המבנים והאוהלים אינם חוקיים ונבנו ללא היתרי בנייה. מדינת ישראל לא נלחמה בהתיישבות הזו מפני שהתייחסה אליה כאל התיישבות זמנית של שבטים הנודדים בעקבות העדר, אבל האוהלים הללו הופכים לאט־לאט ליישובי קבע, בפריסה אדירה.
לאחרונה הציבה הרשות הפלסטינית מצפון ליריחו, בשטח C, שלט שבו כתוב "הרשות הפלסטינית, פיתוח אזורי C. עבודות לפיתוח כבישים, תשתיות ותאורה יתבצעו במשך 90 יום. המימון: ממשלת שווייץ". ואכן הם עובדים שם במרץ רב. כשהגעתי בדיוק הציבו עמודי תאורת רחוב לאורך כביש חדש. בנוסף לכך האיחוד האירופי חיבר את המקום למערכות ביו־גז, לשירותים ולחשמל.
לכאורה מה רע בפעולות הומניטריות שיקלו על חיי הבדואים? אם מדינת ישראל לא עושה, הרשות הפלסטינית תעשה. הביקורת המוצדקת הזו מוטחת כלפי מדינת ישראל לא פעם, שלא בולעת ולא מקיאה את שטחי C. אבל דווקא במקרה הזה ישראל מאוד רוצה לסייע.
במרחק כמה מאות מטרים מהמקום שבו מבצעים הפלסטינים עבודות תשתיות, ממש קרוב לשטחי A ולבית הספר לשוטרים של הרשות הפלסטינית, מתכנן המינהל האזרחי כבר תקופה ארוכה את רמת נועיימה - עיירה מסודרת שבה כל שתי משפחות יקבלו מגרש בן חצי דונם ושטח לדיר. הם כמובן יהיו מחוברים לחשמל, מים, ביוב ושאר תשתיות. התוכניות מוכנות, והושקעו בהן כסף ומאמצים רבים.
במתחם דומה באבו דיס שבמזרח ירושלים המדינה כבר השקיעה יותר מעשרה מיליוני שקלים ופיתחה את המגרשים. האדמה והתשתיות בנועיימה יינתנו חינם, אבל הבדואים מסרבים לעבור. למה? עלי רשיידה, תושב האזור הסביר לי שהם רגילים לחיות ליד העדר באופן מפוזר. לשאלתי אם הוא מתפרנס מהעדר, הוא ענה שלא. הוא עובד בחקלאות ביישובים היהודיים בבקעת הירדן.
מתשובת המינהל האזרחי, בדיון שנערך בעניין בבג"ץ, עולה שהרשות הפלסטינית מאיימת על הבדואים שלא יעזבו את השטח. "הסיבה המרכזית להתנגדות מצד התושבים למעבר לתוכנית החדשה היא לחץ שמופעל עליהם מצד הרשות הפלסטינית וגורמים אחרים, שהאינטרסים שלהם אינם זהים לאינטרסים של התושבים המתגוררים בשטח", נאמר.
מהם האינטרסים של האיחוד האירופי? לא צריך לנחש. הם כותבים את זה בתוכנית העבודה שלהם: "יש לעודד את הרשות הפלסטינית להמשיך ולהרחיב באופן משמעותי את הפעלת הסיוע לאנשיה בשטח C... האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית מקדמים באופן אקטיבי תכנון ובנייה של שטח C, שאם יצליח עתיד לסלול את הדרך לפיתוח ולהרחבת השליטה של הרשות הפלסטינית על שטח C".
יותר מזה: הרשות מעודדת פלסטינים לעבור משטחי A ו־B לשטחי C, כחלק ממגמה מוצהרת ומתוכננת של הרשות הפלסטינית, שבמרכזה תוכנית של ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד, להקים דה פקטו את מדינת פלסטין מכיוון שהמשא ומתן תקוע. הרעיון הוא בין השאר ליצור רצף טריטוריאלי ממזרח לירושלים, כלומר חברון־בית לחם־מזרח ירושלים־יריחו־רמאללה. המשמעות: ישראל מאבדת את בקעת הירדן, את אזור מעלה אדומים ואת הירידה לים המלח.
על פי הצהרתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מהשבוע שעבר, באזור מזרח ירושלים ומעלה אדומים בנה האיחוד האירופי כאלף מבנים לא חוקיים. המינהל האזרחי אולי מנפיק צווי הריסה, אבל במקביל מבקש מבית המשפט שלא יאלץ אותו לממש את הצווים, כי יש סדרי עדיפויות אחרים לגורמי הביטחון. בית המשפט נוטה לאשר שלא להרוס, כך היה גם בפסק דין מלפני שבוע לגבי מבנה של בית ספר שהוקם בשטח C, שתלוי ועומד נגדו צו הריסה.
עובד ארד מתנועת רגבים, שעוקבת אחר הבנייה הלא חוקית בישראל ומגישה גם עתירות לבתי המשפט בנושא, מסביר: "אנחנו בעד תוכנית להסדרת הבדואים ובעד הקיבוע, אבל רק למי שהיה שם עוד לפני הסכמי אוסלו. לפלסטינים שיצאו משטחי A ו־B מאוחר יותר, רק כדי לזכות במגרש חינם מהמדינה, לא מגיע לזכות באדמה. כרגע אני לא רואה את התוכנית הזו בכלל קורית, כי כיום המדינה מציגה לבדואים רק גזרים, בלי מקלות. הניסיון שלנו מלמד שבלי מקלות התוכנית לא תעבוד. הבדואים צריכים להבין שהם יקבלו חצי דונם מהמדינה בטאבו, אבל גם אם לא יסכימו הם ייאלצו לעבור והבתים הלא חוקיים שלהם ייהרסו, כי כך פועל שלטון החוק".
# # #
מספרים שיאסר ערפאת קרא בשעתו את הביוגרפיה של דוד בן־גוריון ואמר: "אם נלמד מהיהודים תהיה לנו מדינה". מה שקורה כיום על אותה חלקת ארץ הוא ההפך ממה שקרה לפני מאה שנה: הערבים מתכננים תוכנית לאומית סדורה עם פעילות בשטח, והיהודים לא באמת יודעים מה הם רוצים, ובעיקר - כל אחד מהם עושה לביתו. שטחי C בשליטה ישראלית? נכון יותר לומר שאין דין ואין דיין, ואיש הישר והעקום בעיניו יעשה. רק בתנאי אחד: שהוא לא יהודי.
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "המינהל האזרחי פועל לאכוף בנייה בלתי חוקית באשר היא. באשר לרמת נעימה נציין כי בימים אלה מקדם המינהל האזרחי תוכנית אשר עתידה להסדיר את מעמדן התכנוני של כ־200 משפחות מהאוכלוסייה הבדואית. לצורך הידברות למול האוכלוסייה הבדואית, מינה המינהל האזרחי את ראש המינהל האזרחי לשעבר, תא"ל (במיל') דב צדקה, אשר מוביל את הנושא בימים אלו".
# # #
166 ימים עברו מאז החל גל הטרור, ועדיין לא גורשה מביתה אף משפחה של מחבל.