שר האנרגיה יובל שטייניץ נסע בתחילת השבוע ליוסטון טקסס, לפגישות שארגנה עבורו הקונסוליה המקומית עם מנהלי חברות נפט אמריקאיות. להבדיל מביקורו הקודם בעיר, לפני כחצי שנה, הפעם לקח עמו השר חבילת עלונים צבעוניים שהכין משרדו, במטרה לעורר במשקיעים אמריקאים עניין בחיפושי נפט וגז במים המבטיחים של ישראל.
על פי החוברת מסתתרים מתחת לים מאות מיליארדי דולרים שרק מחכים ליזם החרוץ שיבוא לאסוף אותם, והגז שגילו כאן נובל אנרג'י ושותפיה הישראלים הוא רק התחלה צנועה למה שממתין בהמשך.
שר האנרגיה לא מפריח מספרים בעלמא: משרדו שכר את שירותיה של חברת הייעוץ הצרפתית BeicipFranlab, שניתחה את המבנים הגיאולוגיים מול חופי ישראל ומצאה פוטנציאל משמעותי לתגליות של 6.6 מיליארד חביות נפט ו־75 טריליון רגל מעוקבים של גז בארבעה מקומות שונים - יותר מכפול מכמויות הגז שהתגלו עד כה בישראל. אם יגיעו לישראל חברות אנרגיה שיקדחו ויגלו כמויות כאלה של גז - אפילו מחצית מהפוטנציאל שעליו מדבר משרד האנרגיה - יאבדו חברות נובל ודלק את מעמדן המונופוליסטי בשוק, וישראל תוכל לייצא כמויות עתק של גז בלי לחשוש מהתייבשות המאגרים בעתיד הנראה לעין.
כדי להתחיל בקידוחי חיפושים יצטרכו המשקיעים לקבל רישיונות חיפושים, כמקובל בכל מדינה מתוקנת. כאן הייתה בעלון של שטייניץ בשורה של ממש לשוק האנרגיה העולמית: "המכרז הראשון לחיפושים ימיים נקבע לשנת 2016", הודגש בחוברת. אבל בדיקה במשרדו של שטייניץ העלתה אכזבה: מועד לעריכת המכרז טרם נקבע, אף שהשר מציין שהוא מעוניין בקיום המכרז עוד השנה.
בעבר נהג המשרד לחלק רישיונות לחיפושי נפט לכל דורש וללא תמורה. ממילא איש לא חשב ברצינות שיש בישראל נפט או גז בכמויות מסחריות. לאחר שהתגלה אוצר הגז בים והתברר שלרישיונות שחילק המשרד יש ערך רב, התחילו יזמים זריזים לסחור בזכויות שקיבלו חינם מהמדינה, והתעוררה ביקורת ציבורית על כך שהרישיונות אינם נמכרים במכרז לכל המרבה במחיר. משרד האנרגיה הפסיק את חלוקת הרישיונות, והודיע על כוונתו לגבש מדיניות חדשה לחלוקה.
אף שדובר על עיכוב של שנה, טרם גובשה המדיניות החדשה ואיש אינו מוכן להתחייב על פרסום מכרזים במהלך השנה. הטענה שהמכרזים כבר נקבעו (“Scheduled" בלשון המסמך) אינה תואמת את המציאות, והמציאות היא שלשטייניץ אין עדיין מה להציע למשקיעים: אין מועד ידוע או משוער לפרסום המכרזים, ואפילו לא נקבעו תנאי השתתפות שיאפשרו למשקיע לשקול השתתפות.
ובינתיים, בעוד שטייניץ ואנשי משרדו זורים הבטחות בעיני המשקיעים, יש מי שפועל ביעילות: בתוך מספר חודשים ממועד ההחלטה שיווקו המצרים ארבעה רישיונות לקבוצות בינלאומיות, שהחלו כבר בחיפושי גז ונפט מול חופי המדינה. הסיכוי לתגלית ענק נוספת גבוה, ובהתאם מתפוגגות התקוות לייצוא של גז ישראלי למצרים.
מלכודות גז
אבל נניח רגע לפרטים הקטנים: מה שאמור למשוך את המשקיעים הוא אוצרות הגז העצומים שגילה משרד האנרגיה. במסגרת ההיערכות לקראת חלוקת הרישיונות, נערך המשרד למיפוי הסיכויים לתגליות גז ונפט בשטחי הים, ולשם כך נעזר בחברת הייעוץ הצרפתית. החברה הסתמכה בעיקר על ממצאים של חברות שחיפשו בעבר נפט וגז בים, ומיפתה אתרים פוטנציאליים לתגלית.
שאלתי את יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שאיתר את מאגרי הגז הגדולים שהתגלו כאן, מה הסיכוי שההערכות של משרד האנרגיה קרובות למציאות. עד לפני כחצי שנה, העריך לנגוצקי שאין בישראל מאגרי גז גדולים נוספים. בעקבות מידע חדש שהגיע, הוא שינה מעט את הערכותיו, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות שותף לאופטימיות הנוטפת מעלוני משרד האנרגיה.
"שר האנרגיה רק נכנס לתפקידו וכבר גרם לשילוש כמויות הגז בים ולגילוי משאבי נפט אדירים. האופטימיות השופעת שלו הדביקה כנראה את היועצים הצרפתים, שהממצאים שלהם נשמעים לי מוזרים, בלשון המעטה. מישהו מגלה כאן נאיביות מדאיגה בנושא מקצועי ורב סיכונים. מאז 8991 מחפשים כאן גז ונפט, בעיקר על ידי שתי חברות בינלאומיות, בריטיש גז ונובל אנרג'י, שביצעה 51 קידוחים. למיטב ידיעתי אף אחת מהן לא העריכה כמויות המתקרבות לאלה שמשרד האנרגיה הכריז עליהן.
גם דלק ונובל העריכו שאפשר לגלות בים נפט. מה הסיכוי לכך?
"איש אינו יודע. נכון שיש מתחת לים מבנים גיאולוגיים שנראים כמו מלכודות שבהן יש סיכוי למצוא נפט. אבל ייתכן שהמבנים האלה נוצרו הרבה אחרי התקופה שבה נוצר נפט בעולם, ולכן הם ריקים. השאלה מה נוצר קודם אינה פתורה, ואי אפשר להעריך את התשובה עד שלא יבוצעו קידוחים בפועל. מהחתך הגיאולוגי שפרסם משרד האנרגיה, עולה שסומנו מטרות פוטנציאליות לגז בעומקים של 6־7 קילומטרים. מבחינה טכנולוגית קשה מאוד להגיע אליהם, ועלויות הקידוח גבוהות מאוד".
בשנה שעברה התגלה במצרים מאגר גז ענק שלא היה ידוע עליו בעבר. איך זה משנה את התמונה אצלנו?
"מאגרי 'תמר' ו'לווייתן' התגלו במבני קמר ענקיים, והסיכויים למצוא מבנים נוספים בגודל כזה הם לא רבים. ייתכנו מלכודות גז נוספות, קטנות יותר, אבל הסיכוי לגילויים בעייתי ורב סיכון. התגלית המצרית מעודדת, לאור ההפתעה בקיומם של סלעי מאגר מסוג שוניות אלמוגים. הלוואי שיצליחו לאתר גם אצלנו מלכודות מסוג כזה".
כלומר, שווה לדעתך לחברה זרה לבוא ולקדוח כאן?
"החברות הבינלאומיות לא יסמכו על שום הערכה חיצונית ויבצעו לימוד פנימי עצמאי בטרם יחליטו אם לבוא לכאן. צריך לזכור שכרגע יש אצלנו מונופול בראשות נובל אנרג'י, ואני מעריך כי עובדה זו אינה מעודדת הצטרפות של חברות בינלאומיות נוספות, ואף מהווה גורם מרתיע".