מזה חמש שנים שאירועי "האביב הערבי" קורעים לגזרים את המזרח התיכון. אולם דווקא לבנון, שהייתה פעם הסמל לקרבות אתניים מרים, לא הפכה עד כה לשדה קרב בעצמה. כעת, מאיימת עליית כוחו של החיזבאללה לטרוף גם שם את הקלפים. בשבוע שעבר הודיעה סעודיה על הפסקת הסיוע הביטחוני בסך שלושה מיליארד דולר לצבא לבנון. "העמדות הלבנוניות לא מתאימות ליחסים בין המדינות", הסבירו בממלכה. הכוונה הייתה ברורה לכל המצויים בפוליטיקה המזרח־תיכונית: סעודיה אינה מרוצה, בלשון המעטה, מהיכולת של חיזבאללה לכפות את עמדתו על ממשלת לבנון.
בעבר היו חילופי האשמות קשים בין חיזבאללה לסעודיה על רקע המלחמות בסוריה ובתימן, ואלו החריפו עם הפריצה לשגרירות הסעודית בטהרן וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ערב הסעודית לאיראן. בריאד זועמים על התגובה הלבנונית הרפה למשבר. שר ההסברה הסעודי, עאדל א־טריפי, הבהיר כי חיזבאללה הוא ארגון טרור שמעורב בפשעי מלחמה בסוריה ובמקומות נוספים, בהנחיית איראן.
סעודיה, הסביר א־טריפי, לא יכולה להסתכן בכך שנשק שתספק ללבנון ייפול לידי חיזבאללה. אלא שזה רק חלקו הגלוי של הקרחון. אירועי החודשים האחרונים העלו מהאוב את ההיסטוריה של לבנון כמגרש המרכזי בעימות בין הסונים לשיעים – מאבק שהחל בשחר ימי האסלאם ונמשך בימי השאה האיראני, שלא היסס להשתמש בנציגות השיעית הגדולה במדינה כדי לבחוש בפוליטיקה הפנימית של לבנון. גם בני שושלות המלוכה של סעודיה והמפרץ מכירים היטב את לבנון. בתקופת הלימודים האקדמיים (פרק מקובל בחיי כל בן מלוכה ערבי) הגיעו רבים לביקורים בלבנון, ששמרה גם בימים קשים על אופי קוסמופוליטי ואפשרויות בילוי מגוונות.
כעת צופים שליטי המפרץ בעיניים כלות בחיזבאללה, שמשלים את השתלטותו על לבנון. הארגון השיעי נוכח במנגנוני המדינה ובצבא הלבנוני, אך מקיים מערכת נפרדת משלו, שהופכת את החלוקה המסורתית של עמדות הכוח ללא רלוונטית. אם מוסיפים לכך את התפקיד המרכזי שממלא חיזבאללה בסוריה לצד אסד, מבינים מדוע רבים חשים שלבנון הפכה לחלק ממדינת החיזבאללה, ולא להפך.
אלא שההחלטה הסעודית עשויה להתגלות כחרב פיפיות, שתחליש דווקא את המחנה המתנגד לחיזבאללה. אובדן הסיוע יחליש את צבא לבנון, יגביר את תלותו בחיזבאללה, ויותיר את המתנגדים לארגון השיעי ללא משענת במדינה או בחו"ל. זו הסיבה שממשלת לבנון קיימה בשבוע שעבר ישיבת חירום, בה נראה ראש הממשלה תמאם סלאם אובד עצות. ללבנון אין נשיא מזה שנה ותשעה חודשים, וכעת גם שר המשפטים אשרף ריפי, עוד מתנגד לחיזבאללה, התפטר במחאה. הממשלה פרסמה הודעה בניסיון להרגיע את הרוחות, וסעד אל־חרירי, יו"ר זרם אל־מוסתקבל ומנהיג מחנה ה־14 במרץ, התגייס לניסיונות לפייס את הסעודים. אל־חרירי חתם עם אנשי ציבור לבנונים על "מסמך נאמנות לקונצנזוס הערבי", ואמר כי "נאמנות לסעודיה היא נאמנות ללבנון, ופגיעה בסעודיה היא פגיעה בלבנון". אבל ייתכן שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי. כשכף המאזניים בסוריה נוטה לאסד והחיזבאללה, היכולת של לבנון להתמודד עם הדומיננטיות האיראנית נראית קלושה מאי פעם.