מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, אנו חווים הידרדרות חסרת תקדים

מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, אנו חווים הידרדרות ערכית ומוסרית חסרת תקדים. בארץ מושלת לראשונה בתולדות המדינה ממשלה גזענית, בעלת רטוריקה גזענית, מדיניות כלכלית מפלה כלפי המיעוט הערבי, חקיקה המנשלת את ערביי ישראל מזכויות אזרח בסיסיות והורסת באופן שיטתי ומכוון כל חלקה טובה ממגילת העצמאות.
 

גזענות תמיד הייתה שם, אצל הימין הלאומני; היא הייתה חבויה יותר, עד לזעקת הקרב הגזענית של נתניהו ביום הבחירות: "הערבים נוהרים בהמוניהם להצביע". נתניהו גילה שגזענות היא לא רק לגיטימית, אלא גם פופולרית. בדרכו זו הולכים רבים משריו ומשותפיו האידיאולוגים. ישנה תחרות סמויה, מי גזען יותר – נתניהו, ליברמן, בנט, רגב ועוד רבים מתחרים מדי יום מעל גלי האתר על לבו של ציבור גזעני רחב, שעיקרו חיי אדנות בממלכת ארץ ישראל השלמה, בהתנחלויות.
 

אפשר אם כן לתאר תחרות של "גזען נולד", שהזוכה בה יוכתר לגזען הלאומי ויזכה בפרס מפעל חיים. בחבר “השופטים של מטה" ישתתפו מאיר כהנא וברוך גולדשטיין, שלהם מורשת עשירה ואלימה בענייני גזענות. לפניהם יופיעו רביעיית הגמר: נתניהו, ליברמן, בנט ורגב. בקהל, תושבי התנחלויות, נוער הגבעות וחברי אם תרצו.
 

נתניהו מתגאה בחוק הלאום שהציע לממשלה. יהדות תחילה, על חשבון הדמוקרטיה. חוק יסוד, שיבסס את זהות המדינה על זכות האבות והמורשת ההלכתית. נוצה נוספת בכתר המלכות שראש הממשלה מתהדר בה היא הצעת החוק שלו להשעות חברי כנסת (הכוונה לערבים, כמובן) ברוב של 90 ח"כים. אין לכך תקדים דמוקרטי. העם הוא זה שבוחר את נבחריו. הסיכוי לממש זאת נגד הח"כים הערבים שנפגשו עם משפחות המחבלים או להבא הוא זעום; אך ההד הגזעני נשמע בציבור התומך והמבוהל. 
 

ליברמן מזלזל בגזענות של נתניהו. את “אין אזרחות בלי נאמנות" הוא המציא, ואת אחמד טיבי הציע מזמן לגרש מהכנסת ומהארץ. נפתלי בנט חש שהוא על מגרש ביתי. הוא מתהדר שהוא, השר האחראי לחינוך ילדינו, אסר על לימוד הספר “גדר חיה" כי מסופר בו, רחמנא ליצלן, על סיפור אהבה בין יהודייה לערבי. הוא הסכר בפני התבוללות, וישמור על טוהר הגזע. 
 

אחרונה מופיעה בקול תרועה רמה ועם דגל ישראל ענק הגברת מירי רגב, וטופחת לעצמה על השכם על הצעת החוק “נאמנות בתרבות". מוסד תרבותי שהוא לא נאמן למדינה (ולשרה), ושולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית או מבזה את סמלי המדינה, לא יזכה לתמיכה של משרד התרבות; עוד פרק ברדיפת מוסדות תרבות ערביים (המזכיר משטרים אפלים).
 

חבר השופטים מתכנס ומכריז כי כל המתמודדים זוכים לציון בלתי מספיק, אך מביע שביעות רצון על המאמץ. הכיוון הוא נכון, מודיעים האדונים כהנא את גולדשטיין, אך תתאמצו יותר, הרבה יותר. בינתיים יוענק לראש הממשלה “פרס מפעל חיים על שם ברוך גולדשטיין", על מאמציו לסיפוח הגדה המערבית ומפעל ההתנחלויות. כי במדיניות השטחים, הכיבוש וההתנחלויות, מתבטאת הגזענות השורשית. לבסוף פונה ברוך גולדשטיין לרב כהנא: “אתה רואה, צדקת".