רוברט, אתה באמריקע כבר שבוע, אז אני מבשר לך שאין הדחה השבוע ב"אח המפגר". כן, בגלל שנסעת לעשות ביזנס, הקרבתי את עצמי בשם החברות וצפיתי בתוכנית בשבילך. שמע, אני לא מבין איך אתה צופה בזבל הזה פעמיים בשבוע, אתה באמת איש נדיר. תוך כדי צפייה הספקתי לריב עם כיפוש, כי אין לה חלוקת קשב והיא כל כך שקועה בסחלה הטלוויזיוני הזה, שהיא עונה לי רק בכן ולא.
שאלתי אותה אם אני שוביניסט, כי בגדול לא אכפת לי שתהיה חומה בנויה בינינו לשבוע (לא צפית, אז אני מעדכן אותך שהדיירים הסכימו לוותר על היתר אכלוס בראש לבינה כלשהי, גם מלאכותית, ובנו חומה סינית בין הגברים לנשים. בעין בלתי מזוינת של סתת אבן בדימוס נראה לי שההפקה בנתה בשבילם, אבל לא נתערב בשיקולי הפקה. נכון?) ואז היא ענתה שאין בינינו חלוקה שווה, אבל לא אכפת לה, כי היא לא מחפשת שוויון בין המינים. שאלתי אותה אם היא לא מתביישת, כי לדעתי אני הפמיניסט האולטימטיבי, אז היא הקפיאה את השידור והשיבה "לא, לא מתביישת. אתה לא שוטף כלים, לא מנקה, לא מכבס, לא קונה. אתה פועל לפי השיטה של אהרל'ה 'אחד לעשר', כאשר אתה מוציא את גיא מהגן. על כל פעם שלך, עשר פעמים אני מוציאה, ואני לא מתמרמרת. זה בסדר, אין לי תלונות. טוב לי איתך כמו שאתה".
אמרתי לה, גברת כיפוש, אולי שכחת, אבל יום רביעי היום, ליגת האלופות, ואני מקריב את עצמי וצופה איתך בזבל טלוויזיוני משובח. זה פמיניזם, כפרה, למה אין הערכה כאן? ומי שמר על גיא עד שחזרת מהעבודה בתשע? איך זה שאין לך דם בגוף ולא בושה על הפרצוף? שמע, רוברט, נהיה לה דיבור ממש בלתי יפה בעליל. "לי אין בושה? אחותו שמרה עליו מארבע עד שמונה וחצי, האכילה אותו ורחצה אותו. אתה הגעת, אמרת לו בוא למיטה עם הטאבלט. אתה יודע שאני לא מרשה טאבלט במיטה? חשבת על זה? שמרת עליו חצי שעה ואתה עושה מזה עניין? כן, אתה פמיניסט גדול. אתה אביר שוויון הזכויות והמטלות". שמע, אחי, כשהכרתי אותה, היא הייתה פסל החירות של המתיקות. תראה מה קרה אחרי ארבע שנים. היא נוזפת בי.
איך שם, אתה מבלה או רק עסוק בלבחון נדל"ן? אני מקווה שאתה חוזר עד סופר טיוזדיי ביום שלישי, כי אם טראמפ מנצח בסבב הזה, הוא מסמן אנשים כמוך כמטרות לסקילה ממוקדת. אתה יודע, כל מיני יהודונים שבאים מארץ הקודש, מנצלים את המצב של העבדים העתידיים ומקימים קבוצות רכישה במטרה לעשות עליהם רווח עתידי. דיר באלאק אחי, תחזור בזמן.
# # #
שמע, כשכיפוש הייתה עסוקה בלנתק את גיאצ'ו מהקטנוע החשמלי ולהרדים אותו (כן, היא קנתה לו, כי היה לה רגשי שעזבנו אותו ל־20 שעות, כשנסענו לצימר בצפון כדי לעודד את התיירות ביישוב של כורדים. אני יודע שהמלצת נגד, אבל המהירות המקסימלית היא רק 6 קמ"ש. נכון שהוא כבר חיסל לי את הבהונות ברגליים ודפק לי את המרפק, אבל בגדול זה לא כלי קטלני) צפיתי ב"המקור" של רביב דרוקר וברוכי קרא. תוכנית מעולה הם עושים, אבל מדכאת לאללה.
ידעת שמיכה גולדמן ואריה־גאנב־זכאי־צדיק־תמיד נהנו מקצת חוואה כדי לקדם לדני דנקנר וג'מעתו עניינים בקק"ל וברמ"י? טוב, אתה הרי עורכדין שהוא כבר לא פינגווין פעיל, אז אולי ידעת. בכל מקרה, גולדמן המפא"יניק גבה מדנקנר רק על שיחת טלפון עם החבר'ה של קק"ל 250 אלף שקל. ובתשובה לשאלה של תחקירנית, הוא סיפר שזה היה התעריף המקובל אז לפני הרבה שנים. אתה מבין את דיירי אגם הדרעק בעבר ובהווה? הם שוחים בדרעק כמה קדנציות על חשבוננו, אפילו מרצים עונש מאסר בין לבין - ומנצלים את הקשרים כדי לקחת חוואה בהמשך.
אבל זה לא הון ושלטון קלאסי, רוברט, זה סתם פשע מאורגן צווארון לבן. אני גאה בך שאתה לא עושה עסקים בארץ. כי עם כל הטינופות שצריך לשמן בדרך כדי להרים כאן פרויקט בנייה, מה הפלא שחדר בדירה באזור יוקרתי עולה מיליון שקל בממוצע? קוראים לזה מדד תשומות הבנייה, אבל איזו תשומה בדיוק זה "שוחד הנעה"? זה יותר יקר מהמלט או משכר העבודה? עכשיו תסביר לי כי אתה חכם כזה עם שני תארים, ותמיד אזרח שומר חוק - בשוחד לא צריך נותן ומקבל - כי פעם, כשהיית פינגווין פעיל, אני זוכר שהסברת לי את זה. אז מדוע רק דנקנר בכלא, והטינופות מאגם הדרעק לא בכלא? אולי כי "לווייבערס" בפרקליטות יש חמלה מחלישה לדיירי אגם הדרעק בעבר ובהווה.
אתמול כתבת לקבוצה בוואטסאפ "שקט אצלכם מאוד". האמת שהיה רועש לאללה, אז לא יכולתי לענות לך. לוחמי צה"ל ניסו לנטרל מחבל עם סכין בצומת הגוש, אז על הדרך הם חיסלו קצין מילואים, נשוי ואב לשניים. הם היו מדויקים בביצוע, לא השאירו לו סיכוי. כמובן שמיד התגייסה כל מערכת הבלה־בלה השלטונית, כדי לכבס יפה את האירוע הקטלני. וזה קרה רק כמה ימים אחרי שהרמטכ"ל איזנקוט אמר את דעתו בסוגיית ירי אוטומטי על מחבלים, שחמושים בסכין. כבר לא יורים בודדת, ישר צרורות, ומה שיהיה יהיה.
אז חיסלו קצין צעיר, עכשיו יהיה קצין בודק בכיר, אולי גם ועדה. לא שמעתי את כל דיירי אגם הדרעק של הבית היהודי הלבן אחרי התקרית הטרגית. בעצם שמעתי מישהו ברקע, נדמה לי אורי אריאל, שביקש למנוע תנועה של פלסטינים בצומת. הוא רק שכח לעדכן שזה אחד מהאזורים היותר מאובטחים במזה"ת, רק שהחיילים, אפעס, היסטריים. ואם מחבל ירצה להתאבד, זה באמת ישנה לו אם מותר לו להיכנס לאזור או לא? בסדר, אבל זה אורי'לה שלנו.
אגב מבקר המדינה מצא שאורי'לה מתקומה (היהודית והלבנה כמובן), בהיותו שר השיכון בקדנציה הקודמת, השתמש בכספי ציבור כקופה קטנה לג'מעה שלו. לא ממש הרבה כסף, 51 מיליון לגרעינים תורניים באמצעות החטיבה להתיישבות (רוברט בחייאתק, מה זה בדיוק גרעינים תורניים? שמעת פעם על גרעינים חילוניים?). עוד 8 מיליון, כסף פיצפוני, העבירו דרך אגף שיקום שכונות במשרד. מי העביר? כל מיני סמרטוטים שבכלל לא עבדו במשרד השיכון אבל הורו לאן ילך הכסף - לעמותות שמקורבות לאותם סמרטוטי אדם.
אם זה ממש מטריד אותך, אז שנה אחרי שעשו מהכסף הזה זבל, הקימו ועדה שתקבע איך לחלק את הכסף, שבכלל כבר חולק. אגב, אם לא ידעת, אז החטיבה להתיישבות בכלל מיישבת יישובים שכבר קיימים, כמו רעננה ותל אביב. שישה גרעינים בעיר הלבנה, כולל רמת אביב. אתה גר ברמת אביב, אתה מכיר את הגרעין הזה? כי לצערי בשיכון ל' אין לנו גרעין של חלאות כאלה, כי הרי הייתי מצטרף מיד. הקטע הכי יפה בסיפור הוא שעוד אף מושחת לא נעצר, ואפילו לא לקחו את אורי'לה למדוד חליפה כתומה, כמו שאולמרט לובש. איך אומר טעטע, "מדינה קרקס".
במה עוד היינו עסוקים בימים שאתה לא כאן? מתברר שבמשטרה המדהימה שלנו מוחקים דוחות תנועה לקצינים בכירים, נצ"מים ותנ"צים. אחרי זה הם בוכים שהמפכ"ל החדש פסח על הדור שלהם בקידום. זה שהוא לא פיטר שם שני שלישים מהם, זה סוג של ניהול מחפיר. כמובן שמיד שלחו איזה ניצב שהתפטר/פוטר מהמשטרה, להגן על החברים.
אין לך מה לדאוג יותר ממצלמות מהירות. הן פארש, כי הן מכוילות רק ליותר מ־155 קמ"ש. אנחנו לא נוהגים במהירויות כאלה, כי אנחנו בפחדון מעצמנו כנהגים, אבל הכחולים אין להם פחד מכלום, אז סידרו להם מהירות ממוצעת שלא תפגע בביצועים. העיקר שמעסיקים מתנדבים קשישים בלילה שיטרידו נהגים שחוזרים מהעבודה בבדיקת רישיונות. האמן לי, עם משטרת תנועה כזו, לעבריינים אין ממה לחשוש.
אם תהית, אז היועמ"ש אישר למירי רגב את התעלול עם בדיקת נאותות של הנאמנות למדינה, כתנאי להוציא ממנה לירה סורית דפוקה. היא כמובן הוגת דעות גדולה, שמכוונת למכנה המשותף של 3,000 פלוס חברי מרכז ליכוד. והיא לא תתקצב אמנים שלא רוצים להופיע מעבר לקו הירוק, וכמובן שאסורה פעילות שמעליבה את המדינה. כולי ציפייה לראות כיצד תנהג כשרת ספורט בנבחרת הכדורגל שלנו, שמעליבה את העם כבר 46 שנה עם אופציה לעולב של לפחות עוד 30 שנה, אם לא יותר. אולי התת אלוף במילואים תחליט להפסיק לתקצב את הנבחרת בגלל פגיעה ברגשות הציבור? כי סדר צריך להיות, ולפחות חשוב שכל שחקני הנבחרת יתפקדו לליכוד, כדי שיעשו משהו מועיל קיבינימט.
מעניין יהיה לראות את פרננדו היירו, הטאלנט־צעצוע שהיא שוכרת כדי להציל את הכדורגל, מצהיר "סמפר פידליס" (תמיד נאמן, בלטינית) לעם היהודי בציון ומחוצה לה. אולי לא סיפרו למירי שספרד היא אחת מהיריבות שלנו בקדם המונדיאל? ומה יהיה אז? מירי תחשוד בפרננדו שהוא סוכן כפול? הוא מתלהב מה־50 אלף יורו בחודש כדי לטייל כאן ולהסתלבט על כולם שהוא בונה את הדור הבא, אבל הוא עלול לגמור כ"אסיר איקס", רק שהוא עוד לא יודע. אני עדיין זוכר מה קרה לשבתאי קלמנוביץ' ז"ל כאשר הגיע מברה"מ, ומיד הפך לפטרון של בית"ר ת"א בשנות ה־80. זה לא עזר לו יותר מדי, הוא הורשע בריגול ונידון לתשע שנות מאסר. אבל הוא היה מפא"יניק, אז אולי בגלל זה בנו לו תיק. פרננדו עוד לא התפקד כאן, אז לך תדע מה יהיה הסוף.
תקשיב, רוברט, אני שמח לבשר לך שהתבגרתי בשבוע שאתה לא כאן, ואני ממש מתנהג בהתאם לגילי. ביום ראשון, כשטסת לאמריקע, ירדתי לחנייה ולא האמנתי למראה עיני: מישהו מהשכנים כופף לי את המגבים, בוונדליזם שלא היה כדוגמתו. ברור שעלה לי הראש לדם, גם ירד גשם שוטף, ואני נשבע לך באותות ובמופתים, שחניתי בהתאם לחוק התעבורה, חוק עזר עירוני וחוק שכנות טובה.
הייתי בדרך לפגוש את ג'ובאני ללאנץ' בתקווה. אבל אין מגבים לרכב, אז איך אגיע? טלפנתי אליו, הוא לא האמין לי וביקש שאחזור לאט על הסיפור, אז חזרתי. "שמע, רוני, אני מתחנן שלא תעשה כלום, אני בדרך אליך. סיגריה אתה מעשן, ואני מגיע". רק אמרתי לו שמע, תעצור לי בדרך בחנות של כלי עבודה, תקנה לי שפופ' של קרייזי־גלו שנמרח על כל המנעולים בדלתות, חצי קילו מסמרי פלדה, חצי קילו ברגים שעברו חיסום, ותביא את המקדח ואקדח המסמרים של ג'ף מהשיפוצים, כי אני צריך לשפץ כאן את החניון קצת. הדיירים כנראה חושבים שתפסו "שפסל'ה" קטן. "לא, אני מתחנן שלא. עזוב אותך, תן לי לטפל בזה, תן לי עשר דקות".
נו, מה הייתי יכול לעשות, רוברט? אתה בטיסה, טעטע לומד גרסא דקשישתא בישיבה, אהרל'ה במסעדה, שלומי רואה כדורגל באירופה, בני מביים ופולו כרגיל מסטול מדי. הוא נורא מבואס ממכבי, אני מבין אותו. אז למי אפנה, לעובד? הוא הרי תמיד מפגר ביום־יומיים בתפיסת המציאות, עד שאסביר לו מה קרה, והוא יתנתק מהערוץ העיראקי ואל־ג'זירה, ייגמר היום. אז חיכיתי לג'ובאני כמו אידיוט בגשם, ורק כתבתי לי טקסט קטן לדיירי הבית כדי לשלוח לכיפוש שתדפיס לי לשלטים בפונט גדול, לכל הקומות:
"שלום לכם, דיירי הבית. אחד מהדיירים חמד לצון, הרגיש עבדאיי והתחפש לגנגסטר צעצוע, ושבר לי את המגב ברכב. מאחר ואין לי כוונות לפצוח בחקירה באזהרה על כל המשתמע (אני חוקר מהדור הישן), הריני להודיעכם שבחודש הבא רעייתי, הגברת כיפוש, לא תשלם את מסי ועד הבית, כדי לפצות על הנזק הכספי שנגרם לי, לא כולל עוגמת נפש. אבל אם יישנה המקרה המצער, חיינו כאן ייהפכו לגיהינום. השטן פשוט יהיה דייר קבע בחייכם יום־יום, שעה־שעה. ראו הוזהרתם, אז נא להתנהג בהתאם".
שלחתי את הפתשגן לכיפוש, עם הוראות הפקה, מסגור, צבעים ותצלום של המכונית הנכלמת, כי התייתמה ממגב. היא הגיבה מהר בוואטסאפ. "מאמי אני בישיבה, תיזהר ממני!!! אני כבר מתקשרת". בינתיים ג'ובאני הגיע. לא תאמין, אבל הוא הביא ערימה של מגבים חדשים, הוציא מטר וחישב אורך, ותיק־תק־תוק, כאילו לא קרה כלום, הרכיב את המגב. "הנה, אתה רואה, סידרנו הכל. זה אורגינל למאזדה, אם לא תהיה מרוצה, נחליף את האוטו, מבסוט? יאללה בוא למסעדה. אל תענה לי בכלל, על מגב אתה רוצה כבר לפתוח במלחמה? מה יהיה איתך? אתה מתגעגע לגהה?".
וזה שוב פעם הזכיר לי אותך, שבכל פעם שעולה לי הראש לדם, אתה צורח: "אני לגהה לא בא יותר, אני גם לא קונה סיגריות, אני גמרתי". אז התחלתי לצחוק והטמבל לידי לא מבין עד עכשיו מדוע. ואז כיפוש התקשרה, והיה לה את הגוון הזה בקול שאני לא מחבב. "בסדר הבנתי, ארבע שנים התנהגת יפה בשיכון. התחלת להשתגע? אנחנו עוברים לגבעתיים, גם הגן של גיא יהיה יותר זול". שאלתי אותה אם היא ירדה מהפס, כי אני את גבעתיים עזבתי לפני 35 שנה, על מנת שלא לשוב לגור בעיירת הרפאים הזו, אי פעם. "אז תשלוט בעצמך. אתה לא מתאר לך איך אני עצבנית בגללך, אני רועדת מעצבים".
רציתי לענות לה כמו גיא, אחרי ששפך לי קופסה פלפל שחור למרק, והתפוצץ מצחוק מהתעלול. אחרי שהודעתי לו שהוא בעונש ולכן לא ירכב על הקטנוע יומיים לפחות, הוא הגיב: "לא, אבא, אני רגוע. אני לא אעשה את זה עוד פעם". מיד חיבקתי אותו ואמרתי לו שהוא גאון, איך שהוא סוגר עסקאות טיעון במהירות. אבל לאמא שלו אמרתי רק שנדבר על זה בערב בבית, כי זה לא לטלפון. אז התבגרתי, או לא?
אם מעניין אותך מה עוד חדש, אז יש לי קואץ', שעובד איתי על ניתוק רגשי. הוא משוכנע שאם אעשה את מה שהוא אומר לי, אפיק מעצמי הרבה יותר, וגם ואולי בעיקר, אפסיק לעשן. אני מאמין בו. בסדר, אני יודע שאתה מתפוצץ מצחוק עכשיו במלון, אבל אני עוד אפתיע.
יאללה, have a safe trip home, ותפסיק לחלום שהמטוס מתרסק ברום של 45 אלף רגל, כי אין לך את המזל הזה.
צ'או.