באירופה, בארצות הברית ובערים אחרות ברחבי העולם מתרחשים פיגועים רבים בעת הזו, ובעטיים נפגעים חפים מפשע. הפיגועים מבוצעים על ידי טרוריסטים אסלאמים, קיצונים, בהשראת ההסתה של דאע"ש, הקורא לפגוע במאמינים בדתות שאינן אסלאם, ובתוך כך גם ביהודים. העולם המערבי הפנים זאת ונערך למתקפת נגד בצד מגננה מול האסלאם הקיצוני. מתקפה על בסיסי דאע"ש בסוריה, בעיראק ובמקומות נוספים. מתקפה בסיוע מודיעין, נגד תאי טרור רדומים בערים ברחבי המערב, וכן הגנה פסיבית נגד מפגעים בעת התרחשות הפיגוע. כלומר הגנה על כל בית ורחוב, המבוססת על הגדלת הכוחות הפרוסים ברחבי הערים, בצד חיזוק מודיעין השטח.
הצורך בחיזוק הכוחות הפרוסים בשטח, במסגרת ההגנה הפסיבית, נגזר מהעובדה שמפגעים אסלאמים קיצונים אינם תמיד חלק מתשתית מאורגנת, אלא מפגעים מבוזרים שפועלים באורח ספורדי. אין יד מכוונת אלא יד מסיתה. בישראל המפגעים לא המציאו את הגלגל. גם כאן מדובר בהסתה עולמית המוגברת על ידי הסתה ממוקדת של דאע"ש, חמאס, חיזבאללה, איראן ואחרים. מאחר שגם כאן המודיעין מתקשה לזהות כל מופרע ומוסת שיפעל בהחלטה של רגע לפגוע ביהודים, יש להגביר את ההגנה הפסיבית, ללא בושה. משמעות הדבר היא להגביר בסדרי גודל את הנוכחות של חיילי מג"ב בשטח. כל בית יהיה מאובטח, כמו גם כל רחוב ומתקן. תקציב ביטחון הפנים חייב לגדול בשיעור ניכר, על חשבון רמת החיים. קודם עלינו לשמור על החיים עצמם, ורק אחר כך לדאוג לרמת החיים. מספר הלוחמות והלוחמים של משטרת ישראל חייב לגדול לכ־120 אלף. השוטרות והשוטרים הם, בעת האחרונה מודל לחיקוי לכלל הלוחמים המגנים על המדינה. הם עושים עבודה נאמנה, חותרים למגע ומוודאים ביצוע. יישר כוח למפכ"ל ולאנשיו.
להבדיל מתובנות העולם המערבי בכל הנוגע למה שקורה בתחומי חלקת האלוהים שלהם, אצלנו השמאל המציא פטנט חדש שנקרא "ריק מדיני". השבוע שמעתי פרשן רדיו, ה"מומחה" בענייני ביטחון, שפסק כי הפיגועים המבוזרים שמתרחשים אצלנו נובעים מ"ריק מדיני". ואני שואל את אותו פרשן רב סמכא הבטוח בעצמו: האם הסתת האסלאם הקיצוני, של דאע"ש ואל־קעידה, נובעת מריק מדיני? איזה ריק מדיני יש בעולם המערבי? הרי העולם המערבי בראשות אובמה החניף לאסלאם הקיצוני ונתן לו מלוא החופן לפני שבע שנים ואף היום בעסקת הגרעין עם האיראנים. ואם העולם המערבי "ראוי" להסתה על ידי האסלאם הקיצוני בהיותו נוצרי, הרי שעל אחת כמה וכמה "ראויה" ישראל היהודית. לכן לא ריק מדיני מביא לטרור ברחובות, אלא היותנו אי של שפיות בתוך עולם מוסלמי, שנמצא באחת מתקופותיו הקשות והמתהווה מחדש. עולם מוסלמי בלתי צפוי שהכל עלול לקרות בו.
חוסר ההיגיון שבטיעון כי הריק המדיני מביא לטרור במחוזותינו מוכח גם על ידי ההיסטוריה, המראה שככל שהתהליכים המדיניים הואצו, הטרור הגיע לשיאים חדשים. ראו מה קרה לאחר חתימת הסכם אוסלו, כשיצחק רבין ז"ל טבע את מטבע הלשון כי “נילחם בטרור כאילו אין משא ומתן, וננהל משא ומתן כאילו אין טרור". הבעיה במשפט היא שיש בו יותר מדי "כאילו".
אנו חיים בימים שבהם יש צורך בשינויים מערכתיים באורח חיינו. יש להקריב את רמת חיינו לטובת חיזוק הביטחון ברחובות. יש אף להקריב במעט את הסובלנות שלנו ואת הערכים ההומניים באשר לאויבנו ובאשר למשתפי פעולה ומשפחות המפגעים. משתפי פעולה ומשפחות מפגעים חייבים להיענש בחומרה! הדבר חיוני ביותר למאבק בטרור הנוכחי. התקשורת חייבת לרסן את עצמה. את הרשתות החברתיות ביהודה ושומרון יש לרסן בעת פיגועים. הרעשים בתקשורת וברשתות מתגמלות את המפגעים.
הכותב הוא תא"ל במיל', מחבר הספר "ללכת עם האנשים"