קלקלה במיטבה: השבוע הסוער שראש הממשלה יעדיף לשכוח

"כשאני רוצה משהו, אז אני משיג", התרברב בנימין נתניהו בספטמבר 2015 בעקבות אישור מתווה הגז בכנסת. הסוף המר ידוע: בג"ץ טרפד את המתווה ושלח את נתניהו ואת שר האנרגיה שלו לחשב מסלול מחדש. נתניהו התבשר על החלטת בג"ץ מתחילת השבוע (מה שאגב נראה מלפני שנות דור) במהלך אחד הדיונים הביטחוניים. מספרים שלמשמע ההחלטה הוא החוויר, ביטל את הישיבה ועוד באותו ערב זימן התייעצות דחופה. 
 

זו לא הייתה הפעם הראשונה השבוע שבה הדם אזל מלחייו של ראש הממשלה. זה קרה גם כשהתברר שהצעת חוק שכר הבכירים עברה בוועדת הכספים, ומהגבלה "מתונה" של 3.5 מיליון שקל לשנה צנחה ל־2.5 מיליון שקל. וכדי לעשות וידוא הריגה נקבע לינקג' בין שכר המינימום לשכר הגבוה. 
 

מה שהכי מעליב היה תוצאות ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. ההצבעה נערכה ביום שני בחצות, בסוף יום מורט עצבים. נתניהו נפקד כדי שלא לשאת את החרפה, אבל במהלך היום ניסה עוד לשנות. ההצבעה הסתיימה ב־56 תומכים, ללא שום מתנגד או נמנע. 56-0 היא תוצאה המתאימה למשטר הבעת' הסורי במיטבו או לדיקטטורה הסובייטית בימי מסך הברזל. אפילו להסכמי השלום עם מצרים או ירדן לא הייתה תמיכה גורפת כזאת. הפעם האחרונה שבה נרשמה תוצאה דומה הייתה בהצבעה ב־2012 על דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים. ההצעה נדחתה אומנם ברוב מוחץ, אבל לפחות נרשם מתנגד אחד: שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ.
 

לא לתוצאה המבישה הזאת פילל הניאו־ליברל נתניהו. לא בשביל זה פרסם ערב הבחירות האחרונות את אזהרת המסע המפורסמת בעניין הערבים ש"נוהרים" לקלפיות. ביבי לא נבחר לקדנציה רביעית כדי לקדם בחסות כחלון את האג'נדה הסוציאל־קומוניסטית של שלי יחימוביץ'.
 

ראש הממשלה חף ממדיניות כלכלית ומסתפק בתפריט הרפורמות האקלקטי המוגש לשולחנו על ידי כחלון. הבעיה שגם בניסיונות לגייס את הפוליטיקה כדי לשנות משהו במתווה הגז או שכר הבכירים, הוא נכשל. אלי גרונר, מנכ"ל משרדו, לא הצליח לספק את הסחורה, ונכשל בכנסת בניסיונו למתן את חוק שכר הבכירים או לתת מענה פרלמנטרי הולם לפסיקת בג"ץ בנושא הגז. מספרים שחנו סר בקרב מקורבי נתניהו, וזה קורה לאחר שנה בלבד בתפקיד. עתידו של גרונר לוט בערפל.
 

אגב, מסקרן לדעת לאן נעלם בכל הבלגן הזה שר האוצר הקודם יאיר לפיד. שום מילה על "חוק שכר הבכירים המשודרג", לא מטעמו ואפילו לא מטעם יעקב פרי, לשעבר יו"ר בנק המזרחי. שום תגובה לא נרשמה בנושא מתווה הגז. לפיד השלים בחודשים האחרונים בהצלחה מסע לתיקון נזקי כהונתו כשר אוצר, ואינו מעוניין להתייחס לנושאים כלכליים שעלולים לפגוע בכחלון, שותפו הפוטנציאלי העתידי. כחלון לעומתו חוגג עם עשרת המנדטים שלו והשלים בהצלחה השתלטות עוינת על ביבי ונושאי הכלכלה.
 

הוא עובד נון־סטופ, כאילו הבחירות כבר בפתח. בשבוע האחרון הוא חרש כל כנס אפשרי ובו צרב כל פעם מחדש את התודעה שהוא, משה כחלון מגבעת אולגה, הוא איש הרפורמות. הוא מקיים אחת לאחת את מה שהבטיח בבחירות. השבוע שלו התחיל בכנס כלכליסט, נמשך בכנס ה־BDS של ידיעות אחרונות והסתיים שלשום בכנס דה מרקר. בין לבין השתתף באירוע "אמץ לוחם" ונפגש עם אנשי אגודת ידידי אוניברסיטת ת"א. הקינוח הוגש באירוע לציון שנה לכולנו בהיכל התרבות במתחם איירפורט סיטי שבבעלות חברו קובי מימון.
 

כחלון הצליח בתוך שנה לקדם מה שכל שר אוצר אחר לא הצליח בקדנציה שלמה. מדובר בקדחת עשייה של יותר מ־50 יוזמות חקיקה במושב החורף בלבד. בתחום הפיננסי היה חוק נתוני אשראי, מימון חוץ־בנקאי, חוקי הריט (נדל"ן) והמו"פ, חקיקת מסים ועוד.
 

לא כולם מתיישרים עם מגיפת הרפורמות, ויש כאלה, כמו יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שניסו לבלום את המכרז להפעלת קרן פנסיית ברירת מחדל או את קופות הגמל להשקעה. 
 

בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת ת"א הטיח שר האוצר: מי שהאג'נדה אינה מוצאת חן בעיניו שלא יצביע כולנו. בטוח שנתניהו לא יצביע כולנו, אבל ימשיך להטיף לשריו "להיות כחלון" כל עוד נוסחת ההצלחה עובדת ומבטיחה את המשך הישרדותו.

2. ההתפייסות הגדולה
 

לאחר שמעך, דרס, לגלג, הקניט התבדח והעליב בחודשים האחרונים בנקאים, מנהלי חברות ביטוח, קבלנים ומי לא, עבר כחלון השבוע לשלב ההתפייסות. מתקפת החיבוקים החלה בכנס לחיזוק הבורסה שיזמו חברי הכנסת אלי כהן ואיילת נחמיאס־ורבין. כחלון הגיע לפייס את אנשי החברות הבורסאיות, החשים כמיליציה סורית תחת מתקפת מטוסים רוסיים.
 

"חשוב לי לדבר על האווירה ועל כך שאנשי עסקים לא רוצים להגיע לישראל כי הם חוששים שמישהו יבוא אליהם בטענות. הסקטור העסקי מותקף וצריכים להגן עליו", אמר כחלון, "הוא מביא את הכסף ובממשלה מוציאים אותו עבור חינוך ולרווחה. הגענו למקומות לא טובים ואני לוקח על עצמי חלק מהאחריות".

הנוכחים לא האמינו למה ששמעו ולא ידעו למי להאמין: לניאו־ליברל החדש או לכחלון הפופוליסט. שר האוצר לא הסתפק במילים והטיל על ח"כ כהן, איש הסקטור העסקי בכולנו, להחיות את "השולחן העגול" הזכור לטוב. שר האוצר מתכוון לזמן אנשי עסקים, לשמוע את תובנותיהם ולהפוך את המפגש לפורום קבוע. מיד אחרי פסח יזומנו לפגישה ראשונה מנהלי החברות שמניותיהן מרכיבות את מדד ת"א 25 (25 החברות שנפח המסחר שלהן הוא הגבוה ביותר).

אבל עם כל הכבוד לרוח הפייסנות, בכנסת כמו בכנסת. ח"כ מרב מיכאלי, שנקלעה לאירוע לקראת סיומו, פתחה בהטפה: "הגזמתם בנושא השכר, ואם תמשיכו נפעיל נגדכם חקיקה. תזכרו שאתם עדיין צריכים אותנו. המגזר העסקי חייב להפגין סולידיות. אין מספיק נשים במגזר זה".
 

ח"כ כהן ביקש ממיכאלי להירגע ולא להטיף מוסר לחברות העסקיות. בוטה יותר היה דוד חודק, שאגב היה מבין עורכי הדין הבודדים שהסכימו לייצג את הבנקים בנושא שכר הבכירים. חודק הטיח: "את מדברת על סולידריות ושוויון שהתאים לרוסיה הסובייטית לפני הרבה שנים, ותראי לאן זה הגיע".

האם אתה מאמין שכחלון השתנה, שאלתי את חודק. "אני מעריך אותו ומאמין שהוא באמת ובתמים מעוניין לקדם את האג'נדה שלו, אבל בעניין הסקטור העסקי הוא טועה. נוצר חוסר אמון עם אנשי העסקים. הוא עצמו הודה בדיון שהצדדים חלוקים ביניהם, אבל יש כבוד הדדי", השיב חודק.
 

לפי מצב הרוח הנוכחי, הסיכוי לפרסטרויקה עם הסקטור העסקי נמוך. ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, התייאש מזמן. בסקטור העסקי מתכתבים עם האוצר דרך בתי המשפט. חברות הביטוח עתרו לבג"ץ נגד המפקחת בעניין ביטוחי החובה לרכב. חברות קידוחי הגז ביקשו את סיוע בית המשפט בעילה של הפקעה שלא כדין של רישיונות הקידוח. הבנקאים התחרטו וחזרו בהם מהסכמתם למתווה הפרטת הבורסה. הם טוענים לפגיעה בזכות הקניין בגלל המיסוי המוגדל על רווחיהם.
 

אם לא די בכך, עו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק, ועו"ד דוד תדמור מצחצחים חרבות לקראת עתירה לבג"ץ בעניין שכר הבנקאים. חודק: "הסכסוך מול כחלון מיותר. לו הבנקאים היו מתעוררים בזמן, ניתן היה להגיע להבנה על שכר הבכירים. גיבשתי רעיון לחתום על אמנת שכר וולונטרית ל־15 הבכירים בסקטור הפיננסי. המנהלים היו מתחייבים להקפאת שכר לשנתיים, והכנסת הייתה מוותרת על החקיקה. לצערי, זה לא קרה וסביר להניח שהבנקאים יעתרו לבג"ץ כבר בימים הקרובים".

3. המפקחת מצמצה
 

מה לא עושים בבנק ישראל כדי לרצות את שר האוצר. מה לא הציעו כדי שיירגע וישקול מחדש את יחסו לבנקאות. בבנק המרכזי מפחדים. כל מילה נגד הרפורמות עלולה לקטלג אותם כעוכרי ישראל.
 

הנגידה, המפקחת וחברי ההנהלה שסביבה הפנימו את מה שנתניהו הבין מזמן: כחלון רציני ואינו עושה פוזות. בעל הבית השתגע, ומה שלא ילך בטוב יעבור בחקיקה. זאת הסיבה לכך ששכר הבכירים, על כל רכיביו השערורייתיים, עבר את הנגידה כמעט ללא הנד עפעף. אין מצב שפיגוע כזה היה עובר בשלום אצל סטנלי פישר. ששר האוצר יקבע שרירותית את שכר הבנקאים עם לינקג' למקבלי שכר המינימום? הנגידה שותקת כמשתתפת בסדנת ויפסאנה. למעט מספר מלמולי הסתייגות, כמו הצורך בהרחבת המגבלות לכלל החברות הציבוריות, פלוג הותירה את הבנקאים לאנחותיהם.
 

לנגידה יש נסיבות מקילות. מנהלי הבנקים לא הקלו כשבשיא ההתלהמות סידרו לעצמם משכורות ובונוסים של 8 מיליון שקל. זאת הייתה הרמה אידיאלית להנחתה לכחלון שהמשיך ללעוג. ועדיין, כיועצת הכלכלית לממשלה, הנגידה הייתה חייבת לסלוח ולדפוק על שולחן הממשלה. אבל היא שתקה, וסביר להניח שממילא זה לא היה עוזר. אפילו מעמדת הדרג המקצועי הבכיר באוצר התעלמו.
 

בשבוע שעבר נחשפו בטור דברי התוכחה הקשים של אמיר לוי, הממונה על התקציבים, נגד החוק הפופוליסטי, אבל זה כבר חלב שנשפך. הקרב האמיתי על עתיד הבנקאות עוד לפנינו. המפקחת חדוה בר, בהמלצת דרור שטרום, הגיעה השבוע לכחלון עם רעיון מהפכני: לצרף לחברות כרטיסי האשראי רישיון בנקים עם הקלות, כמקובל בבנקאות הבריטית. כשהחרב מונחת על הצוואר, היצירתיות שופעת. כחלון לא דחה את הרעיונות על הסף. הוא התעניין לדעת אם יהיו קונים, שאל על מגבלות הלימות ההון והקשה לגבי סיכויי התחרות של הבנקים העתידיים. בר בישרה גם על הקלות בתחומי הטכנולוגיה והמחשוב ליזמים המתעניינים בהקמת בנקים. ממש ימות המשיח.
 

הצגת התכלית של בר נועדה לפייס את כחלון בנוגע לשאלות כגון: מי יפקח על הגופים הפיננסיים, האם יותר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי ועל עתיד הבעלות בוויזה כאל.
 

דוח שטרום הגיע בפעם המי יודע כמה לישורת האחרונה, ומה שנותר הוא סגירות אחרונות. שר האוצר מוכן סוף־סוף להתגמש, אם כי אף פעם אי אפשר לדעת מה הוא באמת חושב. "זו הפעם הראשונה לאחר 50 שנה שקיימת אפשרות להקמת שני בנקים בישראל בהליך מקוצר", הוא צהל, ובצדק. 

בשבוע הבא מתוכנן סבב פגישות מואץ עם צמרת בנק ישראל כדי להכריע ולסגור פינות. אם לאחריהן יישארו כאלה, הן יובאו להכרעת נתניהו. כחלון עדיין לא הצליח בהורדת מחירי הדיור, כך שהשלמת רפורמה בבנקאות חיונית מבחינתו, אף שהפוטנציאל להישג מיידי רחוק מזה של רפורמת הסלולר. 

4. דוח רווח והפסד

אתמול בחצות היה המועד האחרון לפרסום דוחות החברות הבורסאיות לשנת 2015. למנהלים שלא פרסמו במועד יש סיבה לדאגה, אלא אם כן הצטיידו בהסברים מצוינים.
 

מבט על התוצאות מוכיח שתחושת העגמומיות בציבור ובקרב המנהלים אינה מקרית. קיים מתאם ברור בין מצב המשק לתוצאות: המשק בהאטה, הריבית אפסית, מחירי האנרגיה צונחים, המחאה הציבורית במיטבה, וישנה אווירת נכאים בגלל רגולציה פעלתנית.
 

נפתח בפרגון עם כוכבית לאותן חברות שניצלו את הריבית האפסית לפסטיבל רווחים, שלמרבה הצער נרשם על חשבוננו. מדובר כמובן בחברות הבנייה למגורים כמו אפריקה מגורים, אזורים או י.ח דמרי, שניצלו את הביקוש בגלל היעדר חלופות השקעה והעלו מחירים. גם חברות נדל"ן מסחרי וקניונים או משרדים כמו קבוצת עזריאלי, מליסרון ואלרוב חגגו השנה. בזכות הנדל"ן הפורח זינקה גביית המסים ב־2015 לשיא של 18.2 מיליארד שקל. 
 

סקטור החוגגים כלל גם את יבואני הרכב, שתדלקו רווחים כאילו אין מחר. הריבית האפסית הריצה את הקונים לשוק המכוניות לקול מצהלות יבואנים כמו קרסו מוטורס או דלק רכב. וישנן גם אלה שרווחיותן המריאה בזכות צניחת מחירי האנרגיה. שתיים מהבולטות הן פז ואל־על. להן ניתן לצרף את בתי הזיקוק וישראייר. אלה פחות או יותר החדשות הטובות במגזר העסקי. האחרים, ובראשם הגופים הפיננסיים, נמצאים ברווחיות מאכזבת הטעונה שיפור.

נתחיל עם הבנקים שאומנם הרוויחו בענק, אבל המספרים משקרים, כי במונחי תשואה על ההון הרווח מאכזב. בנק לאומי הרוויח בעיקר בזכות מימוש חד־פעמי של נכסים. הרע עוד לפנינו ו־2016 עלולה להיות גרועה יותר מבחינת הבנקים.
 

ענף הביטוח ממשיך להוכיח שמה שלא בטוח ביטוח. הירידות בבורסה ועסקי הביטוח המאכזבים פגעו ברווחי חברות כמו מגדל. גם בתי ההשקעות קרובים לזירת הפיגוע השלילית. על שוק התקשורת הקורס, למעט בזק הרווחית, נכתב רבות.
 

ומה עם סקטור התעשייה, שבזמניו הטובים נחשב לגאוות המשק? קונצרן התרופות טבע, אוניית הדגל של המגזר, דורכת במקום מבחינת הרווחיות. ובאמת, עוד כמה שנים ניתן לחגוג על תרופת הקופקסון? גם יצרני המזון אסם ושטראוס מרוויחים פחות. דוח באוצר חשף שמחירי המזון ירדו בשנתיים האחרונות ב־2.3% בממוצע. רשתות השיווק, כמעט ללא יוצא מהכלל, ירדו ברווחיות. מדובר בעיקר ברמי לוי ובשופרסל, אך היו גם אחרות. רשתות כמו קסטרו, גולף ופוקס עלולות לצאת מהאופנה אם לא ימשיכו להיאבק על כל נתח מכירות אפשרי.
 

והערה אחרונה על המונח סיכון: היו אנשי עסקים שניהלו בשנים האחרונות רומן רוסי וספגו מכה קשה עד אנושה. הכלכלה הרוסית הקורסת והרובל המתמוטט אילצו את אליעזר פישמן לוותר על השליטה בחברה הכלכלית לירושלים. איש העסקים לב לבייב, שספג באפריקה ישראל הפסד של 1.7 מיליארד שקל, נמצא על ספו של הסדר חוב נוסף. דומה שהגיעה העת לשנות את שם החברה לרוסיה־ישראל.
 

הדוחות מלמדים שהמשק בהאטה. העלאת הריבית אינה נראית באופק. הצמיחה ב־2016 לפי התחזית העדכנית של האוצר תרד ל־2.8%. דוח בנק ישראל לשנת 2015 שיפורסם ביום ראשון הקרוב ייתן תמונת מצב עדכנית.
 

ומדוע הדוחות צריכים לעניין אותנו? קודם כל, גם בלי שנרצה אנחנו מושקעים בבורסה דרך קופות הגמל והפנסיה. דוחות גרועים יצמקו את שווי ההשקעות (מניות הבנקים הן דוגמה מצוינת) ולאורך זמן יאמללו אותנו.
 

שנית, פגיעה ברווחיות תאלץ חברות להתייעל, תהליך שכבר קורה. "התייעלות" משמעותה שליחת עובדים הביתה. זה קורה בימים אלה בתנובה. זה קרה בעבר בחברות הסלולר ויקרה שוב אם המצב לא ישתפר. זה עובר על הבנקאות וענף הביטוח.
 

פיטורי עובדים הם כבר מכה. אבל יש יוצאי דופן: עובדי הסקטור הציבורי יכולים לישון בשקט. שם לא רק שלא מפטרים, אלא אף קולטים עובדים חדשים.

ישיבת דירקטוריון חברת דואר ישראל שהתכנסה אתמול בערב לאישור הדוחות הייתה משמחת במיוחד. יו"ר החברה חזי צאיג והמנכ"ל דני גולדשטיין הציגו תוצאות מעולות הנחשפות כאן לראשונה. הדואר עבר מהפסד של 55 מיליון שקל לרווח של 44 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חד־פעמיות של 463 מיליון שקל לפרישת עובדים). המכירות גדלו ב־3.9% ל־1.84 מיליארד שקל. ההון העצמי צמח ל־362 מיליון שקל, ולאחר נטרול הוצאות פרישה חד־פעמיות יזנק ל־826 מיליון שקל.
 

קוראי הטור מוזמנים לתמוה על הקשר בין הדוחות, מצוינים ככל שיהיו, למצבם כצרכנים: רווח? הפסד? את מי זה בדיוק אמור לעניין? אז זהו, שבין הרווחיות לבין לוח הזמנים לקבלת המכתב הרשום, החבילה או זמן ההמתנה בסניף, עובר קו ישר. חברה רווחית יכולה להשקיע בקיצור זמני ההמתנה ובהקמת מסופי חבילות המקילים על הלחץ בסניפים. הטמעת מערכות מיכון ממוחשבות משפרת משמעותית את חוויית השירות. דוח פנימי שנחשף בפני היו"ר מגלה שהתוצאות מורגשות בשטח. זמן ההמתנה בתורים התקצר בתוך שנה מ־15 דקות ל־10.3 דקות נכון לפברואר 2016.
 

זמני ההגעה של פרטי דואר רשום התקצרו, ומי שאין לו חשק לבקר בסניף הדואר מוזמן לנצל את השירות החדש של קבלת חבילות בבית הלקוח (המופעל בשלב זה בצורה ניסיונית). חברת הדואר הגיעה להסכמי שיתוף פעולה עם רשתות מובילות כמו שופרסל, אופיס דיפו וקניוני עזריאלי, שבאמצעותן ניתן לקבל את דברי הדואר. כיום מופעלות 247 נקודות כאלה. כל זה קורה בעקבות תהליך התייעלות שהדואר עבר.
 

לפני שנתיים ניצב הדואר על עברי פי פחת: בעלי איגרות החוב עמדו להגיש נגד החברה המקרטעת תביעת פירוק. בעקבות הסדר שאושר בבית המשפט יקטן החוב ב־40 מיליון שקל לשנה. הריבית הופחתה מ־4.8% ל־3.8%, עובדה שתחסוך הוצאות ריבית של 2 מיליון שקל לשנה.
 

משלם המסים יפסיק לממן את הגירעונות בדואר. חברה חזקה גם תאפשר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. המהלך הבא המתוכנן הוא הנפקה של עד 40% מהמניות בבורסה ואופציה למכירת 20% מתוכן למשקיע אסטרטגי. ההסתדרות מסכימה למהלך, שמובל על ידי חברת הייעוץ הבינלאומי מקנזי. בימים אלה נבחנים נכסי הנדל"ן של הדואר לצורך שינוי ייעודם לבנייה למגורים. תוספת הערך תסתכם לפחות במאות מיליוני שקלים. שר האוצר עדיין מהסס, שכן הוא חלוק בנושאים אחרים עם מנהל הרשות אורי יוגב. 
 

"אין ספק שההפרטה תצא לפועל", אומר לי יו"ר הדואר, המשלים שנתיים וחצי בתפקיד. צאיג דחה תוכנית עסקית גירעונית שהוצגה על ידי מנהל הדואר הקודם והעדיף תוכנית הבראה מקיפה. מה יהיה עם האיחורים הבלתי נסבלים בקבלת מכתבים? "גם זה יטופל. אנחנו לא מושלמים ויש מה לשפר. אפילו מבקר המדינה שביקר בחודש שעבר ציין את הירידה בתלונות נגד הדואר".

רשת ראיית החשבון הבינלאומית RSM, המדורגת שישית בגודלה בעולם, שיגרה השבוע לישראל את אנאנד סלבריג'אן, מנהל אזור אירופה והמזרח התיכון. האורח מלונדון נחת לביקור עסקים קצר שבמהלכו נפגש עם ראשי RSM שיף הזנפרץ, ועם מנהלה ראובן שיף.
 

רשת הענק פרוסה על פני 120 מדינות ומנהלת 760 משרדים בעולם. היא מעסיקה 38,500 עובדים וגלגלה ב־2015 כ־4.7 מיליארד דולר. בכלל לא רע עבור עסק שעיקר תכליתו פנקסנות חשבונאית. 
 

סלבריג'אן הצטרף ל־RSM העולמית באפריל 2014. תפקידו כמנהל לפיתוח עסקים מחייב ביקורים תכופים במשרדי הרשת ברחבי אירופה, והסניף בישראל הוא אחד מהם. לסלבריג'אן ניסיון עשיר במגוון תפקידים ניהוליים כמו בתאגיד הביטוח הלונדוני לוידס ובבנק ההשקעות מריל לינץ'. בבנק אוף סקוטלנד (RBS) הוא שימש כראש תחום האסטרטגיה השיווקית ופתרונות עסקיים. הוא מכיר היטב את המערכת הפיננסית האירופית.
 

אף על פי שמוצאו בהודו, האדון שוחה לא רק בהודית ובאנגלית, אלא גם בגרמנית, באיטלקית, ואפילו בסינית מנדרינית - אם כי הוא מבהיר שלמרות העובדה שלמשרד RSM נוכחות בולטת בסין (המשרד הוא השלישי בגודלו במדינת ענק זו), הסינית שלו רצוצה.
 

התעניינתי במטרת ביקורו בישראל, והוא הסביר שמדובר בתחזוקה ובהתעדכנות בתחומי העסקים השונים. "התחרות בענף ראיית החשבון מחריפה, והמשימה העיקרית של כל משרד היא לשמור שהלקוח יהיה מרוצה. איך עושים את זה? בעבודה קשה ובאספקת שירותים משלימים שאינם קיימים במקומות אחרים. אנחנו לא מתפשרים על האיכות. ההתמחות שלנו היא בעסקים בינוניים, ואנחנו מכירים מצוין את אופי הצרכים שלהם".

"אנחנו לא מתפשרים. אנחנו מסבירים את הפילוסופיה שלנו שהיא פשוטה במהותה: מתן שירות איכותי התפור לצורכי הלקוח ואספקת ערך מוסף המצדיקה תשלום נאות. אנחנו מספקים ערכים מוספים בייעוץ בנושא לוחמת הסייבר וניהול מושכל של מערך הסיכונים. RSM ישראל, המתמחה בסייבר - אחד ממנועי הצמיחה החשובים - ראויה לשבח. יש לנו מוניטין ארוך שנים. אנחנו מוטרדים אומנם מהתחרות אבל לא נכנעים למגמות השוק".
 

"ישראל אינה יוצאת דופן. גם במדינות ה־OECD נרשמה קפיצת מדרגה ברגולציה ובגלל המשבר היא מורגשת במדינות נוספות. באירופה מתחילים לדבר על מגבלות שכר בעיקר בתחום הבונוסים, שנועדו למנוע את המשבר הבא. יש גם דרישה גדולה יותר לשקיפות מצד בעלי המניות והציבור הרחב עצמו. הרגולציה היא משהו שהולך להישאר בשנים הקרובות וצריך להתרגל אליה. אסור שפירמות יתעלמו מכך. המנהלים חייבים לתכנן את פעילותם העסקית בהתחשב במגבלות החדשות. מומלץ לחשוב על תחומי פעילות חדשניים או שווקים נוספים. אנחנו ב־RSM נערכים להתמודד עם האתגרים החדשים למרות עודף הרגולציה. בסופו של דבר, היא אמורה להחזיר את אמון הצרכנים".
 

"חוסר הוודאות בטווח הקצר יימשך. האפשרות שבריטניה תעזוב את הגוש אינה בדיוק מסייעת. אירופה חשופה עדיין לשווקים המתפתחים, מה שיוצר אי ודאות נוספת. אבל אי אפשר לדבר על אירופה כגוש אחד. למשל באירלנד או בספרד מתחילים לראות סימני התאוששות ראשונים. עדיין לא ברור אם היציאה מהמשבר תקרה ב־2017. ההתאוששות לא תתרחש בכל מקרה בבת אחת. מספר ההזדמנויות העסקיות שהמשבר יוצר הולך וגדל".

"אנחנו מרוצים מאוד מ־RSM ישראל. בפירמה הבינלאומית עשינו מיתוג מחדש הניצב על בסיס של שלושה עקרונות ניהוליים. השלוחה בישראל המנוהלת על ידי ראובן שיף פועלת בהתאם לכל העקרונות ודומה לדנ"א העסקי שלנו. לפירמה המקומית יש בסיס לקוחות איתן. היא מחוברת למערכת הביטחון וקשובה לצרכים העסקיים שלה. אנחנו נהנים מהידע שנצבר כאן בתחום הטכנולוגיה והסייבר. אני מייחל להעמקת שיתוף הפעולה"