המסיתים נגד שר הביטחון משה בוגי יעלון, שגינה את החייל שירה למוות במחבל הפצוע בחברון, לכאורה זהירים הפעם. למדו כביכול לקח מרצח רבין. לא עוד תמונת הקורבן חבוש כאפיה ערפאתית בליווי הכינוי “בוגד”; “רק” מין צלב מטרה אדום על ראשו וכתובת בגדול “מחוסל פוליטית”. ועכשיו, אם מישהו בכל זאת ישתגע, חלילה, ויתקע שלושה כדורים בשר הביטחון, יוכלו המסיתים, לטעמם, להתבצר מאחורי “ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו” המקראי.
ואני אומר לא יוכלו. גם לא אלה שבאמת רק רוצים להעיף את יעלון מהליכוד ותו לא. הם לא יוכלו, מפני שמרגע שהפיצו צילום כזה עם אמירה שעניינה חיסול בצדו, אין להם עוד שליטה על מה ששילחו אל מרחבי הציבור. בעיקר כשמלווה אותו גל גידופים ואיומים ברשתות החברתיות. אין להם שום ערבות שכל מי שרואה את התמונה עם צלב המטרה והמילה “מחוסל” (פוליטית) מתחתיה, יסיק ממנה את המסקנה שיוזמיה ומפרסמיה התכוונו אליה. הביטוי “מחוסל” נדרש לכמה פנים, לא רק פוליטיות.
תמיד יש אי שם בשוליים אנשים קיצונים, אולי גם מעורערים, שתמונות וססמאות מסוג זה עושות להם משהו ומתפרשות אצלם כפקודה לפעול. הם זקוקים רק לדחיפה קלה. אין צורך בסממנים נאציים, בסמלים ערפאתיים ובהכרזה על הקורבן כ”בוגד” כדי שהללו ידרכו את נשקם.
זה הלקח האמיתי שצריך להילמד מרצח רבין, מהזהות של רוצחו האנונימי שצץ פתאום משום מקום ומדרך פעולתו. אחרי הכל, ליגאל עמיר לא היה מישהו בעל מעמד הלכתי רציני שהורה לו בפירוש: לך רצח את ראש הממשלה. לכל היותר, כך על פי הרוצח עצמו, אמירות של רבנים שיש לרבין דין רודף הן שסיפקו לו את הגב ההלכתי־מוסרי לרצח. אדם קיצוני, המבקש לשנות מציאות מזיקה בעיניו, תמיד ימצא את ההכשר הדרוש.
איני בא להשוות בין מקרה רבין למקרה יעלון יבל”א. האישים שונים, הנושא שונה ומידת השפעתו ומרכזיותו בחיי המדינה שונות. אבל העיקרון שווה ואסור לזלזל בו. אל תאמרו, זה מוגזם, זה מופרך. מי יערוב לנו שאי שם במדינת ישראל לא יושב לו איזה פסיכי, חמום מוח או קיצוני מטורף, שבעיניו שני המקרים כן שווים ושייתן פרשנות משלו לצילום צלב המטרה שעל פני יעלון, ומעשה יגאל עמיר עלול לעודד אותו לנהוג כמוהו. ואז יישאר לנו רק לומר, כמו במקרה רבין: איך לא חשבנו על זה קודם.
לעצם הרעיון שבוגי יעזוב את הליכוד, מרצון או מאונס, זה רעיון טוב לטעמי. תמיד התקשיתי להבין מה עושה חניך הנוער העובד והלומד מקריית חיים הסוציאליסטית, קיבוצניק מגרופית, בליכוד. ייתכן שזה גם מה שמנע ממנו התקדמות מטאורית יותר במפלגתו, עד למקום הראשון בפריימריז למשל. הוא כנראה נותר שם קצת חשוד, “לא משלנו”.
עכשיו, לאחר התבטאותו נגד החייל היורה, הוא עלול להידחק עוד לאחור ברשימה לכנסת הבאה, אם לא לעוף למקום לא ריאלי. מצביעי הפריימריז זוכרים הכל ויודעים להעניש. מקומו הנכון של יעלון הוא במחנה הציוני או בגוש מרכז. הוא לא פחות טוב מגבי אשכנזי המבוקש כל כך.