ליל הסדר הוא טקס שכמעט כל היהודים מקיימים. מבין היהודים בישראל מקיימים אותו יותר מ־90%. מבין היהודים באמריקה – הקהילה המקבילה בגודלה לישראל – מקיימים אותו כ־70%. כך על פי הממצאים של שני סקרי ״פיו״ הנרחבים מהשנים האחרונות בשתי המדינות. ישראלים דתיים באים לליל הסדר (כמעט 100%). גם ישראלים שאינם דתיים באים לליל הסדר (87% מהחילונים). צעירים – עד גיל 49 – באים (93%). מבוגרים – מעל גיל 50 – באים (93%). גם דוברי רוסית, האוכלוסייה הפחות מסורתית בישראל, מתייצבים לסדר (70%). כלומר, אין זה אירוע שנזקק ליחסי ציבור, לשיווק או לקידום. מצבו טוב.



התייצבות לסדר אינה מעידה כמובן על אופיו של הסדר. יש החוגגים סדר כהלכתו הנושנה, על פי כל כלליו ודקדוקיו. יש המחדשים דקדוקים המעודכנים לימינו (השנה, כך שמעתי, נפוצים חידושים נחוצים בענייני פליטות גלובלית, תופעה שהקשר שלה לפסח טבעי וברור). יש המחפפים בתוך ההגדה. יש מי שרק באים להתכנסות משפחתית, כולל סעודה גדולה, עם מצות והרבה יין.
 
הסקר של "פיו" בישראל, שפורסם לפני כמה שבועות, מאפשר בחינה מעניינת של הפער בין מי שאומר שהוא מתייצב לליל הסדר, ובין מי שליל הסדר שלו הוא ״מסורתי״. כך בדיוק נשאלו המרואיינים של פיו. האם בחג הפסח האחרון השתתפת בליל סדר או לא? ומי שמשיב בחיוב – קרי, 93% מהאוכלוסייה היהודית בישראל – נשאל גם האם זה היה סדר מסורתי או לא?
 

המילה ״מסורתי״ היא כמובן מעט מעורפלת, ונתונה לפרשנותו האישית של כל מרואיין. איזה סדר זכאי לתואר ״מסורתי״? האם רק סדר שבו נקראה ההגדה כולה, או גם סדר שבו דולגה. האם רק סדר שבו נשתו ארבע כוסות, או גם סדר שבו נשתו רק שתיים. האם רק סדר שבו הקפידו המסובים על מצה שמורה, או גם כזה שבו הוגשו קניידלך שבושלו בכלים שלא הוכשרו לפסח. כך או כך, היהודים בישראל השיבו: כשני שלישים מהם מקיימים סדר שהם מחשיבים ״מסורתי״ (67%). כרבע מקיימים סדר שאינו מסורתי (26%).
 
פיו הציג שאלה בנוסח דומה גם ביחס ליום כיפור. האם אתם צמים – וכאפשרות בחירה: האם אתם צמים למשך כל היום, או רק בחלקו. 60% מיהודי ישראל אמרו שהם צמים למשך כל היום. עוד 8% אמרו שהם צמים בחלקו. וכמובן, ביחס ליום כיפור – וגם ביחס לליל הסדר – ניכר הבדל בין ישראלים המגדירים את עצמם דתיים (חרדים או דתיים) לבין מי שמגדירים את עצמם חילונים. ביום כיפור, 30% מהחילונים צמים יום מלא ועוד 13% צמים חלק מהיום. בפסח, הדתיים וגם המסורתיים (88%) מקיימים סדר מסורתי. החילונים הרבה פחות. 41% אמרו מסורתי, 46% אמרו לא מסורתי (מקרב דוברי הרוסית, 23% קיימו סדר מסורתי).
 
וכאמור, אין לדעת למה התכוונו המשוררים באומרם ״מסורתי״. האם בליל הסדר הלא מסורתי כן או לא שרו את הקושיות. האם בליל הסדר הלא מסורתי כן או לא טבלו תפוח אדמה במי מלח. האם המסובים הסתפקו בחסה, או גיררו גם חזרת. ההגדרה היא עניין תודעתי (מה אני חושב שאני עושה בליל הסדר) לא פחות מכפי שהיא עניין מעשי (מה אני עושה בליל הסדר). הדתיים והמסורתיים, הפחות משכילים, המזרחים – חשבו שהסדר שלהם מסורתי. החילונים, המשכילים והאשכנזים – חשבו ששלהם אינו מסורתי.
 
איך ייראה הסדר שלכם? את זה תחליטו אתם כמובן. האם תחשיבו אותו מסורתי? זו פונקציה של מה שתעשו בו, וגם של מה שתחשבו על מה שאתם עושים בו. האם הוא באמת יהיה מסורתי? זו שאלה מעניינת במידת מה – לכן נשאלה בסקר של ״פיו״ – אך זו לא השאלה המעניינת באמת, וגם לא השאלה החשובה באמת. את התואר הזה ראוי לשמור לשאלה: האם יהיה לכם סדר משמעותי? צריך לקוות שכן.