מערכת הביטחון משקיעה מאמצים רבים במאבק בגל הטרור שמתרחש בחודשים האחרונים: עיבוי מערכי הצבא והמשטרה, פריסה רחבה של מערכות מודיעין, מעצרי מנע ושאר צעדים. מדיניות שלשם יישומה הקצתה הממשלה תקציב ככל שיידרש. אך מה שנכון לפעילות נגד גל הטרור – נכון ומתבקש למלחמה בתאונות הדרכים. אני חושב על נרצחי גל הטרור, ואיני יכול שלא לחשוב על כל אותם אזרחים ישראלים שנהרגו במקביל להם מתאונות דרכים שיכולות היו להימנע, לו רק היו מחליטים להסיט לשם כך את התקציבים הנדרשים. מדובר במעל 90 הרוגים רק מתחילת השנה.
כבר בראשית גל הטרור הזה החליטו בממשלה החלטה חשובה ראשונה: לרשת את הצמתים והכבישים העיקריים ביהודה ושומרון ברשת מצלמות אבטחה, שידעו לזהות בזמן אמת תנועות חשודות של אנשים וכלי רכב וירתיעו את אותם מפגעים, שידעו כי הסיכוי שייתפסו גבוה.
אלא שהחלטת הממשלה להציב מצלמות נגד תאונות דרכים בצמתים ובקטעי הדרך המסוכנים ומרובי הנפגעים מתעכבת כבר עשר שנים. וזו רק דוגמה אחת. למה, אם כן, בוחרת הממשלה להשקיע מאות מיליוני שקלים במניעת רציחתם של עשרות אזרחים בידי טרוריסטים, אך נמנעת מלהשקיע סכומים נמוכים בהרבה, ובכך למנוע את מותם של מאות אזרחים בתאונות דרכים?
התשובה נעוצה כנראה בתחום הנפש. ברור וטבעי שרצח ישראלים על רקע לאומני מקפיץ את המערכת לתגובה מהר יותר מאשר הרג סיטוני שלהם בכבישים. חלילה לי מלכפור בחובה העליונה של המדינה לשמור על חיי האזרחים ולעשות כל שלאל ידה כדי למנוע רצח שרירותי שלהם. אבל אני תובע ממנה את אותה אחריות להרג המיותר שלהם בכבישים. מערכת מדינתית אינה אמורה לשקול מהבטן אלא מהראש. והראש מצביע על כך שהשבת התקציב המקוצץ למאבק בתאונות הדרכים תחסוך חיי אדם פי חמישה ושישה יותר מאשר עיבוי מערכי הביטחון נגד מפגעים בודדים.
נכון לעכשיו, לשם המחשה, מוצבות כ־100 מצלמות נגד תאונות במקום כ־300 שאמורות היו להיות מוצבות כבר מזמן ולהרתיע נהגים מלחצות צומת באור אדום או לנסוע במהירות מופרזת ולמעשה לסכן את חיי כולנו. נוכח עשרות הרוגי התאונות מתחילת השנה, נחמץ הלב להיזכר בהמלצות ועדת שיינין, שאותן אימצה הממשלה להלכה אך לא למעשה.
עשר שנים תמימות כבר עברו מאז החליטה ממשלת שרון לאמץ את המלצות ועדת שיינין ולהקצות 550 מיליון שקלים למאבק בקטל בדרכים. שנתיים לאחר מכן אשררה ממשלת אולמרט את אותה ההתחייבות. חובה על כל אדם הגון לשאול את עצמו: כמה חיי אזרחים ישראלים היו ניצלים בעשור החולף לו הועבר התקציב בשלמותו והתוכנית במלואה הייתה יוצאת אל הפועל?