הם עוד לא ממש מבינים, האמריקאים, מה טראמפ עושה לאמריקה. הם מביטים בהשתאות באיש שבעבר נחשב לסוג של בדיחה ולא מצליחים לעכל את הצלחתו הפנומנלית. עד לפני זמן לא רב, טראמפ היה ההוא שהושפל על ידי אובמה בארוחת הערב המסורתית עם העיתונאים, זה שהנשיא לעג לו בנוכחותו ובשידור חי. והנה האיש הבוטה, חסר הגבולות, שאומר כל מה שבא לו, הופך לנגד עיניהם למועמד מוביל ובעל סיכויים ומוחק בקלות נצר למשפחת בוש, מנתח מוח, מושל מצליח וצעיר ששיתק אומה שלמה.
הכוכב הבלתי מעורער של הפריימריז הוא אדם שמנפנף בעושרו במדינה שבה אף אחד לא מדבר על כסף. הוא משפיל מקסיקנים ומהגרים בזמן שלבני אדם מן היישוב לוקח שנתיים לשאול אותך מאיפה אתה. הוא מעליב נשים במקום שבו פמיניזם הוא דת. טראמפ מפשיט את החברה האמריקאית בפומבי, קורע ממנה את שריון ומעטפת הפוליטיקלי קורקט, שבמשך כל כך הרבה שנים הגנו עליה מעצמה. הפרשן הפוליטי ואן ג’ונס אמר השבוע שלו הוא היה מדבר בטלוויזיה כמו שטראמפ מדבר, הוא היה נשאר בלי עבודה. זה נכון, כל אדם שהיה מדבר כמוהו היה מפוטר מכל משרה לאלתר. הוא גם אמר שעד שהגיע טראמפ היו סטנדרטים להופעה של אנשים ופוליטיקאים בטלוויזיה. ובכן, הסטנדרטים השתנו.
וזה מסוכן. זה מסוכן לא מפני שלומר את מה שעל לבך זה נורא, אלא מפני שהחברה האמריקאית לא יודעת להתמודד עם סוג כזה של דיאלוג. לא מדובר כאן בתהליך שלוקח שנים ומחלחל, אלא בצונמי. איש אחד שמצליח, במחי יד, לרסק תרבות שלמה שחברה של כ־300 מיליון איש מתנהלת וחיה במסגרת שלה. זה לא סתם לא להגיד שחור, שמנה או היספני, זה הרבה מעבר לזה. מדובר בלשמור על גבולות, מרחק, איפוק וסדר, דברים שמרגילים אותך אליהם מינקות. זה להימנע מעימותים, ליישר קו, לא להתמודד, באמת, עם מה שמכאיב או מעורר מחלוקת. זה להגן על עצמך ועל הסביבה שלך מכל דבר שעלול לחדור, להציף ולהסעיר.
פוליטיקלי קורקט היה אמור להיות כלי, במקום זה הוא הפך למטרה. הוא היה אמור להיות נדבך בשפה והוא הפך לשפה עצמה. הוא הושרש כל כך בתרבות עד שהוא השתלט עליה. אמריקאים לא מדברים אנגלית, הם מדברים פי־סי.
ואז הגיע טראמפ ובמחי יד תלש מאמריקה את המעיל החם, הטוב והנעים ששמר עליה מקור הדוגרי. והסתבר שזה הרבה יותר קל ממה שנדמה היה, שיש המון אמריקאים שהמעיל הזה, במקום לחמם אותם, נדבק להם לעור ועשה להם לא נעים. וכשהמעיל הוסר התברר שיש מי שקיבל פריחה ופצעים מוגלתיים בגללו. ועכשיו המורסות מתפוצצות והמוגלה ניתזת על הרצפה ומוטחת בפרצופם של מי שיצרו אותה.
לאחר ניצחונו הגדול האחרון של טראמפ ניסה פאנל הפרשנים של ה־CNN להסביר שהדברים שטראמפ אמר ואומר לא ייעלמו אלא יישארו באוויר ויפגעו בו בבחירות הכלליות. אף אחד מהם לא תהה איזו משמעות יש לכך שהדברים נשארים באוויר ומחלחלים ויחלחלו אל תוך החברה האמריקאית. איזו השפעה תהיה להם לאורך זמן, למה הם עלולים לגרום. האם אמריקה ההיא שלא יושבת באולפן ה־CNN, אמריקה הכועסת, המרירה, המדוכאת, מסוגלת לעשות משהו מעבר למחאה בדמות הצבעה לאיש שבועט, יורק ומכה בשמה.