שרת המשפטים איילת שקד, הידועה כאישה נחושה מאוד, חדורת אמונה ואידיאולוגיה ימנית קיצונית, מבקשת לקדם אותנו עוד שלב בכינונה של מדינה דו־לאומית, עם כל המשמעויות ההרסניות שלה. לו הייתה זו קביעה של עוכרי ישראל שמצויים בתוך החברה היהודית, בוודאי הייתה יכולה השרה לתקוף ללא רחם את רפי השכל שבשמאל הדקדנטי, הבלתי ציוני לכאורה, המבקשים להגיע לפתרון שימנע את הקטסטרופה של מדינה דו־לאומית. אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אשר טוען מעל כל במה שתוכניתו היא הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, בתנאים מסוימים.
רבים הטוענים שנתניהו אינו באמת מתכוון לפעול בכיוון זה. לא מן הנמנע ששרת המשפטים המכהנת בממשלתו יודעת דבר אחד או שניים שהציבור הרחב אינו מודע לו. בכל מקרה, שרת המשפטים אינה נחה לרגע, ופעילותה לסיפוח השטחים והחלת הריבונות עליהם היא רבה, עקבית, ללא הסתרת כוונות, בריש גלי. שקד רוצה לספח את השטחים כולם. לא ברור מה כוונתה לגבי עתידם של הערבים החיים באותם האזורים שהיא מבקשת לספח.
ברם האפשרויות אינן בלתי מוגבלות: או שמחילים את החוק והמשפט הישראליים גם על התושבים הערבים ולא רק על היהודים, או שמא פוסחים עליהם ומשאירים אותם במעמד שונה מהאוכלוסייה האחרת. קיימת אופציה נוספת, והיא הטרנספר של הערבים אל ירדן, שהיא, מבחינת רבים מהפוליטיקאים מן הימין, המדינה הפלסטינית המקורית. אם מאמצים את הדרך השלישית, קיימת רק בעיה מזערית, והיא באילו אמצעים ניתן לבצע את הטרנספר בפועל.
ברם האפשרויות אינן בלתי מוגבלות: או שמחילים את החוק והמשפט הישראליים גם על התושבים הערבים ולא רק על היהודים, או שמא פוסחים עליהם ומשאירים אותם במעמד שונה מהאוכלוסייה האחרת. קיימת אופציה נוספת, והיא הטרנספר של הערבים אל ירדן, שהיא, מבחינת רבים מהפוליטיקאים מן הימין, המדינה הפלסטינית המקורית. אם מאמצים את הדרך השלישית, קיימת רק בעיה מזערית, והיא באילו אמצעים ניתן לבצע את הטרנספר בפועל.
הצעתה של איילת שקד להחלת החוק והמשפט הישראליים ביהודה ושומרון היא המשך של סדרת הצעות חוק להפיכת ישראל למדינה יותר דתית, יותר ימנית, בלתי סובלנית כלפי דעות הסותרות את דעותיה של השרה. ללא ספק, אם המהלך יצליח, ישראל תהפוך למחוזרת על ידי כל שוחרי הליברליזם, וכל המדינות ימחאו כפיים להפיכת ישראל למדינה דו־לאומית. הממשל האמריקאי החדש, יהיה אשר יהיה, בוודאי יתלהב מאוד ממהלכיה של שקד. וללא ציניות, אני מהמר שכל נשיא אמריקאי שיעלה לשלטון בעוד פחות משנה לא ישנה את יחסו לשטחים. הנשיאים הידידותיים ביותר לישראל, כגון בוש האב, לא הכירו בשטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, כשטחים השייכים לישראל. מדיניותה של שקד רק תחמיר את מצבה של ישראל.
הפרשה האחרונה הקשורה ביחסים בין ישראל לגרמניה רק ממחישה את התהום הפעורה בין מדיניותה של ישראל בשטחים לבין המדיניות הגרמנית. גרמניה היא המדינה הידידותית ביותר לישראל לאחר ארצות הברית. גרמניה בעד ישראל, אך נגד מדיניותה של הממשלה הימנית־פונדמנטליסטית הרואה בשטחים חזות הכל, ללא הסכנות האיומות הטמונות בה.
הסכנה האמיתית היא ליהודים במדינת ישראל. מדינה דו־לאומית היא הרס החלום הציוני, אך יותר מכל, היא מתכון להמשך האלימות, החיכוך הבלתי נחוץ, להמשך הטרור והמלחמות, וסכנה ממשית לעצם יכולתה של ישראל להישאר יהודית ודמוקרטית. מדינה דו־לאומית אינה מדינה יהודית. הוגיה ומקימיה של ישראל לא פיללו למדינה דו־לאומית. סיפוח השטחים, אם יצליח, יביא אסון לישראל.
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
הכותב הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי