לפני שבוע החוורתי. ישבתי במשרד בעיר מול מחשב שלא הופעל ימים רבים. כשניסיתי להיכנס לג’ימייל שלי הופיעה על המסך הודעה מגוגל. לא חשדתי, ובגלל שאין זה סיפור מתח אודיע כי בסוף הכל הסתדר. אבל מה שעברתי בדרך לימד אותי עד כמה אנחנו תלויים במחשב. היתה מולי הודעה שמדובר ב“2sv". ביקשו שאלחץ פה ושם, ולחצתי על “כן” ועל “הלאה”. ביקשו ססמה ועשיתי כדבריהם, לשביעות רצון צג המחשב. או אז קרה משהו שגרם לפני החיוורות להיעשות חיוורות יותר. אני לוחץ ודבר לא קורה. מנסה הפעלה מחדש, מאום. אני לא יכול כמובן להגיע למייל שלי. ניסיתי לשמור על קור רוח, המיילים שלי הרי נמצאים בטלפוני החכם. הושטתי יד לטלפון והחיוורון שלי העמיק. המייל שלי איננו שם. נעלם. אני לא יודע איך להסביר לכם את ההרגשה. לחצתי שוב. אין. המייל שלי לא קיים.



הכתה בי מחשבת זוועה: נוכלים בינלאומיים פיתו אותי להאמין שאני פועל מול אתר אמין, ואז, ברגע שמילאתי פרטים וססמאות, השתלטו לי על חשבון המייל ודרכו על כל שאר הדברים הקשורים למחשב שלי. עלי לספר שלפני כשנה הורדתי איזו תוכנה שהמחשב שלי ביקש שאוריד, ואז נכנס אלי וירוס לא נעים לביקור. בדרך כלל אני חשדן כיהודי נרדף ולא נוגע בכלום כשאומרים לי לעדכן תוכנה או להוריד תוכנה, אבל לפעמים האדם נתקף באיזה אמון במין האנושי, לוחץ בעזוז על כפתורי או־קיי, ואז מתבררת הטעות הגורלית. את אותו הווירוס הסירו ממני בהרבה מאמצים ובאנטי־וירוס חדש ועוצמתי יותר, ויקר יותר.



והנה זה קרה לי שוב. צריך להזכיר שבמטרה לשכנע אותי היה כתוב שם ככה:


“כאשר האנשים הרעים גונבים את הססמה שלך הם יכולים לנעול את החשבון שלך בפניך ואז לעשות אחד מן הדברים הבאים: לקרוא, ואפילו למחוק, את כל המיילים, אנשי הקשר והתמונות שלך; להתחזות אליך ולשלוח בשמך מיילים לא רצויים או מזיקים לאנשי הקשר שלך; להשתמש בחשבון שלך כדי לשנות את הססמאות בחשבונות האחרים שלך (בנקים, אתרי קניות וכו’)”.



זה נראה לי עכשיו כאמצעי לפתות אותי לעשות מה שהם מבקשים, במטרה לעשות לי בדיוק את זה. התמונה שציירתי לעצמי הייתה אכזרית: כל הכסף בחשבון הבנק שלי נמחק. החסכונות, קרנות הגמל, הכל נעלם. באשמתי. איש לא יחזיר לי מאום, כי אני עצמי עשיתי זאת. צלצלתי לבנק, ובקול יציב ככל האפשר אמרתי “אני חושש שעשיתי שטות נוראית”, והתוודיתי על הכל. אקצר ואומר: בדקו, והגנו מפני הסכנה.



טסתי הביתה, למחשב הקבוע שלי, ולהתחברות דרכו לטכנאי שיציל אותי. אשתי שראתה אותי נכנס קיבלה רק נפנוף יד לא אופייני לי. אחר כך היא אמרה שהיא מעולם לא ראתה אותי במצב כזה. ישבתי מול המחשב, צלצלתי והסברתי לטכנאי את האסון. הוא התחבר, עשה משהו, ואז ראיתי את הג’ימייל שלי עולה. אין לכם מושג איך הדם חזר לזרום בי בכיוון הנכון. ניצלתי. ההודעה מגוגל הייתה נכונה. החשבונות נעלמו כדי שאכנס מעתה בססמה פלוס קוד, להגנה כפולה.



עם זאת הבנתי, לכמה שעות מבהילות, כמה אני, כמה כל אחד מאיתנו, תלוי במחשב. לרגע חשתי מה שהרגיש מנהל הבנק בבנגלדש כשהוא גילה לפני חודש שנגנבו 81 מיליון דולר מחשבונו, לרגע הרגשתי כמו מנהל “סוויפט” כשהוא גילה שפצחני סייבר חדרו למערכת שלו, גם זה בחודש האחרון. פשעי מחשב קיימים בעולם, זה ברור, אבל אף פעם זה לא נראה לי כל כך קרוב אלי. אלינו.