משרד החינוך הביא אתמול בשורה חשובה: לא עוד מדד זכאות תחרותי חד־ממדי לבגרות מינימלית שאינו מאפשר אפילו כניסה לאקדמיה ומייצר תחרות רייטינג בין בתי ספר ורשויות מקומיות. לא עוד מנהלי בתי ספר שמנשירים בגלוי ובסמוי תלמידים שצפויים לקלקל להם את הסטטיסטיקה היפה ואת הפרס העירוני הנכסף ומשם לתפקיד מפנק ונוח.
אני מקווה שאנו נפרדים לשלום ולא להתראות מהפופוליזם הזול, משברי המספרים ומתעודות בגרות שבודקות בעיקר את הכישרון לעבור בחינות בגרות.
הגיע העת שנבחן את התלמידים על מה שלומדים ולא נלמדם את מה שעליו נבחנים ומה עדיין חסר. יש להכיל ולציין את אחוז ההקלות וההתאמות הלימודיות הבלתי סביר של תלמידים והורים שקונים אותו בשוק דרקוני ושרירותי. חובה עלינו למדוד ולהעריך בתי ספר לא רק על פי קו הסיום אלא על פי הדרך שעשו כלל תלמידיו מנקודת הזינוק. אנו לא זקוקים לבתי ספר שמשכפלים ומשאירים את תלמידיהם כפי שקיבלו אותם - תלויים רק באזור השכונה ובמצב ההורים שלהם נולדו.
ועוד דבר אחד - איננו מחפשים בתי ספר שמטיפים לערכים הקרובים ללבו של השלטון הנבחר בעת מסוימת.
עלינו לרומם את בתי ספר המחנכים לבירור זהות ערכית ועורכים דיונים אמיצים, ומארחים לשם כך גם אורחים שאינם דווקא בלב הקונצנזוס, וכך מחנכים את תלמידיהם לחוש ביקורתי הנסמך על מפגש בלתי מתווך עם המציאות הישראלית הלא פשוטה. הייתי שמח לראות את ערך בירור הזהות והערכים באשכולות החשובים.
לסיכום, צעד נכון וחשוב בכיוון ראוי שיסלול את הדרך לצעדים נוספים למקומות הנכונים. הלוואי שלא יישאר על מדף הכריכות המהודרות וייצג נאמנה, ללא "התאמות", את רוח בית הספר הראוי.
הכותב הוא מנהל בית בירם, התיכון של בית הספר הריאלי העברי בחיפה