1. בתוך שיטפון המילים שנכתבו על פרשת בוגי יעלון, טבעה למוות עובדה אחת: שר הביטחון אמנם קרא לקציני צה”ל לומר את אשר על לבם גם אם הדברים מנוגדים לדעת הדרג המדיני, אבל לא רמז אפילו שיעשו כן בראש חוצות. אני בטוח שכוונתו הייתה שיאמרו אותם בפורומים ובדיונים המתאימים.



אבל מה זה משנה. הרי לא אמירה זו של בוגי, שהושמעה בסמוך לדברי סגן הרמטכ”ל יאיר גולן (שנאמרו לא בפורום המתאים) וממילא חוברה אליהם, היא שהביאה לסילוק יעלון ממשרד הביטחון. נכונותו של נתניהו להעביר את המשרד החשוב ביותר לכל דורש שיהיה מוכן להצטרף לממשלה ולהרחיב את בסיס הקואליציה - כבר פורסמה לא פעם. שר הביטחון המוצלח יעלון התפתח לאיום בעיני נתניהו, וזה סופו של כל מאיים, אמיתי או מדומה.
 
סילוקו של יעלון לא עורר געיות מיוחדות מכיוון הרפת בקיבוצו גרופית, ולמען האמת גם כמעט לא עורר קריאות מכיוון מפלגות מרכז שמימין ומשמאל. אלה קראו לאורלי לוי־אבקסיס שפרשה מישראל ביתנו להצטרף אליהן; לבוגי – כמעט לא. גם בלעדיו יש שם צפיפות יתר של מנהיגים והתמודדות, סמויה בשלב זה, על ראשות הרשימה המשותפת של מפלגות אלה, אם תקום. אז חסר להם עוד בוגי על הראש?
 

2. כמה מדברים אצלנו על הפריפריה ועל הצורך לקרב אותה למרכז,לשלב אותה, לפתחה ומה לא. והנה באה פריפריה כזו ומקרבת את המרכז אליה ומעוררת את השאלה מיהו בעצם המרכז ומיהי הפריפריה, לפחות בתחום הספורט.
 
כן, מדובר בבאר שבע, שקבוצת הפועל המקומית שלה זכתה בשבת באליפות המדינה בכדורגל, כשהיא דוחקת מהצמרת את מכבי תל אביב, שאין מרכז יותר ממנה. זה כשלעצמו עניין ספורטיבי בעיקרו, אבל ההתייצבות של כמעט כל תושבי ישראל חובבי הספורט, להוציא אוהדי מכבי תל אביב, מאחורי קבוצת הפריפריה במאבק הזה, היא כבר בעלת היבט לאומי מרגש.

אנשים ברחבי המדינה אהבו השבוע את באר שבע וחגגו את ניצחונה, וזה לא קורה לה ולנו כל יום.  עם זאת, צריך לומר שאם פריפריה מתקשרת לכם עם נידחות, נחשלות, פער חברתי וחוסר חשיבות (הגדרה כזו ראיתי במילון אחד), תשכחו מזה בהקשר של באר שבע. כשזכתה באליפות הקודמת, לפני כ־40 שנה, היו בה כ־60 אלף תושבים, לא בדיוק מפותחת.

היום זוהי עיר בת למעלה מ־200 אלף תושבים, עם אוניברסיטה ובית חולים גדול (אחד מבני נולד שם) ותיאטרון וקבוצת כדורגל אלופה. נכון, היא בכל זאת מרוחקת מהלב של רבים מתושבי המרכז, שבשבילם זה סוף העולם. אז סעו לשם פעם לראות. יש קו רכבת על הכיפאק.
 
3. ביטוי חדש בא למדינה: “מדברים על”. מולידיו, כך נדמה, הם כמה מחזאי מזג האוויר בטלוויזיה. “אנו מדברים על” (גשם לפרקים, אובך, ירידת טמפרטורות וכדומה) שגור על פיהם. מדוע לספר לנו על מה מדברים ולא לומר ישיר את מה שמדברים? דהיינו לומר בפשטות שמחר יהיה מזג האוויר כזה וכזה. ומי אלה “אנו” המדברים? ואולי זוהי בכלל מין הגנה תת־הכרתית מפני התבדות התחזית. אם רק מדברים על זה ולא מודיעים חד־משמעית שכך יהיה, הפספוס, אם יתרחש, יהיה כביכול פחות נורא.