לפות בסד של בלמים ואיזונים: האתגרים והמגבלות של שר הביטחון החדש

החששות מפני ליברמן בתפקידו החדש מזכירים חששות דומים שליוו את כניסתו למשרד החוץ בירושלים. הם התבדו מהר מאוד והתברר שליברמן בתפקיד ממלכתי בכיר הוא אדם שקול, מרוסן ואחראי. בקיצור, הנגטיב של ליברמן באופוזיציה או כשר זוטר. בכל מקרה, מי שבאמת מתווים את המדיניות ואת הדרך הם ראש הממשלה, הרמטכ”ל, מפקד חיל האוויר ולעתים גם ראש המוסד. זה לא אומר שליברמן לא ינסה להטביע במשרד הביטחון את חותמו השנוי במחלוקת, אך יכולתו מוגבלת ולפותה בסד של בלמים ואיזונים.

לפי הפשרה שגובשה, בשלב זה לא ימונה מזכיר צבאי לקבינט, וראש המועצה לביטחון לאומי (מל”ל) יתדרך את שרי הקבינט לקראת הדיונים. זו קביעה מובנת מאליה, וזה בדיוק תפקידו של המל”ל. לשם כך הוא הוקם, ולפני כשמונה שנים אף עוגן מעמדו בחוק מיוחד. הבעיה היא שאיש לא סופר את הגוף הזה. גופי קהילת המודיעין לא שיתפו עמו פעולה או חלקו עמו את המידע שלהם במשורה. המל”ל הוקם כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות של ראש הממשלה ושל הממשלה, להכין ניירות עמדה, סקירות, הצעות למדיניות ועוד. המל”ל כתב במשך שנות קיומו קילומטרים של ניירות, אך מעט מאוד מהצעותיו ומרעיונותיו נדונו, קל וחומר אומצו.

מאז מלחמת יום הכיפורים, ועדה לאחר ועדה (אגרנט, וינוגרד) מפרסמת דוחות המצביעים על הליקויים והרשלנות בתהליכי קבלת ההחלטות ועל הצורך לשפר את איכות הדיונים בממשלה ולאפשר לשרים להתעדכן ולדעת על מה הם מצביעים ומדוע הם שולחים את חיילי צה”ל למלחמות או למבצעים מסוכנים. אך פעם אחר פעם – מלחמת לבנון השנייה, שלוש המערכות בעזה, ועוד - מתברר ששום דבר לא נעשה. הממשלה והקבינט מקבלים החלטות לצאת למהלכם צבאיים, מדיניים או אסטרטגיים בלי תהליך סדיר, רציף ושקול, שייקח בחשבון את כל ההשלכות. ההחלטות היו לרוב פרי גחמות - אינטואטיביות ולעתים אף פרטצ’יות וחפיפניקיות.

במדינה מתוקנת לא היה צורך לשקול את הדברים. בוודאי ששרי הממשלה בכלל וחברי הקבינט בפרט, שמקבלים החלטות של מלחמה ושלום, של חיים ומוות, צריכים להיות מעודכנים, מתודרכים ולשלוט בחומר, ולשם כך הם זקוקים ליועצים מומחים. אך בישראל כמעט כל דבר נעשה באיחור ועקום. המובן מאליו הוא יוצא דופן וחריג. הכול מונע מיצרים והכול פוליטי ואישי.
 

וכך, בזכות אותה פשרה, יושבע ח”כ ליברמן לשר הביטחון והקואליציה תורחב. לא שהיה ספק שתושג פשרה. אין מפילים ממשלה על דרישה (גם אם היא צודקת) למנות מזכיר צבאי לקבינט ולשפר את תהליכי ההכנה והתייעצות של חבריו.