צריך פיס בחיים: על אף הכוונות הטובות, כלום לא יצא מהמהלך של כחלון

אם כן, המדינה שבה ופורסת את חסותה על אזרחים שלתפיסתה אינם בוגרים מספיק כדי להחליט בעצמם מה לעשות עם כספי הביטוח הלאומי שלהם. ועדיין, ההמלצות בעייתיות וספק אם ניתן יהיה ליישם.
 

ראשית, מי שמתייחס לאזרחים כקטינים חסרי כישורי שיפוט ביחס לשאלה איך יושקע כספם לא יהיה מסוגל להגן עליהם מחוץ לגבולותינו הטריטוריאליים. מי שלא יוכל להמר בארץ הקודש, מוזמן להפליג באחת מאניות הנופש של מנו ספנות או לטוס לסוף שבוע במחיר כלול ולהמר את עצמו לדעת. בקזינו הוא לא יסתפק בקפה ומאפה אלא יזכה בארוחה דשנה רק כדי שיבזבז את מיטב כספו. זאת עדיין הבעיה הקטנה.
 

הבעיה המהותית יותר, המעמידה בספק את יישום המלצות מנכ"ל האוצר, היא כלכלית. האוצר מממן באמצעות הפיס את פעילות הרשויות המקומיות בתחומי התרבות, החינוך, הספורט והמדע. רבע מהכנסות של 7 מיליארד שקל לשנה (1.75 מיליארד שקל) מיועדות לפעילויות אלה. המדובר בפעילויות שהאוצר אינו מוכן לממן במישרין מתקציב המדינה. אין זו הפעם הראשונה שבאוצר מפריטים פעילויות הנמצאות באחריותו לגופים פרטיים ולעתים להורים עצמם. זה קורה בפעילויות קייטנות, חינוך משלים, טיפולים רפואיים ועוד.

 

מאיפה יגיע הכסף החסר אם פעילות הפיס תצומצם? הרי ברור שאף אחד באוצר לא יהיה מוכן לוותר על פרת המזומנים ששמה מפעל הפיס. אם תתקבל ההמלצה לסגירת ההימורים במכונות המזל, סביר שיתירו לפיס להרחיב את מפעל ההימורים לתחום האינטרנט (ההולך ומתפתח במהירות של מגפה).

מכשול נוסף העומד בפני יישום ההחלטה הוא כרגיל הפוליטיקה. שיירות הלוביסטים של הרשויות המקומיות יעפילו לירושלים במטרה ללחוץ על כחלון להסיר את רוע הגזירה. הם ימצאו אוזן קשבת לפחות אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, המבקש לקדם הקמת קזינו באילת לטובת יזמים פרטיים. האם סביר שבשעה שמקדמים קזינו, יגבילו את פעילות מפעל ההגרלות הלאומי שתורם רבע מהכנסותיו לקהילה? הפוליטיקה קשורה גם לעוזי דיין, יו"ר מפעל ההגרלות.
 

דיין מנהל את הפיס ביד רמה ומחבק את המתנחלים שמעבר לקו הירוק. דיין הוא מינוי של נתניהו. קשה להאמין שאותו ראש ממשלה יסכים לפגיעה במקורבו, ולכן סביר שגם במקרה זה הפוליטיקה תנצח. כחלון יזכה לכותרות, אבל מהיוזמה להגבלת הפיס לא יצא שום דבר.