אם חברי הכנסת מתנהגים כמו ילדים, עדיף שלא יעלו להר הבית

מזל שלא כולם כאלה. איציק שמולי התנגד להסרת האיסור לח"כים לעלות להר הבית, והיטיב להגיד זאת דווקא סגן שר האוצר, יצחק כהן מש״ס: הר הבית הוא לא הייד פארק פוליטי להתגרויות והתלהמויות. מתברר שדווקא אנשי דת מבינים שמופעי הקרקס שלכאורה נובעים ממניעי "קדושה" הם פרובוקציה זולה של פירומנים - ערבים או יהודים. בדיוק ההפך ממצווה. 

 

הבעיה היא שלפחות נכון להיום, אחריות היא לא דרישת סף מנבחרי ציבור. אלה שמחפשים את האקשן לפני הכל, כמו בצלאל סמוטריץ' או אחמד טיבי למשל, ששים אלי קרב על ההר. כשהם מריחים פוטנציאל לכותרת סביב הנושא, הם מיד מברכים. חיים את המריבות, את הפיצול, הפילוג, מתבשמים מהאפשרות לקצת דם. אז כל עוד חברי הכנסת שלנו אינם מסוגלים לרסן את עצמם, האיסור לעלות להר הבית לא רק שאינו צריך להתבטל, הוא צריך להיות הראשון ברשימה די ארוכה. 

חבל שנבחרי הציבור שלנו לא מבינים את מהות תפקידם. הרי פניהם כפנינו. אם הם הנבחרים, אז הם הדוגמה. כשהם רבים מי צודק ומשקיעים בטינה ההדדית את כל מרצם, כך משתקפת הדוגמה שלהם בתקשורת, והאזרחים פשוט מחקים אותם. וכשכולם רבים מתוך גישת האגו־מניאק שהעקרונות האישיים שלו הם מעל הכל, מקבלים חברה רגזנית, תגרנית, חסרת סובלנות. אם הם היו משקיעים קצת מרץ בבניית גשרים במקום חומות, זה היה מחלחל הלאה. אולי כדאי שהם ינסו את זה פעם.
 

רוצים לעלות להר הבית? נהדר, תעלו ביחד. טיבי שלוב זרוע עם סמוטריץ', חנין זועבי עם ציפי חוטובלי, ג'מאל זחאלקה עם שולי מועלם. זה יצטלם נהדר. תראו לאזרחים שיש מקום לכולם, ושאם רוצים אפשר להסתדר. אבל כל עוד אתם לא מסוגלים לעשות את זה, חפשו את הרייטינג הדלוח שלכם במקום אחר.

 

בינתיים אנחנו תקועים עם חבורת טוקבקיסטים שמתיימרים לייצג את הציבור, אבל הם בסך הכל חכמולוגים מטעם עצמם. מול חברי כנסת כאלה אין ברירה, צריך להפעיל את ועדת האתיקה על שלל כללי התנהגות, כמו שעושים לילדים בגן. לא לעלות להר הבית כי אסור לריב, לא להתפרץ לדברי הזולת, לא ללעוג, לא לצעוק, לדבר יפה ובכבוד הדדי, לא להסית וללמוד לוותר לפעמים. מביך, אבל מתברר שהם שכחו עם הזמן את מה שלימדו אותם כשהיו בני 4, ומישהו צריך להזכיר להם את כללי התרבות הבסיסיים.
 

כמה קשה להם כשאין מספיק מהומות. ממש כמו אבו מאזן, שמנסה לחמם את האווירה נוכח היוזמה הצרפתית. הוא פרסם השבוע הודעה רשמית על כך ש"לא יאפשר לפגוע במסגד אל־אקצא", על אף שהשקט נשמר, כי קבוצות של יהודים ביקרו בהר הבית בשבועות ולכאורה הפריעו בזמן הרמדאן. חבל שכל אלה שטוענים שתדמיתה של ישראל כל כך חשובה להם לא מנסים להראות שאצלנו הגישה שונה, שאנחנו שואפים לדו־קיום. גם זה היה יכול להצטלם נהדר.

לגבי העתיד עוד חזון למועד, אבל בינתיים דבר אחד בטוח: לפחות משהו טוב יצא מזה שיהודה גליק הוא חבר כנסת עכשיו. יש לנו פרובוקטור אחד פחות על ההר.