חופשת הקיץ הולכת וקרבה. רבים דיברו על הסכנות הטמונות בחופשה ארוכה זו - צריכת אלכוהול, שימוש בסמים, שוטטות, אלימות, הטרדות, ניצול ועוד. משיחה שקיימתי במסגרת עבודתי כמטפלת בבית ספר יסודי יהודי־ערבי, העלה אחד הילדים את החשש לצאת לחופשה ולשחק עם שאר החברים בפארקים ובים. לדבריו, הבחין במבטים חשדניים לעברו והרגיש נבוך ומאוים. עדיין חרותה בזיכרונו התחושה מהקיץ שעבר, אז אביו הושפל על רקע גזעני בנוכחות כל המשפחה.
באותם רגעים חשבתי כי לא משנה מה אנו חושבים על הסכנות הטמונות ביציאת ילדינו לחופשת הקיץ, רב הנסתר על הגלוי. הילדים רואים וחווים חוויות שחלקן טראומטיות, והם יידרשו להתמודד עמן בעתיד.
כעובדת משרד החינוך אני ערה למאמצי המשרד לטפל בנושא הגזענות בבתי הספר, אשר עיקרם מסתכמים ביום המאבק בגזענות שחל ב־21 במרץ. היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית הוא אחד הוותיקים שבימים הבינלאומיים שמציין ארגון האומות המאוחדות. הוא הוכרז בשנת 1966 בעקבות אירוע טרגי, שזעזע עמוקות את העולם: טבח הילדים, תלמידי בית הספר, שהפגינו נגד חוקי האפרטהייד של המשטר הגזעני בדרום אפריקה.
אולם כאשת טיפול, הנחשפת לסיפורי חייהם של תלמידי, אני מבינה שלא די בכך. מדינת ישראל חתמה בשנת 1966 על האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית. מטרותיו של חוק החינוך הממלכתי הם "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים" (סעיף 2(2) לחוק).
טיפול ראוי בנושא הגזענות תובע מהמחנך ומהמטפל התמודדות רציפה, יומיומית ושוטפת עם פחד, עיוורון, דעות קדומות, חוסר ידע, אתנוצנטריות ועוד. באחריותנו לסייע להורים לקראת החופשה ללמוד להתמודד עם המציאות המורכבת, שעלולה לפגוע בילדיהם.
עם התחייבותנו לחוקי המדינה, אל לנו להסיר אחריות. עלינו לקדם מדיניות המותאמת לסכנות העומדות בפתח תלמידינו עם בוא החופשה. תוכניות למניעת אלימות צצות כפטריות אחרי הגשם ומופעלות ביתר שאת לקראת החופשה, אך הן חסרות. הן אינן מקיפות גם את נושא הגזענות, אשר עומד בבסיס תופעת האלימות.
מחובתנו להנהיג מדיניות של תגבור תוכניות לימוד הממוקדות בנושא זה כחודש לפני היציאה לחופשה. יש לקדם פעולות הדרכה להורים אשר ילדיהם נחשפים לגילויי אלימות בזמן חופשת הקיץ, יש לאייש קווי חירום לשעות מצוקה עבור המתבגרים ועוד. אל לנו להשאירם לבד ולהיות עיוורים למציאות. את החופשה שלי אבלה בטיילת ביפו – מצד אחד אשמע את פיירוז ומילותיה החמות, ומהצד האחר, את שלמה ארצי. כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
הכותבת היא סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ועובדת בבית ספר יהודי־ערבי בתחום הטיפולי