בטיפול: כך הצליח רון קופמן לנצח את מגפת הדחיינות

בואי נוריד את הטמפרטורה ל־15 מעלות. באתי מבחוץ וקצת חם ומזיע לי.

"אני לא רוצה שתקפא. משך הטיפול הוא 50 דקות". 
 

עזבי אותך משטויות, אני ממשפחת הדובים, וכפי שאת רואה יש לי פרווה יפה ונוצצת.
 

"או־קיי. אני כבר מסדרת את זה. אני מעלה אותך על מסך המחשב. הדופק קצת גבוה, אתה עצבני?" 
 

תמיד, גבירתי. אני סובל מהאזנת יתר לרדיו וצפיית יתר בטלוויזיה. זה גורם לאדם להתעצבן, את בטח מבינה אותי.
 

"ברור. אני למשל נמנעת מהאזנה לשידורי אקטואליה, אבל אני מבינה אותך. אני רואה שלא נוח לך בכורסה, אתה מזיז את הרגליים, ולא מפסיק להזיז את הידיים. תמצא לך תנוחה". 
 

סבבה, אז ארגנתי את הכורסה למצב של כמעט שכיבה. הטמפרטורה ירדה, אבל התביישתי לבקש שמיכה קלה, כי אלה עלולה לחשוב שאני רוצה לנשנש בפיקה במקום להאזין לדבריה. 
 

"יופי, אתה נראה לי רגוע. עכשיו נתרגל נשימה, ואני רוצה לראות את החזה שלך עולה ויורד, בשאיפה ובנשיפה. נסה להירגע. תחשוב על משהו שמרגיע אותך. ים למשל מרגיע אותך?"
 

כן, בטח. אבל לא כאן, אלא בפיורדים, או באקפולקו, בחופים בתאילנד, בזנזיבר, אפילו בסיני. ואם את יכולה לארגן לי ג'וינט ובירה ממש קרה, אני נכנס לסצינה בשנייה. 
 

"אנחנו לא מעוניינים להשתמש בחומרים משפרי תחושה, אלא לעבוד על נשימות ורגיעה באופן עצמאי. שלחו אותך אלי כי רמת הסטרס שלך גבוהה מאוד. אז בוא, תהיה קשוב אלי". 

# # #
 

יש לאלה קול רך ומרגיע. אני מעריך את גילה בסביבות 35 שנים, אולי צפון־מערב לתחילת שנות ה־40. שערה הכהה אסוף, היא מתלבשת אלגנטי, מחמיא לה מאוד. מוקפדת כזו. כשהרכיבה לי את שלושת האצבעונים, הפנמתי שהיא גם מדיפה ריח טוב. 

"יופי, אני שומעת אותך נושם, אתה נרגע", אמרה. 
 

לא יודע איך זה קרה לי (כי תמיד זה קורה לי אצל גונבי דעת ואוכלי ראשים), אבל נרדמתי. האמת שהייתי עייף. החודש הזה של הספורט לא עשה לי טוב, האליפות של קליבלנד ולברון בכלל השביתה אותי רגשית. והיורו, והטניס לקראת ווימבלדון; והסדרות האלה שמופצות 13 פרקים ביחד, זה נורא בעייתי. "קשר דם" למשל, לצפות בארבעה פרקים בלילה, זה 200 דקות נטו. ועכשיו אני משועבד לליזה, החוקרת הבלגית, ותכף יהיה ריי דונובן, אז זו באמת בעיה. 
 

מבחינה ביולוגית, אנשים בגודל שלי, חייבים לישון עשר שעות לפחות, בטמפרטורה של 19 מעלות. אם המזג חם יותר, אני מחויב לישון לפחות עוד שלוש שעות. אבל יש עבודה, וכיפוש והילדים, אז אני חייב להקריב את עצמי, ולישון פחות. לכן נרדמתי לאלה על הכורסה. היא אפעס קצת נבהלה כשקראה לי ולא הגבתי. אבל כשנגעה בי, קפצתי מיד לשכיבת מוצא. שאלתי אותה אם יש לה אספרסו, ואם כן אז כפול, ושתיתן לי גם חמש דקות לדפוק סיגריה, כי אני בהליך גמילה, אז אני חייב לאזן את רמת הניקוטין בדם.
 

"רון, תקשיב לי. זה לא בית קפה, אתה בטיפול. הבנתי שאתה עייף, אתה גם מתוק ופחות מפחיד שאתה ישן, ממש כמו תינוק. מדוע אתה מוצץ את השפה התחתונה בשינה? אתה מודע לזה?" 
 

לא, ממש לא. אף פעם לא ראיתי אותי ישן. 
 

"טוב, ההבדלים אצלך בין מצב ערות למצב שינה הם עצומים. עברת פעם בדיקה של מעבדת שינה?" 

בטח, אני ישן בתנאי מעבדה כבר עשרות שנים. אני יכול לישון בכל מקום, גם כשיורים באזור, אפילו כשיש יציאות של פגזי 205 מ"מ, בגבול הלבנון. סחבק לא שומע כלום. 
 

"שמחה בשבילך. נגמר לנו הזמן, אני אכתוב לרופא המטפל שלך שיפנה אותך גם למעבדת שינה. זה כלום, אתה מקבל מכשיר הביתה וישן איתו. במקביל, לקראת הפגישה הבאה שלנו, אני רוצה שתכתוב לי על חמישה נושאים שמרגיזים אותך ביומיום, זה חשוב להמשך הטיפול". 

אולי תקראי קצת טקסטים שכתבתי? תמצאי אותם בגוגל. יש שם בטח אלף, יהיה לך יותר קל. 
 

"את הטורים שלך כבר קראתי בחלקם. תתפלא, אבל החיים שלך תותים, אין לך סיבה לסטרס. הקשבתי גם להקלטות של שידורים, יקירי, אתה שחקן. אתה יכול לקלל מאזין שעולה לשידור, ועם המאזין הבא אתה רגוע". 
 

תגידי, אלה, את המקצוע של הביו־פידבק לומדים? כל אחד יכול? כי זה נראה לי חלטורה לא רעה בשבילי. אני גם אקנה את התוכנה הזו, ואני אגיד לכל פציינט: הלו, אתה שחקן. תשאיר 400 שקל, ויאללה תזדכה על ציוד. למה את צוחקת? 

"תביט על הקיר, כמה תארים ודיפלומות יש לי". 
 

עזבי אותך משטויות, אני יש לי שני מאסטרים שקניתי בכמה לירות באמריקע, ממוסדות השכלה מפוארים. הייתי בכיתה יום כן, יום לא, יום למה לא, יום בשביל מה לך, ויום לא כדאי לך. סיימתי מצטיין דיקן. אפילו "הרקטום" של המכללה, חתום לי על התעודה. מה זה דיפלומות? אם הייתי עוסק במה שאני מורשה ורשאי לעסוק בו, הייתי כבר יושב שלוש שנים על התחזות והונאת הציבור. בסדררר, למי משלמים כאן? 
 

"לפקידה בחוץ. אתה מכסה בהומור ובציניות על לחצים גדולים. תשלח לי בבקשה את חמשת הנושאים. כתובת המייל על כרטיס הביקור ועל החשבונית. שלום לך, נתראה ברביעי הבא". 
 

האמת שגם הפקידה שלה, טטיאנה, נראית כמו אחת עם דיפלומה, אבל לא במדעי ההתנהגות. יש לה ציפורניים יותר ארוכות מהבהונות שלי. והיא מתקתקת בהן על המקלדת במהירות שיא. גם לג'ינס עם הקרעים, לשיזוף ולעקבים החדים, יש בטח סוג של דיפלומה. ואני מנוע מלחוות דעה על הגופייה. אבל יפה שהיא לובשת חלוק לבן.
 

בניגוד לאורח חיי, שבו אני דוחה כל דבר שניתן לדחות, החלטתי לבצע את המשימה שנתנה אלה מיד. מאחר שהיא אמרה שאינה מקשיבה לשידורי אקטואליה, לא ידעתי אם אני צריך להסביר לה כל דבר, כדי שתבין במה ובמי מדובר. אז החלטתי לכתוב פתקיות, על נושאים שעצבנו אותי היום.

# # #
 

אל: שר התחבורה, ישראל כץ

אדוני,

היום מתו שני ילדים בני שנתיים ו־3 בגלל מכת חום. שניהם נשכחו ברכב, על ידי אביהם שלימד באותה שעה בבית ספר, בפזורה הבדואית. הקיץ נפתח רשמית רק אתמול, וכבר איבדנו שלושה פעוטות. ברור לנו, העם היהודי, ששני ילדים בדואים מתים אינם נושא שאיזה דייר באגם הדרעק ישבית את המליאה בעטיו. איך אומרים? א. אל תספרו לי כמה ערבים נהרגו, דווחו לי כמה נותרו; ב. אין מה להתרגש, הם יעשו ילדים חדשים, וגם יש להם הרבה. 
 

נחשפתי לפעילות משרדך בתחום אביזרים מתאימים למניעת השארת ילדים ברכב. המסמכים מ־21 ביולי 2015 נמצאים בידי, ומהם הבנתי שסמנכ"ל רשות המסים, ערן יעקב, הוא המחסום הבירוקרטי בסוגיה. הוא עדיין מחפש מימון מהאוצר. לא ברור לי מדוע הוא עוסק בשטויות, מאחר שוועדת הכספים כבר אישרה מימון בסך 600 מיליון שקל לאביזרי בטיחות - כולל האביזר שיזמזם וירעד במפתח המכונית - כאשר אבא/אמא/נהגי הסעות ישכחו ילדים מתחת לגיל 4 ברכב.
 

ברור לי ששלושה קורבנות בחודש, מתחת לגיל 3, אינם שקולים פוליטית לגינוי ה־BDS, אבל דחילק, ישראל - אולי מספיק עם הבירוקרטיה? אלה חיי אדם, ראבק - אז אולי תעשה משהו, חוץ משיגור מכתבים בנושא? אולי תפוצץ את ישיבת קולקציית האפסים שבה אתה חבר ביום ראשון? ממתין לפעולתך. בבניין הארץ נתנחם.
 

נ.ב. אלה, לידיעה כללית: בשמונה השנים האחרונות דווחו 437 מקרים שבהם נשכחו ילדים ברכב. 22 מהם נפטרו כתוצאה ממכת חום. בשביל הממשלה המטונפת שלך זו סוגיה זניחה. 

# # #
 

אל: יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין 

אדוני,

ברכות לרגל נישואיך. אשתך החדשה יפהפייה מהממת, שיהיה לכם רק טוב. הבנתי שאתה מתעסק עכשיו בשטויות, כגון חסימת קומת הממשלה בכנסת לראיונות לתקשורת. מי בכלל רוצה לראיין אתכם? 68 שנים לא נתפסתם אומרים דבר אמת. כן, גם כאשר היית עוד בגולג. גם העיסוק התמוה שלך במודיעין המשטרתי, על חשד לכאורה שלפיו נבחרי ציבור מעורבים בעבירות על החוק, הוא מיותר ואף פסול. אין עוד מגזר עובדים במשק ששלח כל כך הרבה עובדים למאסר. ועוד כמה דיירים אצלך באגם הדרעק נשפטו וחמקו ממאסר, אך הורשעו. אז מה אתה מסתלבט עלינו בדיוק?
 

אולי במקום לגנוב דעת וכותרות, תענה לציבור איך יאיר'קה אביר הדמוקרטיה נעדר מ־24 ישיבות במליאה? מה זו הפארטייה הזו? הוא לא מקבל שכר? קנסתם אותו בשכר של ארבעה ימים, אבל מדוע לא ב־24? מישהו מינה אותו לשר החוץ, שהוא מסתובב בעולם? שוב הוא עסוק בקיצורי דרך, כפי שרצה להיות דוקטור בבר־אילן? הוא שכח שצריך 12 שנות לימוד קודם, אבל יש לו 10.5 ברוטו? ובכלל אתם עובדים (בכאילו, כן?) רק 140 יום בשנה. יש לכם יותר פגרות, מימי עבודה.  
 

לטיפולך המסור אודה. 
 

נ.ב. אלה, 22 ח"כים, כולל ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים ועוד שרים, נשפטו וריצו עונשי מאסר. בש"ס - שמונה. עוד שבעה נשפטו לעונשים קלים יותר. 54 דיירים באגם הדרעק נחקרו כחשודים, חלקם עוד ממתינים להחלטות פרקליטות בעניינם. סתם שתדעי, כי לא אומרים את זה ברדיו ובטלוויזיה.

# # #
 

אל: שר הרווחה, חיים כץ

אדוני, 

אני מבין שאתה עסוק עכשיו בהגנה על חפותך, בעקבות חשד לרווחים ממידע פנים. אני מניח שתצא מזה. במקביל אתה עסוק בהישרדות פוליטית, אז נותרו לך מעט שעות לדאוג לרווחתו של הציבור. אתה גם מקשקש הרבה על פועלך, וזה גוזל עוד שעות, אז בכלל אנחנו בבעיה. 
 

יש לי סוגיה שאמורה לעניין אותך כרגולטור של הרווחה. המנגנון במשרדך מתעלל במריומה בן יוסף, מפעילת בתי השאנטי בתל אביב ובנגב. התפוסה בתל אביב מלאה, אך לאתר המקסים בנגב (500 דונם!!!), שנבנה בכספי תורמים עשירים, אגף חסות הנוער אינו מפנה ילדים, בגלל קרבות אישיים של פוליטיקאים סוג ז', שמשרדך מעסיק. 
 

מאחר שאינך שולט בפרטים, אדווח לך שהאגף שלח לבתי השאנטי 83 קטינים שמוגדרים פוגעים מינית, ומריומה סירבה לקבלם. רק דביל מושלם שולח למעון שבו שוהים ושוהות נפגעי עבירות מין קטינים וקטינות - עברייני מין, חלקם מורשעים. איך היא תוכל להגן על דיירי המעונות שלה? תסביר לי. 

מריומה, שעוסקת בתחום כ־30 שנה, עם הצלחות מתועדות של עשרות אלפי ילדים, שבגרו במעונותיה, מבזבזת את זמן הטיפול ב"נוער בורח, חסר קורת גג", במאבקי בירוקרטיה במשרדך. יתרה מזאת, הפקידות הבכירה במשרדך התרגלה למציאות שלפיה מריומה מקוששת תרומות - ומפלה אותה לרעה בתקצוב המעונות שלה. מי סובל, אדוני? אותם קטינים שמסתובבים ברחובות, חסרי קורת גג. 
 

אדוני השר, ביקשתי כמה פעמים להיפגש איתך, אחרי שביקרת בשאנטי במדבר. הצוות במשרדך מספר לי סיפורים שאתה עסוק. הרי אני יכול לטלפן אליך לסלולרי, אבל אז תאמר לי שאתה עסוק ושאפנה למשרד. והאמת שאתה ומשרדך די נמאסתם עלי. אז החלטתי לפנות לח"כ אורלי לוי־אבקסיס, כדי שתציע הצעת חוק שאוסרת שהייה של עברייני מין עם נפגעי ונפגעות עבירות מין בכפיפה אחת. למה פניתי אליה? כי אתה עסוק בכסף האישי שלך, אז אין לך זמן. 

נ.ב. אלה, לידיעתך: לפי החוק ותקנות אגף חסות הנוער, המדינה חייבת לממן כל קטין ב־13,500 שקל בחודש פלוס 800 שקל, אם המעון ממוקם במבנה שכור. בתי השאנטי מתוקצבים רק ב־1,680 שקל בחודש לקטין. למה? ככה החליטו באגף. בתי השאנטי מוכרים בחסות הנוער מאז 2001. מעולם לא העביר משרד הרווחה השתתפות בשכ"ד (800 שקל כאמור) לעמותה שמנהלת את הבתים. אז אל תשאלי אותי למה אני כועס ועצבני. הבעיה שלי שלא מבינים אותי היטב אם איני מגיע למשרדי הממשלה עם בקבוק טינר, מתיז קצת על הרצפה ושולף את הזיפו. אז הם מקשיבים לי מהפיחדון. את מבינה מדוע אני עייף ונרדם?
 

# # #
 

אל: דיירי אגם הדרעק
 

שלום לכם, בטלנים ושרלטנים. שמחתי שהעברתם את החוק המטופש לרווחת הקשישים, של אי עמידה בתור. אני כותב לכם, קולקציית אפסים, בשם אמא שלי שהיא בת 84, יקירת גבעתיים, פעילה לרווחת ציבור תושבי העיר, משך כל חייה הבוגרים. 
 

התור לא מעניין אותה ואת שאר הקשישים, אם הוא ארוך הם מתיישבים. לאחרונה, אחרי שביטוח לאומי גילה באיחור של ארבע שנים שהגיעה לגבורות, עלתה קצבת השארים שלה ל־2,150 שקל בחודש, כי אבי ז"ל היה אידיוט מדופלם, ששילם מסים וטען "כסף ציבורי הוא המזבח", כדי שאתם תחלקו אותו כראות עיניכם. ימבה כסף, הא? לעומת השכר שלכם, שאתם משפרים אותו ב־4% בשנה, רק כי בא לכם. 
 

אמא מקבלת קצבה גבוהה יחסית, רוב הקשישים מקבלים כ־600 שקל פחות. לשליש מניצולי השואה אין כסף לחיות. אבל המדינה מחזיקה בקופה 4.3 מיליארד שקל, שעושים ריבית נאה כפי שאתם אוהבים. אז יאללה, חבורת מאוסים, די לשרלטנות, עם חוקים בזויים!!! תדאגו לרווחתם, ואל תסתלבטו עליהם!!! תעלו את קצבאות הזקנה והשארים ב־1,000 שקל לפחות!!! ותפסיקו לדאוג רק לעצמכם, כי אתם בושה למושג דמוקרטיה. פוי, איכס. 
 

נ.ב. אלה, זה רק מקבץ קטנטן ממה שמרגיז אותי. אני מניח שאת שמחה שפציינט כמוני הגיע לקליניקה. בטח הערכת אותי ב־150 טיפולים, והתחלת לחלום בגדול על טיול לקאריביים. אני מבין אותך ואת כל גונבי הדעת ואוכלי הראשים. אגב, ממליץ לך לצאת לטיול בחורף, יותר נעים שם בקאריביים. הקפרינייה, המוחיטו והקובה־ליברה של המינגווי, עלי. אם מעניין אותך, ג'וינט עולה שם 2 דולר. תקני ישר עשרה, אל תחסכי. הרי כיפוש משלמת בזמן. 

תבלי, יקירתי, כי לי כבר אסור.