קשה לקיביצרים (אדם הצופה מהצד במשחק תחרותי) כלכליים כמוני למדוד את השפעת ההצבעה בבריטניה. פרשנים חרדים מהשפעת ההצבעה על תהליכי בדלנות ולאומנות בבריטניה וארצות אירופה נוספות, וזה בסדר להזהיר ולהיות מודאג, אבל המספרים בבריטניה אומרים שמחר יהיה טוב יותר. מחר במובן עתיד. ניתוח גילי המצביעים במשאל העם הוכיח שהתוצאה מלמדת על פער עמדות בין הדור הצעיר והדור המבוגר, וכי רובו של הדור הצעיר בבריטניה הוא פחות גזעני מדור ההורים (חוץ מהחוליגנים), פתוח יותר (חוץ מהבורים), וליברלי יותר (חוץ מהשמרנים). אלה הם מחזורי הבחירות העתידיים, כלומר העתיד הקרוב שייך לגלובליסטים.
מסקר שערך מכון הסקרים "יוגוב" ביום ההצבעה עצמו עולה פער עצום בין העדפותיהם של הצעירים והמבוגרים במשאל. בעוד 72% מבין הצעירים בני 24־18 התכוונו להצביע בעד הישארות ורק 19% התכוונו להצביע נגדה, בקרב בני 65 ומעלה רק 34% דיווחו כי יצביעו בעד הישארות ואילו 59% הבהירו שיצביעו בעד פרישה.
גם בקרב גילאי הביניים הראה הסקר שהתמיכה בפרישה מהאיחוד האירופי פחותה ככל שהמצביע צעיר יותר: בקרב בני 49־25 אמרו 48% כי יצביעו בעד הישארות, ואילו 40% אמרו שיצביעו נגד. בקרב בני 64־50 אמרו רק 38% שהם תומכים בהישארות ו־51% אמרו שהם תומכים בפרישה.
מנתוני ההצבעה עולים גם הבדלים גדולים בין ערים גדולות, הנחשבות למוקדי השכלה, ובין אזורי הפריפריה. בסקוטלנד, בלונדון ובערי ענק כמו ליברפול ומנצ'סטר הצביעו רוב התושבים בעד הישארות באיחוד האירופי, ואילו באזורי פריפריה נרחבים באנגליה ובוויילס הצביעו הרוב בעד פרישה. לונדון הגלובלית הצביעה בעד הישארות באיחוד האירופי, אף שמי שהיה עד לפני שבועות אחדים ראש העיר שלה, בוריס ג'ונסון, תמך בפרישה. כשהסתבר לו, כמו לכל דמגוג בפרוטה שנישא על גל רגעי, שהתוצאות עלולות לפגוע בעיקר בבריטניה, החל חוזר בו. כשיצא מביתו בלונדון, ספג קריאות בוז, אמר כי בריטניה לא תפנה עורף לאירופה והבהיר ש"בריטניה תמשיך להיות חלק מכוח אירופי גדול", ו"חשוב להדגיש שאין מקום להשתהות, וכפי שאמר ראש הממשלה, דבר לא ישתנה בטווח הקצר". ג'ונסון, בדומה לקמרון, סבור שאין להפעיל את סעיף 50 ליציאה מיידית מהאיחוד.
מול מגמת הגלובליזציה הרב־גזעית מולטי־תרבותית שמרים דור הסמארטפונים בכרכים הגדולים של העולם, מתרומם גל נגדי של בדלנות לאומנית שנגועה בגזענות ובאופקים צרים. מדינת לונדון, מדינת תל אביב, מדינת ניו יורק ושאר כרכים קוסמופוליטיים הם מובילי המהלך הגלובלי שבסופו של דבר ינצח. הרי כולם רוצים להיות תל אביבים או ניו יורקים, בבייג'ינג או בלונדון. או לפחות לעלות לרגל למקומות ששם חי ותוסס העולם כולו על צבעיו וגזעיו, אמונותיו ודעותיו. קצת סבלנות, בתוך כמה עשרות שנים זה יהיה עולם אחר.