אחד ממטבעות הלשון השגורים והשחוקים גורס "ירושלים קדושה לשלוש הדתות". גם אם נקבל את ההגדרה הזו - איננו יכולים שלא לזכור כי קדושתה לנצרות ולאסלאם נובעת ונגזרת מקדושתה ליהודים.
לכאורה יש בירושלים רק דבר אחד קדוש יותר מהקדושה המשולשת הזו: קדושת הסטטוס קוו הדתי בעיר הקדושה.
על קיר החזית ב"כנסיית הקבר" בעיר העתיקה נשען סולם. כבר יותר מ־150 שנה הוא שם. ואין להזיז אותו כי יש סכסוך בין שתי כתות נוצריות. וכיון שאין להפר את ה"סטטוס קוו", הסולם ניצב במקומו. מוסלמים מחזיקים במפתחות הכנסייה. פותחים בבוקר וסוגרים בערב את שעריה כבר מאות שנים. למה? כדי לבטא את שלטון המוסלמים ומתוך קידושו של ה"סטטוס קוו". יהודים אינם יכולים להתפלל בהר הבית. והם רשאים להיכנס להר רק דרך שער אחד. למה? כי כך קבע משה דיין מיד לאחר מלחמת ששת הימים ומאז זה חלק מה"סטטוס קוו". וזה קדוש.
האומנם?
מדינת ישראל נוטה להישען על הסטטוס קוו בייחוד כשהיא מנסה להתחמק מהחלטה. כך בהרבה מאוד נושאי דת ומדינה של יהודים בינם לבין עצמם ומול המדינה. כך מקפידה ישראל לשמר את יחסי הנוצרים־מוסלמים, ויחסי הגומלין בין הכתות הנוצריות השונות בירושלים. רק הסטטוס קוו בין יהודים ומוסלמים אינו יציב כלל. מי שחושב שהסטטוס קוו מימי משה דיין נשמר - אינו יודע דבר וחצי דבר על הר הבית.
***
סטטוס קוו בלטינית פירושו בעברית "המצב הקיים". בהר הבית ובעברית מדוברת פירושו "מה שהערבים רוצים". ואם אין "מצב קיים" שהם יכולים להישען עליו בתביעתם - הם ממציאים אחד כזה ומצרפים איום שאם לא תיענה תביעתם המחוצפת - הם ישתוללו. יתפרעו. ישליכו אבנים אל רחבת הכותל. יירו חזיזים בכוונון ישיר על ההר. יתבצרו במסגדים. המשטרה תפרוץ. יהיו רימוני גז והלם. יהיו פצועים ועצורים, תמונות יציפו את כל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות. ישראל תינזק תדמיתית. ולפיכך עדיף לה שתיכנע מראש. ואז ייקבע "סטטוס קוו" חדש. שיחזיק מעמד בדיוק כמה זמן שיתחשק לערבים. וכשיעלה הרצון מלפניהם יעלו דרישה חדשה, איומים חדשים וחוזר חלילה.
השבוע שמענו על תביעה ערבית חדשה בהר הבית: יהודים לא יורשו להיכנס להר בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן "כי זה הסטטוס קוו". שקר וכזב. "סטטוס קוו חדש" נקבע בהר הבית בסוף 2015 במגעים בין נתניהו לעבדאללה מלך ירדן. שימו לב לסתירה הפנימית. אם זה "מצב קיים" אין צורך לנסח אותו מחדש מדי חודשים אחדים. לא "סטטוס קוו" ניסח נתניהו עם עבדאללה, אלא עוד כתב כניעה של ישראל לתביעות הערביות שהופכות מחוצפות יותר ויותר. שום הלכה דתית לא עומדת כמובן מאחוריהן, אלא קיבוע הולך ומעצים של מקומו של הר הבית במרכז תודעה לאומנית ערבית, שאינה זוכה לתגובה הולמת מצדנו. וכל "סטטוס קוו" חדש כזה מצר את צעדי היהודים ומשפר את זכויות הערבים.
משטרת ישראל דווקא לא נבהלה השבוע. כשהחלו הערבים להתפרע ולאיים, אמרה המשטרה כי היא יכולה לשלוט במצב בהר ולהמשיך לאפשר ביקורי יהודים בו. השב"כ מצדו דווקא המליץ לסגור את ההר ליהודים. נתניהו נכנע וקיבל את התכתיב הערבי. ההר נסגר ליהודים עד סוף הרמדאן. כי מי שנכנע לתביעות טרור סחטניות בפרשת גלעד שליט, ושב ונכנע השבוע סופית לתביעות הטורקיות בפרשת המרמרה, והסכים לפצות משפחות מחבלים רק כדי שטורקיה לא תגיש נגד מפקדי צה"ל תביעות בבית הדין בהאג - הוא נכנע סדרתי. ואין לו במה להיאחז כדי להפסיק את מסע הוויתורים והכניעה.
אני בטוח שלאחר מאמץ אינטלקטואלי קצר יצליח נתניהו (או אחד ממלחכי הפנכה שלו) להסביר איך סגירת ההר בפני יהודים תשפר באופן דרמטי את מצבה הכלכלי של ישראל ותפתח בפנינו שווקים לייצוא גז. יש הרבה יתרונות בהימנעות מעימות עם סחטנים ערבים. גז כבר אמרנו?
***
הילדים הערבים במזרח ירושלים אינם לומדים על פי תוכנית הלימודים של מדינת ישראל אלא על פי זו הירדנית־פלסטינית. למה? כי זה הסטטוס קוו. כך יכול נתניהו להתלונן על ההסתה והחינוך לשנאה בתחומי הרשות, אבל בירושלים הריבונית, באחריותם ובסמכותם של נתניהו ושר החינוך שלו נפתלי בנט, נמשכים לימודי השנאה מכיתה א' ועד כיתה י"ב. במימון שלנו.
כך יישאלו ילדי כיתה ו' בשיעור חשבון: אם שהיד הורג עשרה יהודים באוטובוס, כמה יהודים יצליחו שלושה שהידים להרוג ברכבת? כך ילמדו בכיתה ד' כי עיר הנמל החשובה ביותר של פלסטין היא חיפה. כך ילמדו כי אין שום קשר בין העם היהודי והיהדות להר הבית. כל זה נמשך בגלל "סטטוס קוו".
נתניהו אינו מכבד כמובן את הסטטוס קוו לגבי הבנייה במזרח ירושלים. קודמיו בנו רבבות יחידות דיור בשכונות היהודיות והוא הקפיא את הבנייה. הוא גם אינו מכבד את הסטטוס קוו הדתי בהר ציון, ויהודים נדרשים לפנות את מקום התפילה שלהם בקבר דוד כשבאים הנוצרים לערוך מיסות. מאז קום המדינה לא היה כדבר הזה. זה ההפך הגמור מ"סטטוס קוו". למה? כי נתניהו החליט שכדאי לו לרצות את הוותיקן או גורם נוצרי אחר.
מי שחושב שכניעה לתביעות הערבים תביא שקט להר הבית כנראה לא מכיר ערבים, לפחות לא את אלו המשתלטים על הר הבית. או שלא היה בארץ במאה השנים האחרונות. מי שנכנע לטרור - הטרור מציב בפניו מיד תביעות חדשות. מי שבורח מפני הטרור - הטרור רודף אחריו. מי שנכנע בפני הערבים בהר הבית - יהיה מוכן לחלוקת ירושלים ולנסיגה מיהודה ושומרון. ככה זה כשאין עמוד שדרה. ככה זה כשאתה שבשבת ולא מצפן. כשאין לקברניט יעד לאומי שאליו הוא מנווט.
ולכן כדאי לשוב ולהזדקק ללטינית: לא "סטטוס קוו" אלא "קוו ואדיס?". לא "המצב הקיים", אלא "לאן פניך מועדות?".