מצופה מבית המשפט שיהיה רגיש ויצירתי, שירחיב את הפרשנות בחוק ושיתחשב בעניין הציבורי ובתחושת חוסר הצדק שלו. אמון הציבור צריך לשמש סוג של מגדלור גם לעליון
עו"ד יחיאל גוטמןרומן זדורוב (צילום: גיל יוחנן, פול)
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור דחתה אתמול את בקשתו של רומן זדורוב לדיון נוסף בעניינו. זו סמכותה על פי דין. אולם לדעתי היא שגתה והייתה צריכה לאפשר לקיים דיון נוסף, גם אם לדעתה אין סיכוי שהתוצאה תשתנה. בית המשפט העליון הוא ההורה והמיילד של הביטוי המשומש והממורט אמון הציבור. בית המשפט מטיף לנו השכם והערב כי הלגיטימיות של מוסדות הציבור במשטר דמוקרטי מבוססת בעיקר על אמון הציבור. כאילו שלמישהו יש אפליקציה למדוד אותו אמון.
אם כך, גם המערכת המשפטית תלויה באמון ציבור. למחאה החברתית של 2011 יש השפעה עצומה על החברה הישראלית והיא שינתה תפיסות וערכים. היא גרמה לציבור לנכס לעצמו את הגז של יצחק תשובה, את המשכורות של הבנקאים ואת הפוספטים של עידן עופר. עכשיו הציבור רוצה לנכס לעצמו את ערכי הצדק והשוויון.
שכתה, השופטת מרים נאור. צילום: פלאש 90
משפט זדורוב הוא הראשון, לדעתי, שבו חלקים לא מבוטלים בציבור חשים שלא נעשה בו צדק. מדובר בתחושות ובאמונות, לא בממצאים משפטיים שמעניינים בדרך כלל את בית המשפט ופחות את הציבור.
הנשיאה נאור ערה לתחושות הציבור ובין השאר כתבה בהחלטתה: “בית המשפט לא יורה על קיום דיון נוסף במקום שבו אין הצדקה משפטית לעשות כן, יהיה העניין הציבורי רב ככל שיהיה”.
נכון, על פי המבחנים בחוק היבש, משפט זדורוב אינו מצדיק דיון נוסף. אך מצופה מבית המשפט שיהיה רגיש ויצירתי, שירחיב את הפרשנות בחוק ושיתחשב בעניין הציבורי ובתחושת חוסר הצדק שלו, גם אם התוצאה לא תשתנה. שכן אמון הציבור צריך לשמש סוג של מגדלור גם לבית המשפט העליון. כנאמר, צדקה מתחילה מבית.
