ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למצב כה חמור של חוסר אמון וחשדנות כלפיו מצד ציבור די רחב, עד שגם כשהוא עושה מעשים ומהלכים מתקבלים על הדעת ואפילו רצויים, הוא נחשד בכוונות לא טהורות. ביקורו בימים אלה בארבע מדינות באפריקה הינו חשוב לאינטרס הישראלי.
הטקס שערך בנמל התעופה של אנטבה, שבו נפל אחיו יוני לפני 40 שנה במהלך המבצע לשחרור בני הערובה הישראלים והיהודים שנחטפו לשם, הגיוני ואפילו מתבקש. נתניהו אף נהג כראוי והזכיר בדבריו בטקס גם את כל האזרחים החטופים שנהרגו באנטבה, לא רק את אחיו, את מקבלי ההחלטה הקשה לצאת למבצע המסובך הזה הרחק מהבית ואת מפקדי הכוחות. ובכל זאת הוא סופג ביקורת ונחשד בכך שכל הביקור והפגישות עם ראשי המדינות באפריקה לא באו לעולם אלא כדי שיוכל לערוך אזכרה לאחיו באנטבה. וכמובן, אין שוכחים להזכיר גם את העלות הגבוהה של הנסיעה הזאת - 28 מיליון שקל לפי המבקרים, 12.5 מיליון שקל “בלבד” לדברי לשכת ראש הממשלה.
נתניהו קנה את החשדנות הזאת ביושר. הוא איש מוכשר, אינטליגנטי ומשכיל, המצטייר עקב מעשיו והליכותיו כמי שבראש שיקוליו עומדים תמיד הרווח הפוליטי והדימוי האישי וכמי שמשעבד את התנהגותו ואת כל מהלכיו לצורך אלה, לפעמים עד כדי גיחוך. יש בהצטיירות זו מידה רבה של אמת. בהתנהלותו של ראש הממשלה, אפילו בשפת גופו - ראו למשל את לחיצת הידיים שלו - קיים מרכיב חזק של מלאכותיות ותיאטרליות, המעורר באופן טבעי בציבור רחב, ובו גם אנשי ליכוד, חוסר אמון ורתיעה. זה לא היה בצורה קיצונית כזו באף ראש ממשלה לפניו, ולכל אחד מהם היה אגו. לחסידיו האדוקים זה אינו מפריע, אולי להפך, אבל בסופו של דבר זה יתבטא גם בקלפי.
גם פולחן המראה החיצוני מצטרף לכך. לאחרונה פורסמו הוצאות בית ראש הממשלה לצורך תספורת וצביעת שיער ואיפור יומיומי. ואני חשבתי לעצמי, כיצד היה מגיב למשל ראש הממשלה יצחק שמיר למי שהיה מנסה לאפר אותו או לעצב את שערו על בסיס יומיומי.
ונזכרתי גם בסיפור מלפני שנים, בהיותי הכתב הפוליטי של “מעריב”. ישבתי אז במזנון הכנסת עם ח”כ ד”ר יוחנן בדר, איש שנון וחריף שהיה בדרך כלל מספר שתיים ברשימת תנועת החירות לכנסת והדובר הכלכלי הראשי של הימין (בן־גוריון שנמנע מלהזכיר בנאומיו את שמו של מנחם בגין, היה מכנה אותו “האיש היושב ליד ד”ר בדר”). באמצע שיחתנו ניגש לשולחן חבר כנסת שהיה צבוע שיער בעליל והחליף כמה משפטים עם בדר. כשהלך, אמר לי בדר בן ה־75 באירוניה: “ראית איזה בחור צעיר וכבר חבר כנסת?” (האיש היה בשנות ה־60 לחייו). צחקתי ושאלתי אותו: דוקטור, מדוע בעצם אתה אינך צובע את השיער? “בגלל שאני לא רוצה להיות צבוע”, השיב לי במבטאו הפולני.
נחזור לאפריקה. נתניהו העייף מרוב טיסות
התנמנם למרבה הבושה בטקס באנטבה. רעייתו שרה נאלצה לתקוע לו אצבע בצדו כדי שיתעורר ויזדקף. עכשיו אנו יודעים לפחות מדוע היא חייבת לטוס איתו לכל נסיעה לחו”ל, גם אם מדובר בנסיעת עבודה מובהקת קצרת ימים.