1
מאז ומתמיד היה הטרור נושא כאוב שממשלות נטו להדחיק לו רק יכלו. הטרור פוגע בתדמית, במנהיג, באגו של כוחות הביטחון, בכלכלה ובמשקיעים, בתיירות, במטבע ועוד. הרשתות החברתיות והשידור החי מקשים על ההסתרה, בטח כשבחזית הטרור ניצב דאע"ש, ארגון טרור עם יכולת תקשורתית מפלצתית.
החודש האחרון ראוי לתואר "חודש הטרור הבינלאומי". הטרור השתולל, חצה גבולות ויבשות וכבש כותרות וקורבנות. זה התחיל בפיגוע במועדון באורלנדו עם עשרות קורבנות ונמשך במגה־פיגוע בנמל התעופה באיסטנבול. הפיגועים הללו זכו לכותרות ענק ברחבי העולם, פיגועים אחרים קצת פחות.
בעיר דאקה שבבנגלדש נכנסו פעילי טרור למסעדה והפתיעו 15 איש, רובם אנשי עסקים מאיטליה ומיפן. הטרוריסטים לא רצו דבר ולא ניהלו מו"מ על כלום. הם רק רצו להרוג, להטביע חותם. הם ערפו את ראשיהם של אנשי העסקים, תוך שהם מעלים סטטוסים וסרטונים בשידור חי. הטרוריסטים היו מוכרים לשירותי הביטחון המקומיים כמסונפים לדאע"ש, אך אלו, כמו בטורקיה ובמקומות אחרים, נתנו להם לחיות בחצר האחורית, נתנו להם מרחב פעולה עד שבגרו, השכילו ופעלו.
עיר הנמל סיראט שלחופי לוב נמצאת במרחק 350 ק"מ בלבד מאיטליה, והשתלטות דאע"ש על חלקים ממנה מטרידה מאוד את האירופים, את נאט"ו ואת ארה"ב. מערכת הביטחון הלובית מנסה להיאבק בדאע"ש בתמיכת נאט"ו, לנוכח ההבנה כי הארגון כבר מתדפק על גבולות אירופה.
והיו גם הפיגועים הקשים והכואבים אצלנו השבוע של הלל יפה אריאל ז"ל ושל הרב מיכאל מרק ז"ל, וקודם בשרונה ובנתניה. היו כמה פיגועים נוספים בעולם (גם במעברי גבול הירדן, בערב הסעודית ועד לציון קברו של מוחמד בבגדד), שהופך להיות "תיאטרון של טרור", המביא אל הבמות את מה שהן הכי אוהבות: מתח ודרמה. והכל בשידור חי ובשילוב מעורר פלצות בין סכין ארוכה בת אלפי שנים למקלדת וטכנולוגיה בת שנתיים.
הטרור חוצה גבולות, יבשות, שפות ותרבויות, והמאפיין העיקרי שלו הוא אידיאולוגיה דתית מפלצתית בשילוב תקשורת מתקדמת. המאפיין העיקרי של המחנה המתגונן: ניסיון ההדחקה. חלק מהעולם החופשי עדיין מנהל אסטרטגיה של "פלירטוטים", חלק מחביא את המציאות מתחת לשטיח וחלק החלו להבין ולהיאבק. ומי שעדיין לא חושב שמדובר במלחמת עולם שלישית מתקדמת של אסלאם, טרור ומקלדות - שיקום.
2
חלק מהגולשים בפייסבוק ביקרו אותי השבוע על ברכת הדרך וההצלחה ששיגרתי ליאיר שמיר וליצחק אהרונוביץ שמונו על ידי שר הביטחון ליו"רים של התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית. הטענה הייתה שהשניים היו שרים במפלגתו של אביגדור ליברמן. אני טוען שמאז ומעולם מינו שרי ביטחון ושרים בכלל אנשים ממפלגותיהם או מתומכיהם לתפקידי יו"ר ודירקטורים. לא תמיד זה היה רע בהכרח. ומי בדיוק מינה את אורי אור ליו"ר התעשייה האווירית? ומי מינה את השר לשעבר אפרים סנה לתפקיד?
חלק מהגולשים בפייסבוק ביקרו אותי השבוע על ברכת הדרך וההצלחה ששיגרתי ליאיר שמיר וליצחק אהרונוביץ שמונו על ידי שר הביטחון ליו"רים של התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית. הטענה הייתה שהשניים היו שרים במפלגתו של אביגדור ליברמן. אני טוען שמאז ומעולם מינו שרי ביטחון ושרים בכלל אנשים ממפלגותיהם או מתומכיהם לתפקידי יו"ר ודירקטורים. לא תמיד זה היה רע בהכרח. ומי בדיוק מינה את אורי אור ליו"ר התעשייה האווירית? ומי מינה את השר לשעבר אפרים סנה לתפקיד?
שמיר, טייס קרב ומהנדס, היה יו"ר מצוין בתעשייה האווירית עד שכהונתו הופסקה על ידי אהוד ברק. מינויו מחדש ראוי מאוד וכך גם מינויו של אהרונוביץ. שניהם אנשים ישרים מאוד, מקצועיים, לא מעגלים פינות, ומעולם לא דבק בהם צל צלו של חשד. אני בטוח שלשניהם תהיה תרומה רבה לחברות הענק החשובות כל כך לביטחון המדינה, ליתרון האיכותי של צה"ל ולפרנסתן של עשרות אלפי משפחות.
שר הביטחון יצטרך לא רק למנות אלא גם לתת רוח גבית, הן במינוי דירקטורים מקצועיים וראויים והן בסיוע בהשגת עבודות בעולם וזכייה במכרזים בינלאומיים. ללא סיוע ממשלתי לא יצליחו התעשיות הביטחוניות לעמוד בתחרות.
3
רס"ן א' היה בפיקודי ביחידת דובר צה"ל ואחר כך עבר לתפקיד מרכזי בתחום התכנון האסטרטגי במטכ"ל. כשהשתחרר הקים משפחה והחליט בגיל מבוגר יחסית להגשים חלום וללמוד רפואה. הוא הצטרף לתוכנית אטרקטיבית עם כוונות טובות שמציעים המדינה והאקדמיה, שאיכשהו גרמה ליצר התחרות לאבד שליטה. בזכות החתירה להצלחה ובחסותה, היא מצמיחה כאן רופאים ש"לא עוצרים באדום" כדי להיכנס בשערי הרפואה.
רס"ן א' היה בפיקודי ביחידת דובר צה"ל ואחר כך עבר לתפקיד מרכזי בתחום התכנון האסטרטגי במטכ"ל. כשהשתחרר הקים משפחה והחליט בגיל מבוגר יחסית להגשים חלום וללמוד רפואה. הוא הצטרף לתוכנית אטרקטיבית עם כוונות טובות שמציעים המדינה והאקדמיה, שאיכשהו גרמה ליצר התחרות לאבד שליטה. בזכות החתירה להצלחה ובחסותה, היא מצמיחה כאן רופאים ש"לא עוצרים באדום" כדי להיכנס בשערי הרפואה.
א' מוטרד מאוד מהרמה האתית של החותרים לרפואה, וזה מה שכתב לי השבוע תחת הכותרת "על מבחנים ועל רופאים": "לפני מספר שנים בתי הספר לרפואה בתל אביב ובצפת פתחו את שעריהם בפני בעלי תואר ראשון, מכל מקצוע, החפצים ללמוד רפואה. הרעיון היה הצמחת רופאים בשלים, בעלי ניסיון חיים ופרספקטיבה רחבה, ממגוון דיסציפלינות ותחומי עיסוק. כדי להתקבל לתוכנית היה על המועמדים לעמוד בשלושה מבחנים, שהעיקרי שבהם הוא מבחן בינלאומי, ארוך ומורכב בשם GRE, הנערך ברחבי העולם זה עשרות שנים ועוסק בביוכימיה, ביולוגיה וכדומה.
"בתוך שנים ספורות הביקוש לתוכנית גדל, ואיתו גדל גם הפיתוי בקרב סטודנטים להשיג יתרון במבחן ה־GRE על פני מועמדים אחרים, בכל מחיר. לאחרונה נמצאה פרצה. התברר כי בעוד שבישראל המבחן נערך בימי שני, בחלק מהעולם הוא נערך בשבת. ואומנם, באפריל החולף התברר כי מועמדים ישראלים טסו להיבחן בקפריסין בשבת, והדליפו באמצעות פייסבוק את תוכן השאלות לחבריהם שנבחנו בארץ יומיים לאחר מכן. הוחלט לערוך מבחן חדש למועמדים הישראלים בחודש יוני. המבחן הכיל שאלות רבות שכבר הופיעו במבחנים קודמים, ואשר פורסמו ברשתות החברתיות כחומר עזר.
"סטודנטים שלא היו מרוצים מהציונים שקיבלו לחצו, איימו, ודרשו לבטל גם את המבחן השני, באמתלה שתוכנו הופיע באינטרנט כחומר לתרגול והיה ידוע לחלק מהנבחנים. זוהי טענה בעייתית, שכן בניגוד להדלפה, הפעם איש לא יכול היה לנחש שדווקא שאלות אלו יופיעו במבחן המיוחד, וכמו כן השאלות היו זמינות לכולם. כך או כך, קבוצת הלחץ הצליחה, הציונים בוטלו בפעם השנייה, ואין ספור שעות לימוד ומאמץ של סטודנטים ישרים וחרוצים שוב ירדו לטמיון.
"הלב כואב על אותם סטודנטים. אלא שהפרשה מעוררת שאלות מטרידות על דמות הרופאים שאנו עתידים לפגוש בשנים הקרובות: לצד אנשים ראויים שעסוקים בלמידה, קיימת קבוצה בעלת יצר תחרותיות חסר רסן, שתנקוט כל דרך, כשרה ולא כשרה, כדי להיכנס בשערי הפקולטה. קבוצת אנשים שלערכים כמו טוהר הבחינות אין משקל בעיניהם. בעוד מספר שנים הם יישבעו את שבועת הרופא, יתחייבו לעמוד בכללי האתיקה המקצועית ויטפלו בכם ובי. האם כרופאים הם יזנחו את השיטות שבהן פילסו לעצמם דרך אל הפקולטה? האם מערכת הבריאות יכולה לזהות ולמנוע מאנשים שכאלו להסתנן אל בין שורותיה? ניצב כאן תמרור אזהרה שבתי הספר לרפואה ומשרד הבריאות חייבים לתת עליו את הדעת, אחרת נשלם כולנו את המחיר בתוך שנים ספורות".
4
בעידן שבו כינוס הקבינט הביטחוני הוא "אקמול ציבורי" והעניין החשוב באמת הוא עצם כינוסו, בעידן שבו החלק החשוב בישיבות הממשלה הוא דברי ראש הממשלה לעיתונות בפתח הישיבה - יישום החלטות הממשלה הופך לדבר משני. כמו בגופים רבים אחרים, רוב גדול מאוד של ההחלטות לא מתקיימות. למעלה מ־70%! כשההחלטה נוגעת לכמה משרדי ממשלה אחוזי האי־ביצוע גדול יותר.
בעידן שבו כינוס הקבינט הביטחוני הוא "אקמול ציבורי" והעניין החשוב באמת הוא עצם כינוסו, בעידן שבו החלק החשוב בישיבות הממשלה הוא דברי ראש הממשלה לעיתונות בפתח הישיבה - יישום החלטות הממשלה הופך לדבר משני. כמו בגופים רבים אחרים, רוב גדול מאוד של ההחלטות לא מתקיימות. למעלה מ־70%! כשההחלטה נוגעת לכמה משרדי ממשלה אחוזי האי־ביצוע גדול יותר.
חריגים בעניין זה הצבא, המוסד והשב"כ. כאן כל אחד נכנס עם דעתו ויוצא עם דעת המפקד, יש מערכת מסודרת של בו"מ (בקרה ומעקב), ואפילו בלשכת דובר צה"ל ישנה קצינה בדרגת סגן שתפקידה לוודא שההחלטות והפקודות מיושמות. לכן, אני מברך (בשמכם..) את ראש הממשלה ואת מנכ"ל משרדו על ההחלטה להקים יחידה חדשה לפיקוח על יישום החלטות הממשלה. גם אם זה יקדם את הביצוע ב־20% - דיינו.
5
עצוב לי על נוחי דנקנר. לא משום שהתפרנסתי ממנו במשך שלושה חודשים בעבר כיועץ, אלא בגלל המעשה שמיוחס לו בניסיונו להציל את החברה שבראשה עמד. עצוב לי כי זיהיתי בן אדם עם תכונות מנהיגות שיודע להצביע באומץ על טעויות שעשה. עצוב לי גם עלינו כציבור, בתקשורת ובכלל, שיודעים להעלות בהתלהבות דמות לרמה אלוהית ולסגוד לה - ואחר כך לבצע בה מטווח.
עצוב לי על נוחי דנקנר. לא משום שהתפרנסתי ממנו במשך שלושה חודשים בעבר כיועץ, אלא בגלל המעשה שמיוחס לו בניסיונו להציל את החברה שבראשה עמד. עצוב לי כי זיהיתי בן אדם עם תכונות מנהיגות שיודע להצביע באומץ על טעויות שעשה. עצוב לי גם עלינו כציבור, בתקשורת ובכלל, שיודעים להעלות בהתלהבות דמות לרמה אלוהית ולסגוד לה - ואחר כך לבצע בה מטווח.
שבת שלום.