עוד לא התאוששנו מקריאות הבוז נגד שרת התרבות בפסטיבל הקולנוע בירושלים, וכבר נפל עלינו סולם האיוולת של גידי אורשר וסיפק עוד הנשמה מפה לפה לגוויית השד העדתי ששוב מועלית באוב. האיוולת של אורשר חברה להתנשאות והזדון נוסח גרבוז וקוטלר, שפערו לוע בשנה האחרונה. ככה, אנחנו לא מצליחים להסיר מסדר היום את הדמות המצומקת של שד שחלף עם הרוח לפני עשרות בשנים. לחגיגה הנקרופילית תורמת גם שרת התרבות מירי רגב ומתדלקת את הלהבות. חמור מכך, רגב מחבלת בשליחות החשובה באמת שמוטלת עליה – לשים קץ למונופול השמאל הקיצוני על התרבות הישראלית, מרוב עיסוק בקשקוש העדתיות.
לא ניתן להפחית מחשיבות המהפכה שצריך וניתן לבצע בתחום התרבות. אין מדובר בצנזורה או בסתימת פיות, אלא בשליטת המדינה באמצעים שהיא מקצה לתרבות, ברוח שתשקף בהגינות את תפיסת כלל הציבור. זה עשרות שנים שולט בתקציבים הללו מעגל סגור של כוהנים תרבותיים עליונים, שקובעים לנו הכל: מה יפה ומה לא, מה בעל ערך ומה "שנוי במחלוקת". והנה, הפלא ופלא, הכוהנים הגדולים ממקדים אותנו שוב ושוב בשולי היצירה האנטי־ישראלית והאנטי־ציונית, תוך היפוך היוצרות והיוצרים. על האקרנים והבמות אנחנו נחשפים בעיקר למגמה ההפוכה מרחשי הלב של מרבית הציבור. זה לא קורה מעצמו, אלא נעשה במכוון על ידי מנהלי קרנות, לקטורים, מבקרים ועורכים, שרובם ככולם נטועים עמוק במחוזות השמאל הקיצוני.
ובמקביל המנגנון הממשלתי תומך במוסדות שתומכים באויבים המרים ביותר של ישראל. למשל תיאטרון אל־מידאן בחיפה, שרק המחיש עד כמה נחוץ לטלטל את המוסכמות ששררו עד היום, כולל המוסכמות בערוגות היועץ המשפטי לממשלה. לא רק שלמדינה אסור לתקצב את התיאטרון הזה ודומיו, אלא שיש להעמיד לדין את מי שמעלה הצגות המגלות סימפתיה והבנה לטרור ולאויבינו.
אין ספק ששרת התרבות צודקת כשהיא מצביעה על החזירות והצביעות של מי שמתיימרים להיות אנשי תרבות ורומסים אותה ואת מה שיקר לשכמותה. בוודאי כאשר היא מדברת בכנס בינלאומי על ילדה שנרצחה מטרור במיטתה.
אבל מה לכל זה ולטענה הכוזבת על אפליית המזרחים או הדרת התרבות המזרחית? מה לזה ולמקסם השווא כאילו יקום תרבותי אדיר נשאר בארונות שהסבתות הביאו ממרוקו ותימן והושכח במכוון? האמת היא שהמזרחים אכן הופלו לרעה במדינת ישראל אי שם תחת שלטון מפא"י ההיסטורית, שחלף מן הארץ ולא נותר ממנו דבר. היום רק אינטרסנטים שמתאמצים לעשות שימוש פוליטי בדחליל העדתיות כדי להמציא אג'נדה יש מאין, כמו מפלגת ש"ס הצדיקית, עושים ברוח הרעה הזאת שימוש.
הדיון על תרומת יהדות המזרח לתרבות עם ישראל רלוונטי בהחלט והיה מקום לכונן ועדה שתייעץ לשר החינוך בנושא. אבל צריך להגיד ביושר, האוצר התרבותי האינסופי של תרבות המערב לא באמת ניתן להשוואה לתרבות המזרח הקרוב, בלי לזלזל באיש. שלא לדבר על המוזיקה המכונה ים תיכונית, שגם אם היא מהנה רבים, משקלה הסגולי קל מנוצה.
לכן הערבוב בין הדברים פוגע בראש ובראשונה בשרת התרבות עצמה ומחבל בטיעוניה. הגיע הזמן שתתמקד בעיקר ותניח להזיות האפלייה. המהפכה התרבותית עדיין ממתינה לה.