שלטון הפקידות: אל תקנו את הספין של דינה זילבר. הטור של קלמן ליבסקינד

הפרסום בשבוע שעבר שלפיו משרד המשפטים הפשיר העברת 54 מיליוני שקלים לעוטף עזה הוציא את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, גדולה. הסיפור שנמכר לתקשורת היה פשוט. יישובי העוטף נמצאים במצוקה, זילבר, שמבינה את המצוקה הזאת, מפשילה שרוולים ומעבירה את הכסף ששכב עד כה בהקפאה, ולנו לא נותר אלא להודות לה על ההתגייסות המרגשת.

הסיפור בפועל שונה לגמרי. בעצם לא שונה, הפוך. לפני כשנתיים, לאחר מבצע צוק איתן, החליטה הממשלה לסייע ליישובים הקרובים לרצועה בסכומים גדולים שחולקו לפי משרדי הממשלה השונים. הכסף החל לעבור, ואז הנפיקה המשנה ליועץ חוות דעת חריפה בעניינה של החטיבה להתיישבות – מי שהייתה אמורה לבצע חלק מהעבודות - והורתה לעצור את הזרמת הכספים לחטיבה. בשלב ההוא נותרו עדיין כמה עשרות מיליוני שקלים שטרם עברו, ושמרגע ההחלטה נותרו בני ערובה בידי משרד המשפטים. 

"סטירת לחי לתושבים שעדיין מפחדים מ'צבע אדום"

בספטמבר 2015 פנו ראשי המועצות בעוטף במכתב דחוף לראש הממשלה. "אנא הפעל את מלוא סמכותך על מנת למנוע את הפסקת העבודות החיוניות והדחופות לשיקומם של הקיבוצים והמושבים ב'עוטף עזה', הפסקה שהינה פועל יוצא מהנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר", כתבו אלון שוסטר, יאיר פרג'ון, תמיר עידאן וגדי ירקוני. “המשימות שהוטלו על החטיבה להתיישבות, ואשר מבוצעות ביעילות מופתית... נוגעות לשיקום הנזקים ביישובים, בשיפור הדרכים וכבישי הכניסה, במיגון ובטיפול במערכות החשמל, ובפעולות נוספות רבות שמשמעותן החזרת האמון וחיזוק החוסן היישובי והאזורי. הפסקת פעולות אלו כתוצאה ממאבקי כוח כאלו ואחרים... הנה סטירת לחי לתושבים, החווים עדיין את אירועי צוק איתן, את החשש מחידוש ה'צבע אדום' ומחדירות מהמנהרות, וזוכרים את החללים ואת הפצועים שבינינו". ראשי המועצות הזהירו מפני פגיעה קשה ב"חוסן הנפשי והקהילתי".

כמה ימים אחר כך, ולאחר שלשכת ראש הממשלה העבירה את המכתב לתגובתה של זילבר, השיבה האחרונה לראשי המועצות. זילבר הזכירה להם את חוות הדעת שלה בעניינה של החטיבה להתיישבות, חוות דעת שעמדה על הליקויים המשמעותיים הקיימים בקשר שבין הממשלה לחטיבה להתיישבות ושלעמדתה חייבו תיקון מיידי. זילבר גם ניסתה להפיל את התיק על שרי הממשלה בטענה שהם אחראים לעיכובים.

בין לבין, ומשראשי המועצות חשו זקוקים לכסף כדי לקדם את יישוביהם, נערכו סדרה של פגישות בין הנוגעים בדבר. המשנה ליועץ נתנה להבין בפגישות הללו שלא תשחרר את הכסף לחטיבה להתיישבות, מי שהייתה אמורה לבצע את העבודות בגזרת העוטף, ושתחת זאת היא מעדיפה שהכסף יועבר לרשויות המקומיות ולרשות החירום הלאומית (רח"ל) כדי שיבצעו את העבודה בעצמן. אלא שבשטח, אף אחד מאלה שזילבר רצתה להטיל עליהם את העבודה לא רצו לקבל אותה. ראשי המועצות בעוטף הסבירו לה שהחטיבה להתיישבות מבצעת את העבודות מהר יותר וזול יותר מהם.

רשות החירום הלאומית לא מתאימה למשימה

בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית, כתב לפני חודשיים כי דחיפות העבודות מחייבת לשחרר כבר את הכסף וכי הוא לא האיש שיכול לבצע פרויקטים מהסוג הזה. "מימוש תקציב שהועמד על ידי המדינה לביצוע עבודות שיקום 'עוטף עזה' בעקבות מבצע צוק איתן חיוני ודחוף. הפעילות נמשכת זמן רב מדי. פעילות החטיבה להתיישבות הינה מהטובות והיעילות שבתחום הפעילות הנרחבת בעוטף עזה. מבקש להבהיר שרח"ל איננה מערכת שמיועדת לפעול מול קבלנים שונים, לא במקום החטיבה להתיישבות או במקום כל גורם אחר".

לפני שבוע, אחרי לחץ מהשטח, הואילה זילבר סוף-סוף לשחרר את הכסף ולאפשר לעבודות לצאת לדרך. ומי שמאמין לספין שזילבר ניסתה לייצר, שלפיו גורמים אחרים אשמים בסחבת, מוזמן לערוך בדיקה פשוטה ולשאול מה השתנה מהיום הראשון שבו הקפיאה זילבר את התקציבים ועד לשבוע שעבר שבו שחררה אותם. כלום. כלום חוץ מהלחץ של תושבי העוטף, שמשוועים לתקציבי פיתוח, ושל מושב נתיב העשרה שפרויקט התקנת הגנרטורים שלו מחכה בסבלנות, כאילו שום דבר לא בוער. לסיכומו של דבר, האזרחים הולכים לקלפי, הממשלה נבחרת ואת המדינה תוקעים פקידים.