פחד וחוסר ודאות היו מנת חלקם של תושבי טורקיה בשנה האחרונה. מאז קרסה הפסקת האש עם המחתרת הכורדית (PKK) בסוף יולי אשתקד, נראה שהטרור אינו מרחם על המדינה, כאשר גם דאע"ש מכה באמצעות פיגועי תופת בערים המרכזיות, האחרון שבהם בנמל התעופה באיסטנבול בסוף החודש שעבר. עם יותר מ־600 קורבנות ב־12 החודשים האחרונים, קל להבין את תחושת חוסר הביטחון הגוברת.
אבל בעוד הטרור כבר לא מפתיע כמעט אף אחד, אירועי יום שישי שעבר היו ללא ספק הפתעה עצומה בטורקיה ומחוצה לה. החל בהתקפות הפתאומיות של מטוסי קרב נגד בניין הפרלמנט וארמון הנשיאות והטנקים על גשרי הבוספורוס, וכלה בהופעה הדרמטית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן באמצעות פייס־טיים והרבבות שמילאו את הרחובות וריסקו את ניסיון ההפיכה - אלה היו 12 שעות מסחררות, שבעצם עדיין לא הסתיימו. המשכן הוא מסע הטיהור שמבצע השלטון בשורות הצבא, המינהל הציבורי ומערכת החינוך.
קארל (Karel) ולנסי, הכתבת הפוליטית של העיתון היהודי "שלום", הייתה בחתונה של חברה ביום שישי כאשר הגיעו אליה הדיווחים על ניסיון ההפיכה. היא עזבה את האירוע והחלה לעשות את דרכה חזרה לביתה, נסיעה שנמשכה דקות ארוכות בשל חסימת הגשרים. "יום שישי בלילה היה סוריאליסטי, כולם היו מופתעים, לא יודעים מה קורה ומה לעשות", סיפרה השבוע בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע".
בטור שפרסמה ביומון "סבאח", תיארה ולנסי את חוויותיה בלילה הדרמטי. "הלכתי הביתה והתחלתי לצפות בטלוויזיה ולקרוא את החדשות. בעודי מנסה להבין את החשיבות של הפצצת הפרלמנט באנקרה, חששתי שאנחנו הולכים לקראת מלחמת אזרחים", כתבה. "כולם היו ברחובות או בבית, מפוחדים מהתוצאות האפשריות. דבר אחד בטוח, זה ישפיע על טורקיה לזמן רב".
גם העיתונאי הוותיק מוראט יטקין, עורכו של היומון "הורייט", לא היה מוכן לאירועים. "זו הייתה הפתעה, הפתעה רעה עבורי", אמר ל"מעריב־סופהשבוע". "אולי הייתי נאיבי מדי כשחשבתי שהדמוקרטיה הטורקית סגרה את הפרק של התערבויות צבאיות והפיכות. אבל נראה שקבוצה אחת בצבא עדיין לא סיימה עם זה. היא גם הראתה שלא רק ארדואן, אלא גם הפיקוד הבכיר, לא מחזיקים בשליטה מלאה על המנגנון הצבאי".
ולנסי ויטקין סבורים שניסיון ההפיכה נידון לכישלון כמעט מהרגע הראשון, מאחר שמאחוריו עמדה קבוצה קטנה מאוד של אנשי צבא. "נאמר שאפילו החיילים לא ידעו בכלל שמדובר בהפיכה והם חשבו שזה תרגיל", אמרה ולנסי, שהעריכה כי ההחלטה של הקצינים לבצע את הפוטש נבעה מחששם שהם יודחו בסבב המינויים השנתי שמתקיים בכל אוגוסט. "לא הייתה להם תמיכה מכל שורות הצבא. אין גם הרבה תמיכה להפיכה צבאית בקרב החברה, כי אנחנו מכירים היטב את התוצאות מהפיכות צבאיות קודמות. וגם קשה לשכנע אנשים בעידן של טלוויזיה רב־ערוצית ותקשורת חברתית. הופעתו של הנשיא ארדואן בטלוויזיה ביום שישי באמצעות פייס־טיים, בעוד הצבא משדר את ההצהרה שלו, והחזרה של ארדואן לאיסטנבול ביום שישי בבוקר, היו סימנים ברורים לכך שההפיכה נכשלת".
עבור יטקין, ההבנה חלחלה ברגע שראש הממשלה, בינאלי יילידרים, הכריז שקבוצה מסוימת בצבא היא שאחראית. "היה ברור שהממשלה פועלת", הסביר. "בעקבות זאת הגיעה מיד התמיכה של מפלגות האופוזיציה בממשלה נגד ניסיון ההפיכה. רוב הצבא הבין את זה והתייצב נגד ההפיכה". הוא ציין גם כי "הרוב הגדול של העם דחה את רעיון ההפיכה. אנשים משכבות אוכלוסייה שונות וממפלגות פוליטיות שונות יצאו לרחובות. העובדה שמי שהיו בקו הקדמי עם התגובות הקיצוניות תואמים את המראה של 'אסלאמיסטים פוליטיים' לא מעידה שמדובר רק בהם".
בשעות ובימים שאחרי ניסיון ההפיכה עלו תהיות אם לא מדובר בעצם בהצגה גדולה מבית היוצר של ארדואן, והכל על מנת לאפשר את ניקוי השורות שהוא כל כך רצה לבצע, להיפטר מכל מי שהוא חושד בו כי הוא משתייך לאותו מנגנון מסתורי בהנהגתו של איש הדת הגולה בארה"ב, פתהוללה גולן. הנציב האירופי למדיניות אזורית ולשיחות עם טורקיה על הצטרפותה לאיחוד, יוהנס האן, אף רמז כי הרשימות של אלפי העצורים בגל הטיהור הנוכחי היו מוכנות מראש.
"אני לא מסכים לתיאוריה הזו, ואני חייב להודות שהיא נפוצה באותה מידה שהיא מוערכת יתר על המידה", אמר יטקין. "ארדואן לא היה רוצה שהסמכות שלו תהיה פתוחה לדיון בנסיבות כלשהן. להפך, הוא גאה בעוצמה שלו ובשליטתו במדינה, אפילו שזה יכול להיות מסוכן מדי".
ארגון הביון הלאומי (MIT) בראשותו של האקאן פידאן, כנראה האיש החזק ביותר בטורקיה אחרי ארדואן, גילה ביום שישי אחר הצהריים שישנה "פעילות חריגה" בשורות הצבא, ואילץ את הקושרים להקדים את תוכניותיהם. אבל עדיין לא ברור איך אותם קולונלים וגנרלים שיזמו את הפוטש הצליחו לתאם הכל מתחת לאפם של שירותי הביון החזקים של המדינה. "היה חשד עמוק שהצבא ומערכת המשפט מלאים בתומכים של גולן", כתב יטקין בטור שפרסם שלשום. "האם כל ארגוני הביון של המדינה ישנו בעת שהגולניסטים, או 'המבנה המקביל בתוך המדינה' כפי שהממשלה קוראת להם, התארגנו כדי לבצע את ההפיכה?".
מה הלאה? ולנסי לא מסתירה את חששה כי לניסיון ההפיכה יהיו השלכות כלכליות וביטחוניות שימשיכו להשפיע על טורקיה עוד זמן רב, אבל הבעיות לא נעצרות רק בגבולות המדינה. "מצרים, שעמה רצתה טורקיה לשפר את היחסים, חסמה גינוי של מועצת הביטחון של האו"ם להפיכה הכושלת. לכן התוכנית של טורקיה לשפר יחסים עם אויבות ותיקות אולי לא תושלם באופן חלק כמו שאנקרה ציפתה", אמרה. "בנוסף, מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר שההאשמות שארה"ב עומדת מאחורי ההפיכה הכושלת יפגעו ביחסים בין המדינות".
במקביל, ניסיון ההפיכה הכושל, ובעיקר מסע הטיהור שכולל יותר מ־50 אלף עצורים ומודחים, עלולים גם להשיב את משבר הפליטים לכותרות. בעקבות הצהרותיהם של ארדואן ושל ראש הממשלה יילידרים על הכוונה להחזיר את עונש המוות על מנת להעניש את הקושרים, הבהירו באיחוד האירופי כי מהלך כזה יעצור את השיחות על הצטרפותה של טורקיה לגוש. בכיר אירופי גם ציין כי ביטול הוויזה לטורקים בתחומי האיחוד ככל הנראה כבר לא ייכנס לתוקפו השנה.
מאחר שהצעדים הללו מהווים אי מימוש של ההבנות בין האיחוד לבין טורקיה, שנועדו לעצור את זרם הפליטים מטורקיה ליוון, עלול ארדואן להפסיק את שיתוף הפעולה שהביא לירידה דרמטית במספרי המהגרים. אז שוב נהיה עדים למחזות קורעי לב של אלפי פליטים - גברים, נשים וטף - מסכנים את חייהם בים וביבשה, ניצבים מול הגדרות בכניסה למדינות האיחוד בתקווה לפתוח בחיים חדשים, הרחק מהאלימות והטרור.